אהבת השמש והצללים

טוב אז תודה על התגובות.

אופס, לא היו תגובת .

המשכתי בכל אופן פרק שני.

ושוב לא היו תגובות, חשבתי לנטוש אבל אז הופיע הסימון 1 ליד ינשופים ותנשמות.

אז הפרק מוקדש ל: רילוולינגלנצח1 . (תתצתרכ/י להסביר לי מה השם הזה אומר... אבל לא קשור, לענינינו)

להבא תגיבו...

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ניקו הסמיק.

'אותך' רצה לומר אבל במקום זה הוא אמר,

"הי וויל" וויל חייך במבוכה.

"נוכל ללכת לדבר במקום שקט" שאל וויל, ניקו הנהן והם פנו למקום צדדי בשולי היער.

"אני מצטער..." אמרו שניהם יחד ופרצו בצחוק. 

וויל דיבר ראשון, "לא הייתי צריך לנשק אותך, אני ממש מצטער, באמת, אני דלוק עליך אבל אני אבין אם אתה לא מרגיש אותו הדבר..." וויל לא הפסיק לשנייה,

"אבל אני מתחנן בבקשה, אל תפסיק להיות חבר שלי, אני אה... אני מתכוןן ידיד."

וויל דיבר כל כך מהר, שניקו לא יכל להשחיל מילה. הוא גלגל עיניים ונישק אותו.

לאחר כמה רגעים הם התנתקו, וויל פתח לאט את עיניו וחייך.

"זה היה נחמד" אמר וויל.

"סתום כבר סולאס" אמר ניקו.

וויל צחק, "אז מה?, אתה דלוק עלי" אמר ניקו בחיוך, וויל הסמיק.

"אהה.. זאת אומרת..." וויל גמגם.

ניקו צחק ונישק את וויל על הלחי, "זה בסדר סולאס, גם אני קצת דלוק עליך" אמר והסמיק.

וויל חייך שוב.

"אז... רוצה להיפגש מחר?" שאל וויל והכניס יד לכיסו במתח.

ניקו חייך, וויל אהב את ההבעה הזאת על פניו.

"אוקי" אמר ניקו.

"ניפגש מחר אחרי ארוחת הבוקר?" שאל וויל.

"אין בעיה" וויל חייך וניקו חייך לו בזחרה.

"אז לילה טוב" אמר וויל. 

"לילה טוב" ענה ניקו. 

וויל התרחק משם וניקו חייך.

מאחורי השיחים ג'ייסון ופייפר החליפו כיף.

"שלא תחשבו שלא שמעתי אתכם" אמר ניקו.

הפרק הקודם		הפרק הבא