?Will You Be My Valentine

טוב אז בגלל שנאבד לי הדיסק און קי עם כל מה שכתבתי(לאאאאא >:), לקח לי קצת זמן לפרסם את זה :(
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כשהארי התעורר בבוקר המחרת, הדבר הראשון שראה היה את פנסי רוכנת מעליו.(ה"מ - הייתי חייבת. המבין יבין. יותר נכון המבינה. וכן, אני יודעת שזה מטריד O___O...) 
"אתה זוכר מה אתה צריך לעשות?" נשמע קולה המתרגש.
"מה? מי? מה את רוצה?" קפץ הארי ממיטתו לשמע קולה.
"אתה. זוכר. מה. אתה. צריך. לעשות?" אמרה פנסי מדגישה כל מילה.
"אה כן" מלמל הארי וסידר את משקפיו שלא יפלו על אפו.
"יופי. הנה חבילת שוקולד בשבילך" אמרה והושיטה לא את החבילה.
"שוקולד? בשבילי? תודה" אמר הארי המבולבל בחיוך.
"לא בשבילך, טיפש. זה בשביל דראקו דרקוני שלי!" התעצבנה פנסי.
"אה... אוקיי" מלמל הארי בקול מתנצל.
"אז אתה מביא לו את זה היום ומצרף לזה פתק"
"פתק? אני לא רואה פה שום פתק" אמר הארי בעודו סורק את השוקולד.
"אתה אמור לכתוב אותו" השיבה, כאילו היה זה ברור מאליו.
"אז תגידי!" קרא הארי. "אני אמור לנחש שאני צריך לכתוב לדראקו מכתב אהבה?" רטן הנער.
"זה לא מכתב אהבה!" קראה פנסי המעוצבנת.
"אז מה זה?" תמה הארי.
"זה פתק שמראה את הערכתי וחיבתי אליו" ענתה.
"שזה אומר...?" המשיך לשאול הארי.
"שזה מכתב אהבה..." נאנחה פנסי והתאפקה שלא לסטור לו.
"יופי" אמר הארי וחיוך מנצח על פניו.
"בכל מקרה, אני סומכת עלייך" אמרה פנסי והזדרזה להיעלם מהחדר.

"הכל בסדר, הארי?" שאלה הרמיוני כשהתיישבו בכיתת השיקויים.
רגלו של הארי רעדה בחוזקה והרעידה יחד איתה את כל השולחן והיושבים בו. הוא מעולם לא היה לחוץ כל כך כמו שהיה לחוץ באותו שיעור שיקויים. הוא הביט בדראקו שישב בשורה לפניו, בשערו הבלונדיני המבריק והמסודר בצורה מדהימה, ומבלי לשים לב החל לבהות בו.
"הארי?" שאל רון בלחש למראה חברו.
הארי המשיך לשבת ולבהות בדראקו. מחשבות רבות התרוצצו בראשו. כיצד הוא מביא לו את השוקולד, מה הוא יאמר על הפתק, האם יקבל קצת מהשוקולד והכי חשוב, איך הוא מצליח לסדר את השיער שלו בצורה מושלמת כל כך?!
"הארי, תפסיק לבהות בדראקו!" צעק רון, ומבלי לשים לב הפנה את מבטם של כל התלמידים להארי.
הארי ניער את ראשו וחזר למציאות למשמע דבריו של רון. "מה?" מלמל הארי. הוא הרים מבטו לכיתה ובמהרה השפיל מבטו חזרה כשראה את פרצופי הילדים מביטים בו וצוחקים. הוא תחב את פרצופו בידיו ולחייו האדימו כמו שלא האדימו מעולם. איך אני אמור להביא לו עכשיו את השוקולד?! חשב לעצמו במבוכה.
"שקט!" נשמע לפתע קולו של סנייפ שבאופן מוזר הציל את הארי מהסיוט שנכנס אליו. "היום תצטרכו להקשיב טוב כי אנחנו נלמד איך להכין שיקוי אהבה" המשיך לומר.
התלחששויות נשמעו בכיתה, בעיקר בקרב הבנות המתרגשות. "אולי הארי יוכל לשים את זה לדראקו בשתייה!" נשמע קול סלית'ריני שגרם לכולם פרט להארי ודראקו לצחוק.
"ההוראות נמצאות בספר בעמוד 698, אני אעבור בינכם לראות" הכריז סנייפ שהתעצבן מכל ההתרגשות ששררה בכיתה.
הארי פתח את הספר בעמוד הנדרש והחל לעבוד על השיקוי. "איפה שמתי את האבץ שלי?" מלמל הארי לעצמו בעודו מכין את השיקוי.
"יפה מאוד הארי... יפה מאוד" קרא סנייפ כשעבר על-יד הקדרה שלו. "שים על האש חמש דקות נוספות והשיקוי שלך מוכן".
הארי חייך למשמע דבריו של סנייפ, השאיר את הקדרה על האש והחל להעלות מחשבות בראשו. הוא החליט לתפוס את דראקו בסוף השיעור ולהביא לו השוקולד, רק מה שהוא לא יודע, זה שלהארי יש הפתעה בשבילו חוץ מהשוקולד.

"חכה שנייה" קרא הארי לדראקו כשיצאו מהשיעור.
"מה?" רטן דראקו.
"הנה, בשבילך" אמר הארי בחיוך והושיט לו את חבילת השוקולד.
"ממי?" התעניין דראקו וחטף את השוקולד מידו.
"לא יודע..." השיב לו הארי ופנה ללכת.
"רגע!" קרא דראקו לעברו. "קח, תאכל גם" אמר והוציא לב שוקולד מהקופסה.
"אתה מביא לי מהשוקולד שלך?" נדהם הארי ולקח את החתיכה מידו לפני שיתחרט.
"למה לא? אם אתה כבר פה, תהנה. שאני אשמין לבד?!"
הארי גיחח. "תודה. אני מניח" מלמל והשפיל את ראשו.
"מה אתה מתבייש? אפשר לחשוב, רק שוקולד. שלא תחשוב שאני אוהב אותך או משהו" אמר דראקו להארי המובך.
מה שדראקו לא ידע, שבזה הרגע הוא אכל שוקולד מלא בשיקוי אהבה, ומה שהארי שכח, זה שהשוקולד שזלל בתאווה רבה כל כך ביחד עם יריבו, זה אותו השוקולד ששפך עליו את השיקוי.
הם המשיכו לעמוד, מסתכלים אחד על השני ולאט לאט השיקוי החל לפעול. "יש לך עיניים יפות" פלט דראקו לפתע.
"תודה" מלמל הארי והסמיק. "גם לך".
"טוב... אני חושב שאני אלך. תודה על השוקולד" אמר ומיהר ללכת.
"אל תודה לי, תודה למי ששלח לך את זה" השיב לו הארי.
"אבל אני לא יודע מי זה, אז אני מודה לך" אמר בקריצה וברח מהמקום.

מה זה? מה קורה לי?! חשב דראקו בדרכו לחדר המועדון. אני חושב שאני מתחיל לחבב את ילד הצלקת הזה... המחשבות בראשו המשיכו לרוץ. לא! אני לא! אני אוהב את... אני אוהב את... מיליסנט! לא רגע, אני אוהב את פנסי! זהו, מהיום אני אוהב את פנסי החליט דראקו באותו הרגע וחשב שכך כל בעיות הפוטר שלו יפתרו. 

הפרק הקודם		הפרק הבא