אדון האופל החדש

היצורים מצטרפים- המלחמה בשיאה:

אבל היא בקושי הספיקה לסיים את המשפט, כשהיצורים הבלתי-נראים החזירו את כולם למציאות. בום! טראח! בום! טראח! נשמעו צעדים מכל הכיוונים, הדלת נפתחה שוב, והקיר התקלף. בבת אחת נבהלו כולם, אך מייד התעשתו. "מה קורה כאן?!!! ומה אנחנו אמורים לעשות?!!!" שאלה ילדה מבוהלת שלא הצליחה להבין מה קורה. "אני... אני חושב שיש כאן מישהו מסוים שמנסה לעשות לנו משהו. לא, להוגוורטס, ועכשו אני פתאום ממש ממש בטוח בזה. אבל מי? מי יכול לעשות דבר כזה ומי בכלל ירצה?" אמר תלמיד שנה שלישית, שפשוט חשב בקול. אבל ג'ייס וג'ייק קטעו אותו: "אין לנו זמן למחשבות ודיבורים, עכשיו אנחנו חייבים להתמקד במעשים. לילי, זוזי מהר ימינה, הם מתקרבים! תומס, זוז אתה שמאלה! לא! שמאלה שלך! נוויל, זוז אחורה!" התחילו האחים לכוון את כולם לכיוון היציאה מבלי להיפגע מהיצורים הקסומים והבלתי-נראים. רוב התלמידים כבר יצאו, כשפתאום הגיע עוד יצור מוזר ולא מוכר. ראשו עד מתניו (כולל ידיו) היו רגילים של בני אדם, אך ממתניו ומטה היו לו רגלי סוס. היה זה קנטאור. אך רק הבוגרים ביותר כבר למדו עליו, ואלה יצאו ראשונים, כיוון שהקטנים יותר זריזים ויותר קל להם להתחמק יותר מהר מהיצורים. אך עכשיו התגלה, כי זה לא היה רעיון כל-כך טוב. הילדים נשארו לבד עם השלישיה לבית ג'ינקין,- מול ששה יצורים כמעט בלתי-נראים שרק שלושה רואים אותם, ויותר גרוע מזה, הרבה הרבה יותר גרוע מזה, הם התמודדו לא רק מול היצורים הבלתי-נראים האלה, אלא גם מול שני קנטאורים (בינתיים הצטרף עוד אחד) שנראו זועמים ביותר והחזיקו בידיהם קשתות עם חיצים מעץ שכוונו במדויק עליהם. אחד מהם, הקפטן, כנראה, התחיל לדבר: סוף סוף אנחנו חופשיים! שנים שהיינו תלויים באחרים,אבל עכשו אנחנו כבר משוחררים! לא תעצרו אותנו עוד! חייכם בסכנה, ילדים! אנחנו הולכים להתנקם עכשו בכל בני האנוש, אתם רק התחנה הראשונה שלנו. כדי שכולם יראו, ויפחדו מאיתנו. אנחנו, עם כמה חבר'ה, החלטנו שאנחנו לא נוותר הפעם! בני האנוש לא ישלטו יותר על אף אחד כאן! אף אחד!" אחד התלמידים התעלף, והאנה רצה לכיוונו, אך ליתר ביטחון היא חכתה קצת, שמא יהיו עוד כמה תלמידים בדרך. והיא צדקה,- אכן עוד כמה תלמידים התעלפו, וגם אותם היא מיהרה לקחת בידיה ולרוץ לכיוון המרפאה, אבל בדרך מישהו חסם אותה. "אפ, אפ, אפ, אפ, אפ, לאן בדיוק את הולכת?" שאל אחד הקנטאורים. "ל... ל..." התחילה האנה לומר אך נקטעה בידי קנטאור שני: "לשום מקום, ילדה קטנה. אני מניח שאת תלמידת שנה ראשונה, הא? טוב, אני רואה שנשארו פה רק הקטנים,- זה הולך הרבה יותר קל משחשבנו." מסתבר שזהו הקנטאור המפקד ככל הנראה על הקבוצה, שבינתיים רק התרחבה והלכה לה. עוד ועוד קנטאורים הצטרפו לאולם בזה אחר זה. לפתע נשמע קולו של המפקד בשנית: "חברים, אש!" הקנטאורים כיוונו את הקשתות, עמדו לירות, ו...

