הארי פוטר פוגש את ג׳יי קיי רולינג

״ו..אקשן!״ הבמאי צעק.

״מה נעשה, הרמיוני?״ השחקן של הארי שאל את השחקנית, בזמן שהמצלמה פעלה.

״לא טוב.״ הארי אמר לפתע בקול קר.

״קאט!״ הבמאי המיואש צעק.

״מה היה רע בזה?״ השחקן שאל.

״קודם כל- רגע.. ילד, איך קוראים לך?״

״אני דניאל, וזאת אמה..״

״היי, מי אתה?״ אמה פנתה אל הארי.

״הארי פוטר האמיתי, אני מיקום אחר..״

״מה?!״ היא נבהלה. ״סיפור ארוך..״ דניאל אמר.

״אני מבין שאת משחקת את הרמיוני.. אז דבר ראשון, הרמיוני לא כזאת יפה..״

אמה הסמיקה וחייכה לעצמה.

״ודבר שני, קראת על הדמות שלך? יש לה שיער מפוזר, ושיניים לא כאלה ישרות.. ואני אומר את זה מהיכרות אישית איתה..״

״אבל שתינו חכמות!״ אמה אמרה.

״מספיק טוב.״

״רגע, שיחקתי לא טוב?״ דניאל שאל.

״זה היה נראה כל כך מזויף.. אני צריך להרגיש את הפחד שלך, תראה לצופים שאתה מפחד

ואז תשאל אותה, ׳מה נעשה, הרמיוני?׳״ הארי ענה בצורה הכי תיאטרלית שיש.

״אתה רוצה להיות הבמאי??״ הבמאי התערב בכעס.

״זאת לא תהיה בעיה.. ג׳יי קיי!״ הוא ענה וצעק לרולינג.

היא כתבה משפט קצר במחברת שלה, ותוך פחות משניה,

הארי ישב על כיסא הבמאי עם מגפון וכובע. 

״אוקיי, אוקיי.. הבנתי את הבדיחה. תבטלי את זה!״

היא מחקה את המשפט, והארי חזר לעמוד ליד אמה ודניאל.

״מי משחק את רון פה?״ הארי שאל.

דניאל ואמה הצביעו על ילד ג׳ינג׳י שישב על ספסל בסוף החדר ולמד טקסטים.

הארי הלך לקראתו.

״היי,  רון!״

השחקן הרים את ראשו.

״היי.. את האמת שקוראים לי רופרט, אני רק משחק את רון..״ הוא השיב בחיוך ביישני.

״אה.. נכון.. סליחה. אני פשוט רואה את רון כל כך הרבה פעמים ביום אחד שזה מרגיש

לי טבעי כבר.״

רופרט הרים גבה.

״איך.. אמ.. אה!! אתה מהיקום של הארי פוטר!

והארי פוטר זה אתה!!״ הוא התלהב.

״נכון!.. אתה הראשון שעלה על זה כל כך מהר..״

״מה אני צריך לדעת על רון שאני לא יודע?״

״בוא נראה.. אתה לפעמים יכול להיות קצת כועס.. אתה מאוהב בהרמיוני.. אתה ממש אוהב אותי, כלומר את הארי..

ו..גם את אחותך אתה ממש אוהב.״

״אוקיי, תודה!״ הוא אמר ורשם לעצמו על הדף כהערות.

הארי נשאר ותקע בו מבט.

״אתה.. רוצה להוסיף משהו?״ רופרט הרים את עיניו מהדף.

״בוא נראה אם אתה רון טוב.״

הוא אמר והם הלכו למצלמות.

״רופרט, זאת לא הסצנה שלך!״ הבמאי הזועם צעק.

״הארי אמר שהוא רוצה לבחון אם אני משחק את רון טוב! הוא מכיר אותו אישית..״

״הארי, בוא חמוד!״ ג׳יי קיי קראה.

הארי הלך לכיוונה.

״מה, אמא? אני יכול לקרוא לך אמא, נכון?״

״טכנית.. לילי זאת אמא שלך.. אבל כן. תקשיב, אני מציאה שאחזיר אותך להוגוורטס, ותכתוב

על נייר את כל הדברים שתרצה להגיד לשחקנים ואת ההמלצות שלך לדמויות.״

״מה השעה ביקום שלי??״

היא הסתכלה על השעון שלה.

״כנראה אחרי הצוהריים.. תעשה מחקר לחברים שלך, אני אדאג שהם לא ירגישו שאתה

בוחן אותם, וניפגש מחר ביער באותה שעה, ואחזיר אותך לכאן, בסדר?״

״אוף.. טוב..״

הוא עמד במקום, עצם את עיניו, ג׳יי קיי רשמה במחברת, ואחרי שניה, הוא פתח את עיניו בחדר

המועדון.

״זה היה מהיר..״ הוא מילמל לעצמו, והלך לבדוק דברים בהוגוורטס שיכולים לעזור לדניאל, אמה, ורופרט.

הוא לקח איתו פנקס ורשם כל סנטימטר חשוב שהיה בהוגוורטס.

״מה אתה רושם פוטר? אתה רוצה לבנות במסדרון ג׳קוזי?״ דראקו הגיע עם החבורה שלו, והם הלכו משם בצחוק מתגלגל.

׳מאלפוי חייב להיות מעצבן ואובססיבי.׳

הוא רשם והמשיך להסתובב.

לפתע, הוא ראה את מקגונגל.

״פרופסור!״ הוא עצר אותה.

״איך היית מתארת את עצמך?״ הוא שאל.

״אמיצה, חזקה, נחושה, אבל לפעמים קצת קרה.

הוא רשם במחברת. ״תודה!״ הוא עלה למשרדו של דמבלדור.

הפרק הקודם