עברתי בית

הארי התעורר. בטח נמאס לכם מההתחלות האלה אז אני אקצר. מאלפוי, קראב וגויל התקרבו אליו. "מנשמע הארי? בוקר טוב" אמר לו מאלפוי בחיוך וטפח על שכמו בחיבה. "אתה בא לארוחת בוקר"? "כן, נראלי אני בא" השיב הארי והתמתח.

הארי, מאלפוי, קראב וגויל הלכו ביחד שקראב וגויל שותקים ומאלפוי מפטפט עם הארי. "וואי אתה זוכר איך היה בשיעור שיקויים אתמול? איך ששוב פעם האוויל הזה לונגבוטום לא הצליח לעשות כמו שצריך, ובמקום צבע ירוק עם אדים יצא לו שחור סמיך". מאלפוי עצר ונקרע מצחוק בעוד הארי שהתחיל להיזכר בכל מה שקורה סביבו הצטרף לצחוקו. "הי דראקו, היי הארי, אתם באים לארוחת בוקר?" שאלה פנסי פרקינסון שפגשה אותם ביציאה מאיזור המרתפים. "יש היום לארוחת בוקר תופינים במילוי קרם דלעת וקצפת" אמרה פנסי וחייכה למראה פניו של דראקו המחוייך. "ביקשתי מפרופסור סנייפ שידאג לזה לכבוד יום ההולדת שלך דראקו". הוסיפה ורכנה לחבק ולנשק אותו. "אם כבר, ביקשתי גם מפרפסור סנייפ שיוסיף את עוגות השוקולד שאתה אוהב הארי". המשיכה ונישקה גם הארי. "אוי את כל כך חמודה! קרא מאלפוי. הארי הנהן והם ניגשו אליה וחיבקו אותה. כשהגיעו לשולחן הגדול פנסי הושיבה את דראקו באמצע לכבוד יום הולדתו ועזרה לו למלא את צלחתו במאכלים שהוא אוהב. "יש עכשיו... התגוננות מפני כוחות האופל עם פרופסור לופין, אוי אני שונא אותו, ואנחנו רק תלמידי סלית'רין לפחות". המהם דראקו שבחן את מערכת השעות שלהם. בדרכם לשיעור לחשה פנסי באוזנו של הארי, "בשעה חמש אחרי שנגמרים הלימודים עושים לדראקו יומולדת הפתעה, אז צריך לארגן. אחרי ארוחת צהריים יש לנו שיעור חופשי אז נפגשים כולם בחדר מועדון ומארגנים ואני אדאג שדראקו לא יראה". "סבבה, אל תדאגי. אני אדאג שתהיה יומולדת פצצה. לחש הארי בחזרה. " "ידעתי שאפשר לסמוך עליך הארי". אמרה פנסי, נישקה אותו על לחיו כמה פעמים והתקדמה ליד דראקו, קראב וגויל. בשעה חמש כל חברי בית סלית'רין נפגשו בחדר המועדון שלהם ופנסי פרקינסון היתה אחראית על כולם.

"שקט כולם!" קראה פנסי. "צריך לארגן יומולדת לדראקו תוך חצי שעה וצריך לחלק תפקידים ולדאוג שיש הכל. "אבל רגע", שאל תלמיד שנה חמישית, "איפה הוא?" "אל תדאגו הוא לא יבוא. בוא נראה.. אוקי, עכשיו כולם מכינים מתנות ואז אתם," היא הצביעה על קבוצה של תלמידים שעמדה בצד, "אתם תהיו אחראים על הקישוט וכל השאר יעזרו. אני יהיה אחראית על כולם, והארי שלנו יהיה אחראי על משהו שיהפוך את המסיבה ל-מסיבה" היא חייכה אל הארי בפנים קורנות. "אז קדימה, למה אתם מחכים? לעבודה!" צעקה בקול וכל התלמידים התפזרו לעבודה. הארי כמו כולם הכין מתנה ומייד רץ כדי להכין את ההפתעה. הוא יצא מחדר המועדון ורץ במסדרונות הטירה עד שהגיע למקום שחיפש. הוא עצר לפני קערת פירות, דגדג את האגס ונכנס ל- ניחשתם בטח, למטבח. הוא מצא עשרות גמדוני בית מתרוצצים ממקום למקום חוץ מגמדון אחד שעצר והביט בהארי. "מה אתה רוצה"? שאל בכמיהה. "תקשיב, יש לחבר שלי יומולדת, אתה יכול להשיג בשבילי כיבוד למסיבה?"

"בטח אדונילי" קרא הגמדון וקד קידה עמוקה. תוך כמה דקות הגמדון הגיע עם מגש מלא בממתקים ובשתייה. "וואו תודה רבה!" אמר הארי ורץ בחזרה לחדר המועדון. שהגיע ראה שכל החדר מלא בתמונות של דראקו ובקישוטים מנצנצים.

"היי חזרת! וואו איזה יופי!! מאיפה השגת?" שאלה פנסי הנדהמת למראה המגש העמוס בכל טוב. "היי דראקו מגיע!" קרא אחד התלמידים שבכניסה. שדראקו נכנס כולם קפצו עליו וקראב וגויל התחילו לשיר "יומולדת שמח" והם חגגו עד הלילה.

