דראקו-החיים האמיתיים

אבא! אבא!" קרא דראקו. הוא לפתע שכח שאביו כועס עליו.

"דראקו אני עסוק עכשיו אז על תפריע לי!!" התרתח לוציוס מאלפוי

"אבל התקבלתי להוגוורטס ואמא אמרה שאנחנו נלך לסימטת דיאגון היום..." דראקו אמר בנימת אכזבה

"אוקיי דראקו, תגיד לנרקיסה שתיקח אותך לבד והאבקת פלו נמצאת בעציץ בצורת הנחש אולי אני אפגוש אתכם שם יש לי ענייני עבודה." אמר אביו.
"אמא אבא אמר שיש לו ענייני עבודה,שנלך לבד,האבקת פלו בעציץ הנחש ושאולי הוא יפגוש אותנו שם." אמר דראקו

"אוקיי דראקו" ענתה אימו והביאה לו קצת מהאבקה.
"סימטת דיאגון!" קרא דראקו ונעלם וכמה שניות אחר כך גם אימו נעלמה,והם יצאו לקלחת הרותחת.

"אמא אני יכול לעשות את זה???" שאל דראקו
"טוב,תזכור שתי נקישות למעלה אחר כך שתיים בצד ימין ואז למטה ואז אחד בצד שמאל" אמרה נרקיסה
דראקו עשה את זה ולפתע הקיר נשבר בדיוק לגודלם,ודראקו שלף את רשימת הציוד שלו.
ברשימה היה כתוב:
תלבושת:
3 חלוקי עבודה פשוטים  צבע שחור
כובע מחודד 1 בצבע שחור
3 חלוקי חורף בצבעים כחול כהה או שחור 
כפפות מעור דרקון (או חומר דומה)
10 גלימות שחורות דקות 

ציוד:
2 קדרות מנחושת 
בקבוקונים מזכוכית או מקריסטל 
שרביט
ספרים:
תולדות הכישוף-בתחולה בגשוט 
שינוי צורה למתחילים-שילביה רוקט 
ספר הכשפים הבסיסי רמה א'- סיקל רכון
אסטרונומיה למתחילים- מילי עדשרי 
אופל לא בשבילי-צירוס לוינק 
אלף עשבים ופטריות- מונק אסשי 
תורת הצמחים שנה א'- לויאר שומנרי 
תזכורת להורים: לילדים מותר להביא איתם ינשוף/חתול/קרפדה ולתלמידי שנה ראשונה נאסר להביא מטאטא אישי.
"אמא אני רוצה להתחיל בלקנות שרביט" אמר דראקו

