?Will You Be My Valentine

"Will you be my valentine?" שאלה פנסי. "לא לא, Valentine. Will you be mine?" היא המשיכה לומר. "טוב זה כבר ממש פתטי ומפגר" היא רטנה מול המראה. "איך אני אמורה להציע לו בדיוק?" המשיכה פנסי לדבר לעצמה.
"צריכה עזרה?" נשמע לפתע קולה של מיליסנט.
"כמה זמן את כבר נמצאת פה?" קפצה פנסי.
"מספיק זמן כדי לראות אותך עושה צחוק מעצמך" גיחחה מיליסנט.
"מצחיק... איך את יכולה לעזור לי בכלל?" שאלה פנסי.
"בדרך מאוד יצירתית" קרצה לה מילי.
"יצירתית? את מתכוונת להכניס אותי לתחרות המטופשת הזאת?!" תמהה פנסי.
"מה רע? זה תחרות עם פרס. אין מצב שהוא יסרב לך!" קראה מיליסנט כאילו זה הדבר הכי גאוני שאי פעם אמרה. 

"אבל אני לא רוצה שהוא יהיה איתי בגלל תחרות, אני רוצה שהוא יהיה איתי בגלל שהוא אוהב אותי!" רטנה פנסי.
"הוא יאהב אותך... את מוכנה להקשיב לי פעם אחת?!" התעצבה מיליסנט. "תני לי להסביר לך ואת תביני הכל" הוסיפה לומר והחל להסביר לה את התוכנית. "עכשיו הבנת?" אמרה לבסוף.
"זה גאוני מילי!" קראה פנסי וקפצה על חברתה בחיבוק.
"תשמרי את החיבוקים לדרקון שלך" אמרה מיליסנט בנסיון להתנתק מהחיבוק המוחץ.
פנסי שיחררה את החיבוק וצחקה מעט. "תודה" אמרה בחיוך לא אופייני לה במיוחד.
"עכשיו לכי לדבר איתו!" דחקה בה מילי.  
"ביי! תודה! שוב!" צעקה פנסי לעברה ורצה לחדר המועדון של גריפינדור.


"הארי! יש פה מישהי בשבילך!" קרא רון להארי שהיה בחדר השינה של הבנים.
"רגע!" קרא הארי וקפץ ממיטתו בהתרגשות. הוא היה בטוח שלא סתם מישהי מגיעה, והאמת שהוא חשש מה יאמר לה. כן או לא? 
"קדימה, הארי! היא בסוף תאבד את הסבלנות ותלך!" צעק רון במטרה לזרז את הנער.
הארי העביר מסרק על שערו הפרוע, התיז על עצמו טיפה בושם, סידר את בגדיו ורץ במהירות במורד המדרגות משתדל לא למעוד וליפול. "אני פה" אמר מתנשף כשהגיע למטה.
"הנה היא" אמר רון בחיוך וזז כדי שהארי יוכל לראות את הנערה.
הארי עמד שם בחיוכו הכובש ומבט מלא תקווה שבן רגע הפך למבט מעט מאוכז.  "היי, פנסי" אמר הארי והשתדל לא להוריד את חיוכו מהפרצוף.
"היי, הארי" אמרה. "אני לא פה בגלל מה שאתה חושב" הוסיפה בזריזות למראה מבטו של הארי.
"אה... אוקיי" מלמל הארי במבוכה.
"אני צריכה שתעזור לי" אמרה בקול תקיף.
"לעזור לך? איך בדיוק?" תמה הארי.
"אני לא יודעת אם אתה יודע או לא, אבל אני דלוקה על דראקו כבר לא מעט זמן" החלה לומר.
"כן..." אמר הארי. "כל בית הספר יודע חוץ ממנו".
"אוקיי... בכל מקרה, יש לי תוכנית ואני צריכה שאתה תעזור לי להשיג את דראקו דרקוני שלי" אמרה פנסי ומבחינתה סיימה את עבודתה.
הארי התאפק לא לצחוק לשמע דבריה. דראקו דרקוני... אה? חשב לעצמו. "ואיך בדיוק אני נכנס בתוכנית הזאת?"
"אתה מבצע אותה. אתה מתחיל איתו בשמי" אמרה פנסי כאילו זה ברור מאליו.
"אני צריך להתחיל עם דראקו?!" נבהל הארי לשמע הדברים.
"כן. בשמי. אבל עד החלק של ההצעה הוא לא יודע שזה בשמי. ברור?" אמרה פנסי.
"תראי, אני לא בטוח שאני יכול... ולמה בכלל פנית אליי?" שאל הארי.
"כי כולם עסוקים בלהרשים אחרים, ורק אתה נשארת בודד וחסר תעסוקה" השיבה פנסי ועקיצה קלה בדבריה.
"תודה שאת מזכירה לי..." מלמל הארי בעצבנות.
"טוב, אז אתה עוזר לי או לא?" שאלה בחוסר סבלנות.
"שיהיה..." אמר הארי בקרירות.
"מעולה. אז הנה דף עם הסבר מפורט מה לעשות. אני סומכת עלייך שעד ולנטיין הוא יהיה שלי!" קראה פנסי בעודה יוצאת מחדר המועדון בדילוגים שהראו עד כמה היא מאושרת ומרוצה מעצמה.
 

הארי הביט בדף שבידו, לא מאמין שבמשך שבוע שלם הוא צריך להתחיל עם דראקו. או כמו שפנסי קוראת לו, דראקו דרקוני. למה הוא צריך להיות כל כך נחמד? ולמה גם כשהוא נחמד הוא לא טוב כמו ההפלפאפי ההוא, סדריק? עובדה שצ'ו העדיפה אותו על פניו... ולמרות שהארי התגבר על זה ומצא אהבה חדשה, זה עדיין מכאיב לו. אבל זה הדבר האחרון שמציק לו עכשיו, הוא צריך להתחיל עם דראקו דרקוני במשך שבוע שלם!

הפרק הקודם		הפרק הבא