ממצאים ואהבה

אני מאוד אשמח לביקורת על הפאנפיק!!! 

לונה סיימה את קלף העט שהיא כתבה עבור שיעורי הבית לשיקויים על שיקוי הסביון.

היא חייכה לעצמה בסיפוק ועברה על הקלף בפעם החמישים באותו יום.

היום היא הייתה צריכה להגיש את זה, היא ידע שזה ישפיע מאוד על הציון שסנייפ יתן לה. לא היה לה ספק שהיא לא תקבל את הציון הגבוה ביותר בשיקויים, אחרי הכול היא לא מסלית'רין וסנייפ לא יעשה דבר כזה.

הפנים שלה נפלו, סנייפ, הוא מורה רע, כאילו הוא מלמד טוב, אבל הוא מתנהג מגעיל לתלמידים שלו, עם הם לא מהבית הנכון.

כניראה שבהערכה היא תקבל ציון ט"מ (טוב מספיק) ולאחר מכן הוא יתאזן אם העבודה והבחינות. ואז במזל יהיה לה קס"ם (קוסם סטודנט מעולה) ואם יהיה לה חוסר מזל היא תקבל הל"ם (הצלחה למעלה מהמצופה)

רוב הסיכויים שהיא תקבל הל"ם, כי איך לומר היא לא סלית'רינית.

אבל אין מה לעשות.

לונה כמה מהכיסא והלכה לכיתת השיקויים.

היא נכנסה לכיתה, עוד פעם לפני תחילת השיעור, סנייפ ישב ליד שולחן המורה וקרא עבודות של תלמידי.

היא התיישבה על אחד הכיסאות.

סנייפ קרא את אחד המבחנים והיא שמה לב לגועל שהיה נסוך על פניו (אין ספק שהתלמיד כתב משהו ממש לא נכון)

סנייפ סיים לקרוא את המבחן. הוא נשך את העיפרון שהוא החזיק בידו, מתלבט איזה ציון נכון לבחור, ואז הוא כתב דבר מה על המבחן.

"אז מה? שוב פעם מקדימה?" הוא שאל ועבר למבחן הבא.

לונה הצטמקה בכיסא

"כן ה המורה" היא אמרה והסתכלה על ריצפת הכיתה בריכוז רב.

"מה הרצפה מעניינת כול כך?" הוא שאל בגועל והסתכל על לונה

"ל לא המורה" היא אמרה והרגישה איך היא רוצה להעלם משם. הייתה לה תחושה כאילו הוא קורא אותה, כאילו הוא יכול לראות את הדברים הכי אישיים ואז למחוץ אותם, כמו את המוות של אמא. דימעה ירדה לה על הלחי. ואז זה נפסק, הוא הסית ממנה את מבטו.

"כתבת את החיבור?" הוא שאל.

"כן"

"אז תביאי אותו"  

לונה הלכה לעבר שולחן המורה והגישה לו את החיבור בחשש.

הפרק הקודם		הפרק הבא