חוזרים להוגוורטס

בס"ד

הארי היה בשוק כשראה שהצלקת על רגלו לא הופיעה.

"היא לא שם!" צעק הארי. 

אופס.

רון והרמיוני הסתכלו עליו במבט מודאג. "מה לא שם?" הם שאלו ביחד.

"לא, לא משנה," הארי אמר במהירות. "בואו נתארגן ונרד." 

רון והרמיוני הסתכלו אחד על השניה בדאגה, אך לבסוף משכו בכתפיהם והלכו להתארגן.

היום עבר רגיל בשביל כולם חוץ מהארי.

הוא רגיל ללכת למשרד, ולא ללמוד חומר שהוא כבר יודע!

מקגונגל נדהמה כשהארי הצליח ראשון להפוך את ספלו לעכבר.

כמוה- גם סנייפ, פליטיק ושאר המורים. מי היה מאמין!

ומי עוד התפלא? סליחה, התפלאה? הרמיוני. איך בדיוק הארי מצליח לעקוף אותה?

רון, לעומתם, שמח בשביל הארי, ואפילו... טוב, אפשר להגיד שהארי כמעט נחנק בגללו בארוחה מאוחר יותר-

הארי זיכה את גריפינדור ב120 נקודות! גריפינדור בראש הטבלה!

הרמיוני בחנה את הארי בחשדנות. "איך עשית את זה?"

"עשיתי מה?" הוא שואל את הרמיוני בתמימות.

"אתה יודע למה אני מתכוונת, הארי," הרמיוני הביטה בעיניו.

"מתאים לשרת הקסמים," הארי מלמל בלעג. 

"מה?"

"מה מה?"

"למה קראת לי שרת הקסמים?"

"למה שאקרא לך ככה?"

"באמת, הארי, אפילו אני שמעתי את זה." אמר רון בעודו מחזיק עוף חצי נגוס.

הרמיוני נאנחה.

"אני חושבת שאני מבינה. אתה יודע יותר דברים ממני, מצליח ממני, ואומר לי מה אהיה בעתיד? איפה מחולל הזמן שלי, הארי?"

"איזו ענווה," חשב לעצמו וגיגל את עיניו. "אצלך, הרמיוני, כמו תמיד*."

הרמיוני הרימה את מחולל הזמן שלה מצווארה, לקחה את ספריה, והלכה משם.

"עכשיו..." הביט בו רון, "תספר לי איך אתה יודע את זה. אל תשקר לחבר הכי טוב שלך..." הוא מנסה ייסורי מצפון.

"אתה לא תאמין לי," אמר לו הארי.

"ספר, אחי, פשוט ספר." השיב לו רון.

המשך יבוא...

*- בפאנפיק זה, הרמיוני שמרה את מחולל הזמן אצלה.

הפרק הקודם		הפרק הבא