צעדים נשמעו על הרצפה מעבר לדלת, והדלת נפתחה ברעש צורמני וחורק. בצעדים אחידים להחריד ומחרישי אוזניים, נכנסו לאולם עכבישי ענק ענקיים במיוחד, ומפחידים לא פחות. "הו, סופסוף הואלתם בטובכם להגיע. הרעגוג השני, אתה, לך תדאג לגדולים, הם בהמשך הדרך, ברחו להם. אתה תמצא אותם מהר. ואתם, בואו, הישארו כאן ועזרו לנו מול האפסים האלה. יודעים מה? לא חייב אתכם כדי לנצח את הלוזרים האלה. גם אתכם לא צריך, פגעסוסים. צאו כולם החוצה אל מחוץ לדלת, ושאחד הפגעסוסים ילך לעזור להרעגוג השני מול הגדולים. אני אשאר כאן עם כל שאר הקנטאורים." אמר אחד הקנטאורים, שעכשיו מסתבר שפיקד לא רק על הפגעסוסים, אלא גם על כל היצורים הקסומים. הוא נתן כף, וכולם מיהרו לציית ולצאת. "חברים, היכון, הכן, אש!!!" קרא שוב המפקד הקנטאור, והתלמידים, שבקושי הצליחו להבין מה קורה פה, מיהרו להתחמק מהחיצים שנורו לעברם בשניה מכל כיוון. הם אפילו לא הספיקו לקלוט, וכבר נורה לעברם עוד מטח של יריות. האנה לא הספיקה לברוח, כי היתה עם תלמידים מעולפים בידיה, ואחד החיצים שנורה לעברה, עבר ממש סנטימטר לידה, ופגע בשערה הפזור. הילדה המבוהלת עד מוות מיהרה לקום על רגליה ולשמוט מידיה את המעולפים, אך לא הספיקה לזוז ממקומה עד האלפית שניה האחרונה, בה זזה פחות ממילימטר ובזכות זה נצלה והחץ עבר רק חצי סנטימטר לידה ולא פגע לה בלבה. האנה לא יכלה לרוץ מרוב פחד, אך בכל זאת התגברה. היא אזרה אומץ אך ורק מהמחשבה על כך שלא רצתה למות. היא רצה בכל כוחה, אך משום מה היא הרגישה שכל החיצים נורו לעברה. זו היתה האמת, אבל היה אסור לה להציץ ולהרים את הראש, כי היא ידעה  שאם תעשה זאת היא עלולה למות. ג'ייס הבחין כי הפסיקו לירות עליו חיצים, ולאחר מכן הוא שמע את צרחותיה של האנה. הוא כמעט והתעלף כשגילה שכל החיצים נורו עליה, אך ברגע האחרון הוא עצר את עצמו, והבין את משמעות הדברים. ישר הוא זינק לעברה, והציל אותה בשניה האחרונה. בדיוק כשלא נותר בהאנה עוד כח, מאית או אלפית שניה לפני שפגע החץ בלבה בלי ששמה לב, הזיז אותה ג'ייס מילימטר הצידה ולא נפגע מהחץ בעצמו רק הודות לכך שכדי להזיז אותה הוא זז גם בעצמו. האנה, שלא הצליחה לעכל את משמעות הדברים, פשוט לא יכלה להפסיק להודות לג'ייס על שהציל את חייה באלפית השנייה האחרונה שעוד נותרה מתוך סיכון עצמו. אך ג'ייס לא התעכב על זה, ניצל את ההזדמנות שראש הקנטאורים לא הבין מה הלך פה הרגע ולשניה לא היה מרוכז, לקח את המעולפים בידיו ולהאנה החזיק את כף ידה, רץ וחצה את האולם, ובדיוק כשהקנטאורים חזרו לריכוז, הוא הספיק להוציא את כל המעולפים ואת האנה אל מחוץ לדלת ולסגור אותה. אחד הקנטאורים ירה עליו חץ, והוא התכופף והחץ החטיא אותו בשני סנטימטר. כדי להרוויח עוד קצת זמן, שאל את ראש הקנטאורים: "אז אתם גנבתם את הטבעת של דמבלדור ומקגונגל?" ראש הקנטאורים לא היה במצב-רוח טוב, אך בכל זאת הוא החליט לענות: "לא, יש מישהו אחד מעלינו ולו אנחנו מצייתים. לו בלבד. הוא גנב לכם את הטבעת"...

פליז תגיבו, גם אם זה לא טוב, זה חשוב לי ממש.

הפרק הקודם		הפרק הבא