הם הלכו ונתקלו בילדה ובשני הוריה.
דראקו התעלם והמשיך ללכת עד ששמע קול מופתע.
״דראקו!״ דראקו הסתובב במהירות וראה שהילדה היא הרמיוני גריינג׳ר.
דראקו ניסה לעוות את פניו להבעת בוז.
הוא ממש לא הצליח.
״היי גריינג׳ר.״ אמר.
״דראקו?״ שאלה הרמיוני בבלבול.
נרקיסה הסתכלה על ההורים של הרמיוני, עם הבעה שניסתה להיות מזלזלת אבל לא הצליחה.
ההורים של הרמיוני היו יפי תואר, מרשימים, ונחמדים מאוד ככל הנראה.
״הרמיוני, לא קיבלת את המכתב שלי?״ שאל דראקו.
״אה, המכתב הזה?״ שאלה הרמיוני והוציאה מכיסה מכתב חתום בשעווה.
״כן. תקראי אותו.״ אמר דראקו בקור רוח למרות שרצה לבכות.
הרמיוני פתחה את המכתב.
״אתה יודע, כל עוד לא נגלה לאבא שלך אין לי בעיה שתהיו חברים.״ לחשה נרקיסה לדראקו.
דראקו היה מאושר.
ואז שם לב שהרמיוני פתחה את המכתב והחלה לעיין בו.
דראקו חטף מידה את המכתב וקרע אותו לחתיכות, ואת החתיכות פיזר.
״זה ממש מכתב לא חשוב!״ אמר לה.
היא משכה בכתפיה. כנראה שלא הגיע לחלק במכתב בו הוא רוצה להיפרד ממנה ולא להיות חבר שלה יותר, ומכנה אותה בוצדמים בעלת דם מלוכלך.
כאב לו לכתוב את זה, אבל הוא ידע שאביו לוציוס יכעס עליו אם לא יעשה כן.
והוא פחד מאביו.
הרמיוני קפצה עליו וחיבקה אותו והוא החזיר לה חיבוק חם, בזמן שנרקיסה והוריה של הרמיוני פיטפטו, צחקו, וסיפרו סיפורים.
לפתע שמעו דראקו ונרקיסה קול שהקפיא את דמם בעורקיהם.
״דראקו!?!?! נרקיסה!?!?!!!?!מה אתם חושבים שאתם עושים!?!!?!״ שאג לוציוס מאלפוי
דראקו ניתק מיד מהרמיוני ונרקיסה מיהרה להפסיק את השיחה בינה לבין הוריה של הרמיוני.
שניהם הסתכלו בפחד על לוציוס.
הוא תפס בשניהם וגרר אותם משם, לא בעדינות יתרה.
דראקו חייך אל הרמיוני חיוך קלוש והיא החזירה לו מבט מבוהל, מזועזעת מהתנהגותו של לוציוס.
כשהגיעו למקום מבודד ושקט החל לוציוס לצרוח.
הוא סיפק לדראקו סטירות, וקצף ניתז מפיו.
הוא נראה מופרע לגמרי.
כשגמר הוא גרר אותם לחנות הגלימות של מדאם מלקין.
הוא השאיר את דראקו שם ויצא לדבר עם נרקיסה.
דראקו הבחין בילד בערך בגילו, מודד גלימות.
הוא היה עם הגב אליו, אך דראקו ראה אותו משתקף באחת המראות.
הוא היה רזה, ממש מקלוני, בעל שיער שחור פרוע שמזדקר מאחור, עיניים ירוקות בוהקות מעליהן מסגרת דקיקה של משקפיים, שהיו מחוברות בנייר דבק, וצלקת.
צלקת ברק דקיקה נמתחה על מצחו של הילד.
הארי פוטר.
דראקו ראה את אביו צופה בו אז הוא מיהר לעטות על פניו הבעה יהירה ומלגלגת ונעמד כדי שמדאם מלקין תוכל למדוד אותו.
שאביו לא שם לב הוא ניגש להארי פוטר ושאל אותו :
"אתה יודע באיזה בית אתה תהיה?"
"מה זאת אומרת בית?" הארי פוטר שאל.
"אתה לא מכיר את הבתים בהוגוורטס?!?!" התפלא דראקו 
"אני רוצה להיות בגריפינדור אבל בטוח שאני אתקבל לסלית׳רין." הוסיף דראקו.

דראקו רצה להמשיך לדבר אבל באותו הרגע מדאם מלקין הגיעה כדי למדוד אותו.
דראקו יצא מהחנות ומיהר לקנות ספרים.
הוא נכנס לכרך ודף בע''מ ושאל את המוכר:
"אני צריך ספרים לשנה הראשונה בהוגוורטס" 
"שנה ראשונה אוקיי אה הנה, 50 חרמשים בבקשה" אמר המוכר 
דראקו שילם יצא מהחנות ונשאר לו לקנות רק דבר אחד, הדבר שהכי השתוקק לו מכל השרביט.


הוא הלך למקום היחידי שמוכרים בו שרביטים, אוליבינדרס.

שהוא נכנס הוא ראה איש קשיש בעל שיער כסוף ועיניים גדולות וחלביות, כמעין כדורי זכוכית.
דראקו ניגש אליו ושאל אותו:
"אתה אוליבינדר? אני צריך שרביט" 
"תהיתי מתי אני אראה אותך אדון מאלפוי" אמר אוליבינדר
"תנסה את השרביט הזה: עץ ערבה ופרוות חד קרן, וגמיש במיוחד." אמר לו אוליבינדר.
דראקו אחז בשרביט וחמימות עטפה אותו.
בזה הרגע הוא הבין שזה השרביט המתאים.
״יפה, יפה, על הניסיון הראשון! כל הכבוד!״ אמר אוליבנדר.
דראקו שילם ויצא להוריו עם חיוך על הפנים, הוא החליט שיעשה הכל כדי שאבא שלו יסלח לו. הכל.

הבטחנו פרק ארוך!✌🏻💋

הפרק הקודם		הפרק הבא