על ספת הפסיכולוג

ואם אני אגיד שרולינג לא קשורה לפרק הזה ואני כתבתי אותו לבד ונמאס לי שאת לוקחת לי את כל הקרדיט, מה תעשי לי? 

"ובכן, קבלו את המורה החדש שלכם להתגוננות-מפני כוחות האופל המכונה 'מודי עין-הזעם'" מחיאות כפיים נשמעו באולם הגדול בזמן שנכנס ההילאי המפורסם.
"ועכשיו הרשו לי לחפור לכם על טורניר-הקוסמים-המשולש שהוא משחק נחמד, רגוע וידידותי שמטרתו לחלוטין אינה מובנת והוא מסוכן לאללה ובכל זאת כולכם ללא יוצא מן הכלל תרצו להשתתף בו. החוקים הם כדקלהלן..."
הארי לא הצליח להתרכז בדברים של המנהל, הוא הסתכל במורה החדש שלו וניסה להבין מה הוא רואה כאן. מודי עין-הזעם נראה כמו פאזל שחסרים בו חלקים: האף היה קטוע, המצח היה מלא בצלקות והעין... בא נאמר שלא סתם קראו לו "עין-הזעם". מודי לקח לגימה מהבקבוקון האישי שלו והעווה את פניו כאילו הוא שתה עכשיו מינימום שיקוי פוליצימי.
''כמה טראומות הוא בטח חווה" לחש לעצמו הארי "אני חושב שיש לי מטופל חדש"
אז בהפסקה הוא פשוט הלך למשרד של מודי ודפק על הדלת, מודי פתח לו בהפתעה והזמין אותו להיכנס.
"כן, תלמיד יקר, אני בהחלט שמח לפגוש אותך." מלמל מודי בקול עבה "כלומר, אני ממש עסוק עכשיו, אין לי כוח לראות אף אחד ואני אשמח שתלך מפה..."
"הו, שלום המורה" חייך הארי "סיפרו לי עליך המון, אני מעריץ שלך."
עין הזעם נהם "אם יש דבר אחד שאני שונא זה-"
"אוכל-מוות שלא נכנס לכלא" השלים הארי בזריזות.
"תלמידים עלובים שלא מבינים מה ביקשו מהם!" צעק מודי.
"כן, זו באמת הייתה דרך מאד נחמדה להכיר אחד את השני, אני פשוט אלך" אמר הארי ופתח את הדלת "דרך אגב, קוראים לי הארי פוטר."
"הארי פוטר?" קפץ מודי "בוא, בוא כנס, למה אתה הולך?"
"אבל חשבתי שאמרת שאתה לא רוצה לראות אף אחד?" התפלא הארי
"זה היה לפני עשרים שניות כשהייתי עייף וחסר כוחות אבל עכשיו התבגרתי ואני מלא בשמחה ומוטיבציה לחיות" מלמל המורה בחיוך חסר-שיניים "שב פה, פוטר, אני מעריץ שלך, יש לי את כל הספרים שלך."
הארי התישב ושאל את מודי "המורה, מה זה פרנואיד?"
"למה אתה שואל?" ניצוץ חשוד נדלק בעיניו של המורה והוא לקח שלוק מהבקבוק שבידו "דמבלדור שלח אותך לשאול אותי כדי לבדוק שאני אני וחייזרים לא חטפו אותי?"
"אוקי, נראלי הבנתי מה זה פרנואיד..." לחש הארי "ואני לא כל כך מבין למה שבן-אדם יהיה פרנואיד? העולם לא עד כדי כך מסוכן..."
"ילד, ילד, ילד העולם הרבה יותר מסובך ממה שנראה לך." נאנח מודי "אתה עוד צעיר ולא יודע כלום מהחיים שלך. יש דברים שלעולם לא תבין..."
"נכון, המורה" אמר הארי "אבל אני מתכוון שאתה מפחד יותר מידי, הרבה יותר מידי. הרי גם אני יכול לפחד שאתה בעצם ברטי קראוץ' הבן שרק מתחזה למודי עין-הזעם בעזרת פוליצימי והולך לחטוף אותי בסוף שנה."
מודי הזדקף בבהלה.
"למה אתה נבהל כל כך המורה?" נאנח הארי "אני מתכוון שכמו שאני לא חושב מחשבות מטופשות שבחיים לא יקרו ככה גם אתה המורה צריך להפעיל יותר הגיון ופחות לחץ. ותפסיק כבר לשתות מהבקבוק שלך כמו מטורף!!! אוקי?"
"אז מה אתה מציע, הארי?" שאל הפרופסור בכבדות
