החיים על פי ג'יני

"הרמיוני, אני צריכה לספר לך משהו..." אמרה ג'יני בהיסוס, היא לא ידעה אם לגלות להרמיוני על היומן של רידל או על רגשותיה להארי.

לבסוף ג'יני החליטה לספר להרמיוני על רגשותיה להארי ואת היומן לשמור בסוד.

"הרמיוני, אני... אני חושבת שאני מאוהבת בהארי..." אמרה ג'יני, שנייה אחר כך היא ראתה את ההבעה על פניה של הרמיוני והתחרטה שבכלל אמרה משהו...

"אוי, ג'יני, זה-" הרמיוני התחילה לומר אבל ג'יני קטעה אותה

"אני יודעת שזה טיפשי להתאהב בגיל 11 אבל-" ג'יני התחילה

"ג'יני, מה שהתחלתי להגיד זה שזה נפלא!" אמרה הרמיוני בעליזות

"מ-מה?" ג'יני התפלאה

"זה נפלא שאת מאוהבת בהארי, אתם ממש מתאימים" המשיכה הרמיוני

"את רצינית???" ג'יני התעודדה

"הכי רצינית בעולם" אמרה הרמיוני

"אבל הוא לא אוהב אותי בחזרה....." ג'יני אמרה בעצב

"ג'ין, הארי בן 12..." אמרה הרמיוני

"מה זה קשור? אם אני התאהבתי בגיל 11 למה הוא לא יכול להתאהב בגיל 12???" שאלה ג'יני

"בנים מתבגרים לאט יותר מבנות*, ג'יני" אמרה הרמיוני בחוכמה

"טוב, טוב, אולי אני אחכה עם זה עוד שנתיים - שלוש" ג'יני אמרה

כשהרכבת הגיעה להוגוורטס, ג'יני ירדה ביחד עם הרמיוני ושתיהן לא ראו את הארי ואת רון, זה הדאיג את ג'יני מאוד...

"איפה רון והארי?" היא שאלה את הרמיוני

"אני לא יודעת, אני מקווה שלא קרה להם משהו" השיבה הרמיוני בדאגה

*********************************************

ג'יני ירדה מהרכבת אל הסירות, היא עלתה על סירה ביחד עם ילדה בלונדינית שאותה ג'יני לא הכירה.

"שלום" אמרה ג'יני תוך כדי שהיא נכנסה לסירה "קוראים לי ג'יני וויזלי, איך קוראים לך?"

הילדה הביטה בסהרוריות, "קוראים לי לונה לאבגוד" אמרה הילדה בקול חולמני, שהפתיע מאוד את ג'יני

"היי! אתם שם! תתחילו לזוז!" קרא האגריד לג'יני וללונה

ג'יני ולונה שטו עד שהגיעו לבית הספר, כשהגיעו, אישה גבוהה וקצת זקנה פתחה להם את הדלתות

"שלום לכל התלמידים החדשים! אני פרופסור מקגונגל ואני המורה לשינוי צורה וסגנית המנהל בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" היא אמרה "בואו אחרי בבקשה" היא המשיכה והובילה אותם לאולם הגדול שבו (לפי מה שג'יני הבינה מאחיה הגדולים) היתה סעודת פתיחת השנה.

"בית הספר הוגוורטס מתחלק ל-4 בתים: גריפינדור, האפלפאף, רייבנקלו וסלית'רין" היא אמרה תוך כדי שהצביעה על השולחנות.

"בכל פעם אקרא בשם והילד שקראתי בשמו יבוא ויחבוש את מצנפת המיון" אמרה הפרופסור מקגונגל "כאשר מצנפת המיון תאמר לכם באיזה בית אתם, תלכו לשולחן המתאים" היא המשיכה והתחילה להקריא את שמות התלמידים

"קירווי, קולין!" קראה מקגונגל, ילד נמוך ובלונדיני רץ למצנפת המיון וחבש אותה על ראשו

"גריפינדור!" צעקה מצנפת המיון וקולין מיהר להוריד את המצנפת ולרוץ לשולחן גריפינדור

"לאבגוד, לונה!" קראה הפרופסור מקגונגל ולונה הלכה בסהרוריות אל מצנפת המיון וחבשה אותה

"רייבנקלו!" צעקה מצנפת המיון לאחר 3 דקות

"בלייק, אמה!" ילדה עם שיער חום חלק רצה אל מצנפת המיון

"גריפינדור!" צעקה המצנפת

"זאביני, האנה!" ילדה מתולתלת רצה אל מקגונגל והמצנפת

"סלית'רין!" צעקה מצנפת המיון

ככה זה נמשך עד ש-ווטסון, לולה הלכה להאפלפאף

"וויזלי, ג'ינברה!" קראה הפרופסור מקגונגל וג'יני צעדה במבוכה אל מצנפת המיון (היא לא אהבה שקראו לה ג'ינברה...)

ג'יני חבשה את מצנפת המיון ולהפתעתה, היא התחילה לשמוע קולות בראשה:

"המממ... אני רואה שיש פה הרבה חוכמה וגם טוב לב לא חסר... יש גם המון אומץ ונחישות אך גם רצון עז להוכיח את עצמך... כדאי שתלכי לגריפינדור!"

את המילה האחרונה מצנפת המיון צעקה וג'יני רצה לשולחן של גריפינדור לקול התשואות ומחיאות הכפיים.

היא התיישבה ליד הרמיוני ועדיין לא מצאה את הארי ואת רון, זה גרם לה להפסיק לשמוח מכך שהתמיינה לגריפינדור.

"היי, הרמיוני, עדיין לא ראית את רון ואת הארי???" היא שאלה את הרמיוני בדאגה, אך הרמיוני הייתה שקועה בשיחה עם פרסי...

"היי!" היא שמעה קול של ילדה

ג'יני הסתובבה...

*זאת עובדה מדעית, נשבעת לכם!

בבקשה תגיבו!

תגובות בונות!

הפרק הקודם		הפרק הבא