רון וויזלי - החיים שלפני

אז רון הגיע לגיל 5, ואם יש משהו שהוא אוהב במיוחד, זה את בובת הדובי הענקית שלו. הוא ישן איתה, משחק איתה,אוכל איתה, ובקיצור ממש עושה איתה הכל. את הבובה הוא קיבל לפני שנה במתנה ליום ההולדת הרביעי שלו (בין המתנות היחידות החדשות שרון קיבל, ולא בתור ירושה מאחיו). 

כמובן שבשביל פרד וג'ורג' זאת הייתה אחלה הזדמנות להתאמן בקסמים ולומר שהם קרו בטעות. פרד וג'ורג', התחילו במחשבה על מה הם יכולים לעשות עם הבובה, או יותר נכון למה הם יכולים להפוך אותה. 

ופתאום עלה במוחם הרעיון, לפוך את הדובי לעכביש ענק ומפחיד. הם נזכרו בזה שלפני חצי שנה במחילה (בית משפחת וויזלי), הייתה מכת עכבישים ענקית שנמשכה משהו כמו שבועיים, ורון לא ממש חיבב את הרעיון שיש עכבישים בכל מקום בבית, או יותר נכון שנא אותו. בכל פעם שעכביש היה מתקרב אליו, רון היה מתחיל לבכות ולברוח מהמקום הכי מהר שהוא יכול (כמו שמתאים לרון שהוא רואה עכביש). אבל כולם היו בטחים שזה יעבור כשיגדל מכיוון שהוא עדיין ילד קטן, ובגילאים האלה פחד מעכבישים(במיוחד כאלה של עולם הקוסמים, שהם יותר גדולים מגודלם של עכבישים רגילים בעולם המוגלגים), הוא נורמלי לגמרי. 

זה היה יום שבת חמים והלילה הגיע. פרד וג'ורג' חיכו שכולם יירדמו, ובדקו שכל דלתות החדרים סגורות כדי שיוכלו ללכת לחדרו של רון ולהפוך את הדובי לעכביש, כי אם מולי הייתה תופסת אותם מתגנבים באמצע הלילה לחדרו של רון, היא ישר הייתה מבינה שהם מנסים לעשות משהו לא בסדר, ולא רק שרמת העצבים שלה הייתה מגיעה למימדים חדשים, כי הם ניסו לפגוע ברון הקטן שלה, גם כל המתיחה הייתה נהרסת. 

בקיצור, הם נכנסו לחדרו של רון בשקט בשקט, וידאו שהוא ישן, הפכו את הדובי לעביש ענקי ומפחיד, ויצאו בחזרה לחדרם.

ובלשון המעטה המראות והבוקר למחרת, לא היו הדבר הכי מלבב שאתם יכולים לראות. להפך.

כשרון התעורר למחרת, הוא בא לחבק חיבוק גדול ומכורבל את הדובי שלו, רק שקלט שמה שהיה לצידו במשך כל הלילה לא היה הדובי הגדול והאהוב שלו, אלא עכביש גדול ומפחיד עם עיניים צהובות שנגע בו ברגליים הארוכות והמגעילות שלו. הוא התחיל לצרוח ולבכוח בלי סוף, וברח בספריט אדיר לאימא שלו, שעלתה מיד לחדר שלו לראות מה קרה והזדעזעה ממראה עינייה. כמובן שהיא מיד הבינה מה קרה, ורחה לפרד לג'ורג' שיגיעו לחדרו של רון באותו הרגע, שעה שכל שאר משפחת וויזלי כבר הייתה שם וג'יני הקטנה שהייתה הת 4 בכתה בדיוק כמו רון. פרד וג'ורג' הגיעו למקום בוכים מרוב צחוק, ומתקשים לעצור את עצמם. הם לא דימינו שהמתיחה תלך כל כך טוב, ותעבוד אפילו יותר טוב ממה שציפו.

אחרי שמולי הענישה את התאומים הרגיעה את ג'יני והחזירה את העכביש לבובת הדובי הענקית, נשאר היה רק לטפל ברון, שלא הפסיק לבכות לא משנה מה הם ניסו לעשות. הוא בכה משה כמו שעה, ואפילו שניסו להראות לו שהדובי בסדר גמור ושזו הייתה רק מתיחה קטנה של האחים שלו, רון לא הסכים להירגע, הכריח את ארתור ומולי לשרוף את הדובי, ולא הסכים להיכנס לחדר שלו בחודש שלאחר מכן. כל אותו החודש הוא ישן עם ההורים שלו, והיה מתעורר כל לילה בבכי כי העכביש הענקי הופיע לו בחלומות.

אם מישהו חשב שהפחד של רון מעכבישים יעבור כשייגדל, הואטעה. מאז אותה מתיחה לא שהפחד לא הפסיק, הוא גדל, ועכשיו כל פעם שרון היה שומע את המילה עכביש הוא היה מתחיל לבכות.

ואם זה לא מספיק, ארוחת הבוקר נשרפה באותו יום, מה שעיצבן את מולי עוד יותר.

הפרק הקודם