מלחמת החכמולוגיות

היי!

הצלחתי לעדכן למרות חוסר הזמן. עידכון הבא בסוף השבוע הבא.

מקווה שתהנו!

אוהבת, אלבטראוז

"הרמיוני! בואי! בדיוק התכוונתי ללכת," הודיע רון ברגע שהיא נכנסה.

הרמיוני הייתה סחוטה. היום יום שני, יום הלימודים הארוך ביותר בשבוע, ולאחר שעתיים של כשיפומטיקה ותרגילים מסובכים היא התעכבה בדרך לכאן עם כמה ילדים משנה שלישית שביקשו עזרה בשיקויים. ואז, כשסוף סוף עזבו אותה בשקט, קבוצת תלמידי סלית'רין ניסתה לעשות לה תרגיל מלוכלך. היא לא ידעה מה בדיוק, אבל קללת רגלי הג'לי הזאת בהחלט לא הייתה ידידותית. מזל שהספיקה להתחמק.

אז כשניכנסה לחדר המועדון של גריפינדור, כל מה שרצתה היה להתכרבל על אחת הספות ולקרוא איזה ספר טוב לאור האח. אבל רון עמד על שלו שהיום תגמור את סיפורה.

"רון, אני עולה למעלה לישון. אני מותשת. אמשיך לספר מחר."

"לא," קבע רון. "בואי."

"רון..."

"הרמיוני, כולם כבר מחכים בחדר הנחיצות!"

נו, טוב. היא כבר ידעה מראש שזה לא יעזור לה במיוחד.

"אוף," מלמלה כשהוא תפס את ידה וגרר אותה איתו אל מחוץ לחור של האישה השמנה. הוא צחק ונישק אותה בקלילות על הלחי.

היא מעט הופתעה לגלות שהוא דבר אמת, ובחדר הנחיצות כבר ישבו כולם מוכנים לשמוע את המשך קורותיה. נוויל, שיימוס, דין, פדמה, פרוואטי, לבנדר, לונה, הארי וג'יני. כולם קשובים ומסוקרנים.

רון והרמיוני התיישבו גם הם, וכולם הביטו בהרמיוני בציפייה.

"אה, טוב..." היא היססה. "אז אה... איפה היינו?"

"ההתערבות," נידבה לונה. "אמרת שאת ואנבת' התערבתן ואת ניצחת. אבל לא סיפרת איך."

"הו, נכון," הרמיוני הנהנה. "ההתערבות. אז התערבנו על משהו חברתי, הראשונה שמצליחה לנשק את מלך השכבה, רובי ווסט. היא המנצחת הגדולה. השנייה הייתה אמורה להודות שהפסידה ולהיות חייבת למנצחת לתמיד."

היא תמיד חשבה שהן קצת הגזימו עם ה'לתמיד' הזה. אבל מלחמה זאת מלחמה, וחוץ מזה הן היו ילדות קטנות אז.

"רגע," קטע שיימוס את רצף הסיפור שלה. "השנייה הייתה אמורה לעשות את שני הדברים האלה? למה את מתכוונת ב'אמורה'?"

"חכו בסבלנות," אמרה הרמיוני בחיוך קטן. "תכף אגיע לשם." היא הרגישה מתוחה.

"טוב, אז כמו שאמרתי, אלה היו התנאים," המשיכה. "ואני ואנבת' המשכנו בקרב המטופש שלנו." מדהים שאז זה היה רציני, אפילו רציני מאוד, והיום הרמיוני מתחרטת על כל רגע בחודשים הבודדים האלה. היא הייתה יכולה להינות עם חברתה בזמן הזה, אבל בחרה להמשיך לריב איתה. ובסוף... התוצאות לא האירו פנים לאף אחד.

"במהלך החודש הבא כבר לא התנהגנו כמו אובססיביות ללימודים. להיפך, ניסינו כמה שיותר להשתלב בחברה, גם אם זה אומר להבריז משיעורים וכאלה."

לבנדר פלטה קריאה המומה ומזויפת במיוחד, והתאומות פאטיל ציחקקו.

"אתן יכולות להיות בשקט בבקשה? אני מנסה להקשיב," אמרה ג'יני בעצבים. הרמיוני שלחה אליה חיוך בהכרת תודה.

"זה... אנחנו לקחנו את כל עניין התחרות הזאת ממש קשה. אני חושבת שבאיזשהו שלב צבעתי קצת את השיער כדי להיראות מגניבה יותר, או משהו בסגנון..." מלמלה הרמיוני במבוכה. היא אכן צבעה את השיער, שזרה בו פסים סגולים וכחולים, יום אחרי שאנבת' עשתה חורים באוזניים.

"אז בתחרות הזאת שלכן," אמר דין. "מי הובילה?"

"רוב הזמן היינו במן תיקו כזה, כשליום אחד מישהי מובילה וביום לאחר מכן השנייה מובילה. הצלחנו להתקרב קצת לרובי, אבל לא כמו שרצינו. לפחות בהתחלה."

רובי ווסט, בלונדיני עם עיניים כחולות, מטרה קשה במיוחד. היו ימים שהרמיוני כמעט באה בריצה לאנבת' בבקשה שיפסיקו כבר את הדבר הזה כי אין להן סיכוי, אבל כמובן שגאוותה לא נתנה לה.

עד לאותו יום, שבו היא קלטה שאנבת' רשמית מובילה. היא הייתה גבוהה יותר בסולם המקובלים, מסתובבת בין הפופולאריים ביותר. היה ברור שאם הרמיוני לא תעשה משהו ומהר, אנבת' תנצח. וזה בכלל לא בא בחשבון.

"מתישהו הבנתי שאנבת' מובילה, ושבקרוב תנצח. אז התחלתי, איך לומר... לרוץ. לעלות מהר ברמות, להידבק קצת לרובי. לאנבת' הייתה שיטה חכמה יותר, היא התקדמה לאט לאט. כל יום עוד קצת. כשאני סתם התנפלתי כמו איזה מעריצה משוגעת קצת שרפתי את עצמי. אנבת' דיי התעצבנה, אבל המשיכה בשיטה שלה. היה ברור שהיא תנצח בסוף."

"אז מה קרה בסוף?" שאל הארי.

"בסוף..." אנבת' שקעה בזכרונות. אותו היום, אחרי תקופה של שלושה חודשים אומללים, היה היום המכריע. היא לא ידעה זאת כשקמה בבוקר, אבל בסוף אותו יום היא ישבה בחדרה, חיוך של מנצחת על פניה. לא יודעת עד כמה היא סבכה את העניינים.

"בסוף?" העיר אותה רון מזכרונותיה. היא התנערה.

"בסוף אני ניצחתי. לקחו לי אחת עשרה שנים להבין את זה, אבל אתמול קלטתי. כשביקשתם ממני לספר, נזכרתי איך ניצחתי. אז הבנתי. לא ניצחתי ביושר. לא בכוונה, אני רימיתי. בלי להיות מודעת לכך בכלל."

"מה זאת אומרת? איך?" שאל נוויל בתמיהה.

"אני..." הרמיוני לקחה נשימה ארוכה. 

"אני השתמשתי בקסם."

הפרק הקודם		הפרק הבא