סנייפ

כשהתעוררתי ראיתי את סנייפ ישוב על שרפרף קטן ומעיין במחשבותיי.הוא הסתובב אליי.

".מי החברים שלך?אמרי לי מייד!!!לילי אוונס!!!" זכרתי את בילי קרמייקל,קלרה

בראון,ואדם דארלינג.איך שבילי חילץ את אלו"ס,איך שקלרה הפנטה אותו,אבל את כל

זה לא אמרתי לסנייפ."לילי!"קולו הרעים."אמרי לי מייד!!!"נענעתי בראשי לאות סירוב עיקש,

כשלפתע פניו התעקלו לחיוך מרושע ושבע רצון."מה?!"דרשתי לדעת.הוא פתח את פיו לדבר,

אך במקום מילים יצאה מפיו קללה:"אימפריו!"הרגשתי את כוח הרצון שלי נוטש אותי,את 

קהות החושים שתקפה אותי."קרושיאטוס!"נפלתי על הרצפה,וסנייפ עשה בי כרצונו.התגלגלתי,

חסרת נשימה,עד שלבסוף גופי דמם.כשהתעוררתי,הייתי קשורה לכיסא בחבלים 

עבים ששרטו את ידיי.סנייפ עמד מולי ובידו בקבוקון."וריטסרום."לחשתי בפחד.סנייפ הנהן.

"השיקוי הכי חזק בזמני,אם את מתעקשת."בתנועה חדה סנייפ התיר את הקשרים,העיף

את הכיסא,והשכיב אותי על הרצפה.קיבלתי מכה בראש וראייתי היטשטשה."לא,זה ממש לא הזמן,

לילי אוונס.הוא סטר לי וראייתי התחדדה."ילדה טובה."בתנועה חדה הוא הכניס את פיו של הבקבוקון

לתוך פי שלי,והוריטסרום זלג לתוכי."מי הם חברייך,לילי?"נעצתי בו מבט חלול."בילי קרמייקל.

קלרה בראון.אדם דארלינג."סנייפ חייך."סוף כל סוף.ועכשיו אנצל את נקודת התורפה שלך."

הוא שלף את שרביטו וכיוון אותו לרקתי."אובסקורו."העולם החשיך,ולא יכולתי לראות דבר.

ואז,ברגע אחד,נפלתי מעולפת על הרצפה.

הפרק הקודם		הפרק הבא