חוזרים להוגוורטס

בס"ד

"הארי? אתה מרגיש טוב?" שאל רון, "אתה מתחיל להזות, איזה מן מצב שאתה חזרת מהעתיד?"

"רון, אני אומר לך את האמת!" אמר הארי, "אני חייב לדבר עם דמבלדור!" 

"אני חושב שכדאי שתלך לנוח," דאג רון.

הארי נזכר שאסור לו לגרום לחשד, אחרת יעלו עליו ויאשפזו אותו בקדוש מנגו או משהו כזה או אחר.

הוא ראה כבר את שמו בכותרת הנביא היומי מחר בבוקר: "הארי פוטר, הילד שנשאר בחיים בקדוש מנגו!" 

"אתה צודק. אולי באמת כדאי... אתה בא?" 

רון הנהן והארי בא אחריו.

בערב

"הוא מדבר שטויות! את מבינה? שהוא בא מהעתיד... הוא משוגע!" 

"רון, תירגע. הוא יהיה בסדר! זה רק..."

"רק מה? הרמיוני? אני אומר לך! הוא משתגע!"

"מה אם הוא..." 

"אומר את האמת? הרמיוני, זה בלתי אפשרי! חייבים לדבר עם מקגונגל!"

 "צודק... נדבר איתה מחר... עכשיו תעלה לחדר, לפני שהארי יתעורר."

מאוחר מידי, חשב הארי ונאבק בדחף לצעוק 'הפתעה!' הוא שמע הכול, אך החליט להיות בשקט, אולי ככה כדאי?

מקגונגל תשלח אותו לדמבלדור ואז הם ידברו! 

הוא שמע את רון עולה, ורץ למיטתו בשקט.

הוא שכב במיטה, ומשום מה הרגיש שהוא נחנק...

הוא ניסה לצעוק, אך הוא לא הצליח.

ידיו זזו ורגליו רעדו!

רון נכנס, מסתכל על הארי ומתנשף מפאניקה.

"הארי!" צעק רון, "הארי! קדימה, תנשום, הרמיוני! הרמיוני! שייימוס! דיו! הם לא רואים?"

"מה קרה? מה קורה כאן?!" מקגונגל נכנסת לחדר אבל הארי לא רואה אותה כי עיניו נעצמו והוא הרגיש משהו...

הפרק הקודם		הפרק הבא