למחרת בבוקר שהארי התעורר עוד רוב התלמידים ישנו מרוב עייפות מהמסיבה אמש. כשראה שאף אחד לא מתעורר החליט ללכת בעצמו לארוחת הבוקר. כשהגיע ראה את דראקו ואת פנסי מחכים לו ליד השולחן בחיוך. "בוקר טוב הארי! ראינו שלא התעוררת אז החלטנו לעשות לך הפתעה ולהכין לך בעצמינו צלחת עם כל המאכלים שאתה אוהב." "תודה" ענה הארי והתיישב. "היי יש היום את הכנס של כל בית סלית'רין עם פרופסור סנייפ, אני כל כך מחכה לזה, כנס טהורי הדם".

מדי שנה היה לכל בית סלית'רין כנס עם פרפסור סנייפ ראש הבית שלהם, שבו יש לחש שכל אחד שקוראים את שמו מגיע וכולם נוכחים מה דירוג הדם שלו. "השיעור הראשון זה שיקויים כפול, ישש!" הכריז הארי.

כשהגיעו לכיתת השיקויים נוכחו שהם איחרו וסנייפ כבר התחיל לקרוא שמות. "יאללה כנסו בדיוק התחלנו. מזל טוב דראקו ליומולדת, ממש מצטער שלא הגעתי למסיבה אתמול אבל כפיצוי אני נותן 50 נקודות לבית סלית'רין!" דראקו, הארי ופנסי מחאו כפיים בהתלהבות. "עכשיו קדימה, יש לכם שעה וחצי להכין את שיקוי ההגדלה".

כשנגמר השיעור יצאו שלושתם לכיוון הבקתה של האגריד לשיעור טיפול בחיות הפלא. "הו הנה תלמידים באים, זהירות שמה, יופי אפשר להתחיל". קולו של האגריד נשמע חזק הפעם, למה לצעוק? חשב הארי אבל לא אמר כלום. 

"היום אנחנו נתעסק שמה עם מקארפים" אמר האגריד בהתרגשות. "הם לא מזיקים והים אנחנו רק נאכיל אותם עד שהם יגדלו". האגריד חילק אותם לשלישיות, כל קבוצה קיבלה מקראפ והיתה צריכה להאכיל אותו. "אין לי כח לשיעורים האלה, אולי ננסה לבקש מפרופסור סנייפ שיוריד לנו אותו מהמערכת" אמר הארי בלחש. "אני מסכים איתך במאה אחוז". הכריז מאלפוי. כשנגמר השיעור הם הלכו לכיוון חדר המועדון של סלית'רין כדי להתכונן לכנס טהורי הדם. "חבל שדמבלדור השאיר את האגריד בבית ספר, הוא מורה פשוט גרוע!" התלונן מאלפוי. "אני גם מסכים". אמר הארי. "הוא ממש קרצייה שאוהב רק את תלמידי גריפינדור". ברגע שהגיעו לחדר המועדון בשעה חמש כולם התפזרו להתלבש ולהתארגן לכנס שבשעה שבע ואסור בשום פנים ואופן לאחר אליו. בשעה שש וחצי דראקו, הארי ופנסי נפגשו בכניסה לחדר המועדון וחיכו לקראב וגויל שיגמרו סוף סוף להתארגן. "למה תמיד לוקח להם מלא זמן!?" התלונן מאלפוי שברבע לשבע הופיעו דמויותיהם של קראב וגויל. "אוהווו" קראו הארי ודראקו. "סופסוף באתם! כמה זמן? עוד שנייה מתחיל הכנס! טוב בואו". שהגיעו לאולם הגדול ראו שהם כמעט היו האחרונים שבאו וראו שסנייפ מורה להם בידו לשבת בשקט. האולם שרר שקט. הוא היה עם שולחן אחד של סלית'רין ארוך ארוך שכולם ישבו סביבו. על הקירות היו עטלפים אמיתיים ואלפי נרות בכל מקום. סנייפ ישב בשולחן קטן נפרד וחיכה להתחיל. "שקט!" צעק סנייפ והשתררה דממה. "לכל מי שלא זוכר, יש לי רשימת שמות. בכל פעם שאני אקרא בשם של תלמיד הוא קם וניגש אליי, וכולם יידעו מה דירוג הדם שלו. ואחריי הכנס כמובן, נערוך מסיבה לפי המסורת." סנייפ התחיל. "זאביני בלייז" תלמידה נרגשת נעמדה ליד סנייפ. "טהורת דם" קרא קול מבין הקירות. זאביני נשמה לרווחה וחזרה לשבת עם מחיאות כפיים סוערות. סנייפ המשיך לקרוא שמות ובינהם פנסי, קראב, גויל ודראקו שכולם היו טהורי דם. "הארי פוטר" הארי קפץ ונעמד ליד סנייפ. "בהצלחה" לחש דראקו וזקף לעברו אגודלים בעידוד. "אממ" לחש קול דומה למצנפת המיון. "אביך טהור, אך אמך בוצדמית. "טהור מצד האבא אז נחשב" קרא הקול לכל יושבי האולם. הארי חייך והלך אל חבריו שחיכו לו עם מחיאות הכפיים הכי חזקות. "כל הכבוד!" קרא מאלפוי וטפח על כתפו. "ידעתי שתצליח" חייכה גם פנסי. כשנגמר הכנס כל השולחנות והכיסאות נעלמו ובמקומם עמד בצד שולחן עם מלא כיבוד. המוזיקה ניגנה וכולם רקדו עד מאוחר בלילה. עייף מהמסיבה צנח הארי על מיטתו ברגע שהגיעו לחדר המועדון. פתאום הארי חשב שאולי האגריד באמת חמוד ודמבלדור הוא המנהל הכי טוב ושתלמידי סלית'רין סתם רשעים והוא לא רוצה להיות חלק מהם.

הארי התעורר לקול מחיאות כפיים מחריש אזניים.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא