טורניר הקוסמים המשולש-הוגוורטס

כולם נאספו באולם הגדול.

״הרמז של המתחרים!״ קרא דמבלדור בקול.

הוא הרים אל על.....

קואפל?

כן, כך זה נראה!

קואפל אדום ומבריק.

הוא חילק לכל אחד מהמתחרים, אשר בהו בו במבטים מבולבלים.

״משוחררים!״ קרא שוב דמבלדור, וכולם התפזרו.

בשבוע שלאחר מכן, אם הייתם פוסעים בחדר המועדון של גריפינדור, יכולתם לראות בפינה קטנה, על יד שולחן, נער ושני ילדים.

הילד הקטן והרזה ממצמץ בעיניו התכולות, ובוהה בכדור אדום ומבריק אשר מתעופף סביבם.

הילדה מעבירה את ידיה בשיערה האדום ונושכת את שפתה בלחץ.

הנער פוכר ידיים בעצבנות ומכווץ את פניו המנומשות בריכוז.

הם מנסים להפעיל קסמים ולחשים על הכדור, או סתם לסובב אותו מצד לצד.

זה לא עובד.

אך לפתע, הייתם רואים את הילדה צווחת.

״מה קרה?״ הייתם רואים את הנער שואל אותה.

״כתוביות!״ הייתה צווחת.

הייתם רואים את כל השלושה רוכנים בלהיטות מעל הכדור המבריק, וסורקים אותו בעיניהם.

לפתע הייתם רואים איך הילד הקטן צורח בהתרגשות.

״כתוב פה: סניץ׳, קואפל, ומטאטאים, רק למשחק אתכם מובילים!״ היה קורא הילד הקטן.

הילדה ירוקת העיניים היתה משיבה לו: ״משחק קווידיץ׳!״ וכל השלושה היו מחייכים.

זה מה שבאמת קרה, למען האמת.

הפרק הקודם