"אני שמח ששאלת!" שלף הארי יומן מכיסו "חשבתי לעצמי שעם שם כמו שלך זה פשוט פשע לא להיות כוכב ילדים!" הוא פתח את היומן והראה לו "מודי-חמודי כוכב הילדים! עושה ימי הולדת, בר-מצוות, בריתות והלוויות במחירים שיגרמו לכם לצחוק ולקחת משכנתא נוספת!"
"מה?" מודי כמעט התעלף "לא הבנתי, אני אהיה כוכב ילדים? השתגעת?"
"בדיוק!" חייך הארי חיוך ניצחון "אתה תהיה קוסם! תעשה לילדים קסמים בעזרת העין הקסומה שלך."
"הארי," לחלח מודי את שפתיו "אתה מודע לזה שבעולם שלנו כולם קוסמים, נכון?"
"אל תקטע אותי. אתה תדגים לילדים איך אתה מהפנט את אביו של החתן, בעזרת קללת אמפריוס כמובן, אתה תראה להם איך אתה בורח משלשלאות ברזל ואלפי סוהרסנים, וגולת הכותרת! אתה תהפוך את ילד-היומולדת לגירית ותקפיץ אותו באוויר!" תיאר הארי בהתלהבות "רק אל תשכח לומר אברא קדברא."
"תקשיב, אתה בטוח שאתה הארי פוטר המקורי?" נהם המורה "הייתי יכול להשבע שאתה פרד וויזלי או ששמי אינו מודי עין-הזעם."
"אה, בנוגע לזה" הוסיף הארי "חשבתי שנשנה לך את השם ל'מודי אין-הזעם' או 'מודי לב-זהב' או משהו אחר פחות מפחיד, אתה מבין? 'עין-הזעם' זה נשמע כאילו אתה פיראט עם עין אחת שרוצה להרוג כל בנאדם עם קעקוע של גולגולת על היד."
"אבל אני באמת כזה!" צעק מודי "אני באמת עם עין אחת ואני רוצה להרוג את כל מי שיש לו אות אפל על היד!"
"אתה צודק." נאנח הארי "נצטרך לשנות לך איכשהו את המראה. אתה באמת נראה נורא. אולי תיקח פוליצימי?"
"שיקוי פוליצימי, הארי..." חייך מודי ולפתע מול עיניו של הארי הפך לדמות אחרת בעלת שער שחור וחיוך מרושע במיוחד.
"אני לא מאמין!" צעק הארי "איך לא חשבתי על זה? אתה תמיד היית ברטי קראוץ' הבן?"
"מה פתאום!" צחק סרווס סנייפ ברשעות "עשרים נקודות מגרפינדור על זיהוי-גרוע."
"מה אתה עושה כאן סרווי?" שאל הארי בפחד
"מה אתה לחוץ?" קרא סנייפ "כל-כך נהנתי מהשיחה הקודמת שרציתי לעשות עוד שחנ"ש"
"אה, בשמחה" חייך הארי וסידר את משקפיו "אז איך חווית את מודי עין הזעם כשהיית בתוכו?"
"נראה לך פוטר?!" צרח סנייפ "50 נקודות יורדות מגריפינדור על אי-הבנת ציניות! אתה בא איתי עכשיו לדמבלדור, הוא רוצה לבדוק מה קרה לך!"
"ללכת לדמבלדור? אני אפילו לא יודע מה הסיסמה למשרד שלו." שאל הארי
"אין צרוך בכך, פוטר. דמבלדור כבר נמצא כאן." אמר סנייפ והפך לפתע להיות אלבוס דמבלדור.
"אתה מבין, הארי?" אמר המנהל "זה פוליצימי בתוך פוליצימי. עכשיו אני רוצה לבדוק אותך, אתה מתנהג מאד מוזר בימים האחרונים." אמר דמבלדור והפך למדאם פומפרי.
"עכשיו תשב יפה ואל תזוז, הבדיקה עלולה לכאוב מעט" אמרה מדאם פומפרי להארי ההמום והפכה לביבי נתניהו.
"הארי פוטר היקר, אתה חשוב לנו. אנחנו עושים הכול למען בטחונך האישי" נאם ביבי "ועכשיו, הקשב לי, הארי. מהסיבה הזאת אני דורש ממך לא לזוז בזמן הבדיקה" נהם ביבי והפך לפרד וויזלי.
"הארי, מה אתה כל כך מופתע? אתה נראה כמו רון בפעם הראשונה שהוא טעם סוכרית ברטי-בוטס בטעם קריסטל-מנטה." אמר פרד והפך להארי.
"טוב שהגעת!" אמר הארי פוטר המקורי להארי פוטר החדש "אני באמת חייב פסיכולוג!"

הפרק הקודם		הפרק הבא