סנייפ

אני אספר לכם על שגרת הבוקר שלי ושל סוורוס:

1.סנייפ סוטר לי עד שאני מתעוררת

2.סנייפ מטיל עליי קרושיאטוס עד שאני בוכה

3.הוא משליך אותי למרתף וכל שתי דקות בא,זורק אותי לרצפת קוצים,מסתמך על טכנולוגיה מוגלגית שתצמיד אותי לרצפת הקוצים.

4.הוא מטיל עליי אימפריו,אומר לי לעמוד,ומפיל לי אבנים על הראש עד שאני קורסת ומתעלפת

5.מטיל עליי אובליוויאטה ומבהיל אותי

6.קושר אותי מהרגל לרחפן ומטלטל אותי עד שאני מקבלת סחרחורת ונופלת

7.חונק אותי לעמוד בתוספת קרושיאטוס

8.מרדים אותי בעשן מיוחד ומדליק מדורה

9.בלילה הוא יורה בי באקדח מוגלגים(ששבר לי את האף)

הרגשתי סטירות חזקות והבנתי מה זה אומר.התעוררתי ונעצתי בדמות המרושעת

שעמדה מעליי מבט של שנאה.הוא השעין את משקלו על כתפי וגרם לי לשבת על הרצפה.

"קרושיאטוס,קרושיאטוס,קרושיאטוס!"נשכבתי במהירות ואילצתי את הדמעות לצאת.

נראה שסנייפ נהנה לראות אותי בוכה.הוא הרים את גופי הרפה,ושלח אותי למרתף.

כעבור שתי דקות הוא הניף אותי וזרק את גופי הרפה על הקוצים.לפתע הוא בא עם

מגש בידו.הופעתי לראות אותו דוחס לחם יבש אל פי."תיארי בחיים-תסבלי עוד!"

הוא לחש.הוא פער את פי ומזג לתוכו מעט מים.ואז שמט לתוכו דבר מתיקה.

אכלתי אותו,אך טרם בלעתי.סנייפ חייך.לפתע קלטתי שלסתותיי דבוקות

"הטופי של האגריד...אף אחד לא אמר לו שהוא טבח איום,אני תוהה?

אימפריו!"הרגשתי את חושיי מתערבלים.זו הייתה התחושה השנואה עליי.

ציפיתי שירים אותי ויקשור לעמוד,אך הוא חייך."יש לנו תוכניות אחרות..."

סוהרסן הגיע מעליי נבהלתי נורא,והתעלפתי.כשהתעוררתי הייתי נטולת נשמה.

הפרק הקודם