הבת שלו...

לילי ירדה בזהירות מהרכבת, היו כל כך הרבה תלמידים שניסו לצאת...

היא שמעה קול צועק: "תלמידים חדשים לכאן, תלמידים חדשים לכאן!"

'אהה, זה האגריד, אבא סיפר לי עליו' חשבה לילי וחיוך על פניה.

"הוגו, אתה בא?" שאלה אותו לילי ודחפה אותו קלות לעבר האגריד.

"הוו, את מי אני רואה?" אמר האגריד בחיוך לבבי "מה שלומכם לילי והוגו? איך ההורים?"

"היי האגריד" הם אמרו לו בחיוך.

"אנחנו פה נחכה לתלמידים האחרים שהם יבואו" אמר האגריד בשגיאות הדיבור המיוחדות שלו...

לאחר כמה דקות, כשכל תלמידי השנה הראשונה הגיעו הם הלכו לקראת האגם.

"טוב, אז אנחנו פה באגם הגדול של הוגוורטס, תתחלקו לקבוצות של ארבעה תלמידים, כל קבוצה תקבל סירה" אמר האגריד.

"אממ, בא לכם להיות איתנו בסירה?" שאלה לילי את איימי ואוליבר.

"סבבה, למה לא?" אמר אוליבר ואיימי הנהנה בהסכמה.

"אז יאללה בואו" אמר הוגו והם פנו להאגריד כדי לקבל סירה.

לאחר שכל אחד היה בסירתו, הם התחילו לשוט...

במהלך השיט, איימי, אוליבר, הוגו ולילי דיברו ביניהם על הוגוורטס, ובאיזה בית הם חושבים שהם יהיו...

 לאחר כחמש דקות שמעו את קולו של האגריד מכריז: "הגענו!"

לילי נשמה עמוק והעיפה מבט בטירה הגדולה שהתנשאה מולה, 'סוף סוף! הגעתי לכאן'

האגריד ליווה אותם עד דלת הטירה, הסביר להם איפה לעלות במדרגות, ומשם הם כבר המשיכו לעלות לבד בגרם המדרגות, שבסופו חיכתה להם מכשפה מבוגרת יחסית אוחזת במגילה גדולה.

כשהגיעו למעלה, פתחה המכשפה את פיה: "לי קוראים מקגנוגל, ואני אחראית על טקס המיון, כשתלמיד חדש מגיע להוגוורטס, הוא צריך לעבור את טקס המיון, מצנפת המיון נחה על ראשו, בוחנת את מידותיו, וכך היא מחליטה לאיזה בית לשייך אותו" היא עצרה וסקרה בעיניה את כל התלמידים.

"הבתים הם" היא המשיכה "גריפינדור, רייבנקלו, הפלאפאף וסלית'רין"

"מתי טקס המיון יתקיים?" שאל ילד שעמד מאחורי לילי.

"טקס המיון יתקיים בעוד כמה דקות, תחכו פה, אני הולכת לבדוק אם כבר אפשר לקבל אתכם" היא אמרה ופנתה לעבר זוג דלתות גדולות במיוחד.

לאחר כמה דקות היא חזרה ואמרה: "אנחנו מוכנים לקבל אתכם, בואו אחרי"

לילי הרגישה את הבטן שלה מתהפכת, 'איזה לחץ!' היא חשבה.

הם נכנסו דרך דלתות האלון הגדולות ופסעו לאט לאט בין שולחנות הבתים, כולם נעצו בהם מבטים והתלחששו.

"טוב, כולם להסתדר בשורה" אמרה מקגנוגל ולאחר שכולם הסתדרו המשיכה "כל אחד שאקרא בשמו יתקדם לפה, יחבש את המצנפת על ראשו והיא תשייך אותו לבית שבו הוא יהיה במשך כל שנות לימודיו, אך קודם כל, המצנפת תשיר לנו שיר"

לילי הייתה כל כך בלחץ, שהיא לא שמה לב למילים של המצנפת, הלב שלה דפק במהירות ומחשבות שונות עלו לראשה.

"טוב" קטעה מקגנוגל את מחשבותיה "נתחיל בטקס"

לאחר כמה ילדים שהתמיינו היא שמעה את מקגנוגל קוראת בשמה של איימי.

איימי התיישבה על הכיסא, חבשה את המצנפת, ולאחר כמה שניות המצנפת הכריזה: "גריפינדור!"

איימי הנרגשת רצה והתיישבה בשולחן גריפינדור.

מקגנוגל קראה בשמו של אוליבר, הוא התיישב על הכיסא וחבש את המצנפת על ראשו.

"גריפינדור!" הוא רץ לשולחן גריפינדור והתיישב ליד איימי.

עברו עוד כמה ילדים, ולפתע מקגנוגל קראה: "פוטר, לילי!"

מיד התחילו לחשושים...

לילי צעדה לאט לעבר הכיסא התיישבה, חבשה את המצנפת...

"הממ, הבת של הארי, איזה תותח היה אבא שלך... אני יודעת איפה לשים אותך" לילי שמעה את קול המצנפת בראשה.

"גריפינדור!"

לילי כל כך שמחה, היא נשמה עמוק ורצה לשולחן גריפינדור.

"וויזלי, הוגו" קראה מקגנוגל.

לילי נדרכה והאזינה לכל מילה, היא כל כך קיוותה שהוא יהיה איתה בבית...

הוגו התיישב על הכיסא, חבש את המצנפת ו...

"גריפינדור!"

הוגו חייך חיוך ענק, רץ לשולחן גריפינדור, חיבק את לילי והתיישב לידה.

כשתם טקס המיון וכשהתחילה הארוחה, לילי ידעה שזה היום הכי טוב בחיים שלה.

-----------------------------------------------------------------------------------------

סורי שקצת שיעממתי אתכם, זה היה קצת ארוךך...

תגובותתת

הפרק הקודם