אהבה אמיתית

-נ.מ-סנייפ
מיהרתי לעבר המעבר ברכבת, כבר החלפתי את בגדי לגלימת בית הספר ומאד שמחתי להיפטר מבגדי המוגלגים המביכים...
לבסוף עצרתי בתא שבתוכו ישבו כמה בנים קולניים ושוחחו ובמושב החלון ישבה לילי, פניה צמודים לחלון התא...
פתחתי את דלת התא והתיישבתי מולה, היא נראתה כאילו בכתה.
״אני לא רוצה לדבר איתך״ היא אמרה
״למה לא?״ שאלתי
טוני שונ- שונאת אותי בגלל שראינו את המכתב ההוא מדמבלדור...
״אז מה״
היא הביטה הי בתיעוב עמוק ״ אז היא אחותי!״
״אבל אנחנו אנחנו בדרך להוגוורטס? זהו זה!״
היא הנהנה ומחתה דימעה ונגד רצונה חייכה...
"חסר לך שלא תהיי בסלית׳רין" אמרתי ושאבתי עידוד מכך שהיא נרגעה

נ.מ-ג'יימס
הגעתי לרכבת, סוף סוף!
אחריי חודש של ציפייה הגיע המכתב, את האמת,לא חששתי שהוא לא יגיע כל המשפחה שלי טהורת דם ואין לנו אפילו סקיב אחד במשפחה!
אפילו שהייתי קטן עשיתי כמה קסמים...
פעם אחת כשאמא שלי לא הסכימה לקנות לי גלידה ואז ראיתי פתאום בחדרי הר ענק של גלידות שלא נמסות!
בערב אמא ראתה בנביא היומי שכל חנויות הגלידה במדינה נשדדו! קיבלתי על זה עונש רציני... כשסוף סוף הגענו לרציף ראיתי ילד בגילי, הוא עמד ליד אמא שלו ואחיו הקטן והיה ממש מבואס, משהו בפנים אמר לי ללכת אליו, ניגשתי אליו ואמרתי לו :״היי אני ג'יימס פוטר, איך קוראים לך?״
הוא ענה לי שקוראים לו סיריוס ומפה לשם התחלנו לדבר נכנסנו לרכבת וחיפשנו תא, מצאנו אחד כמעט ריק, ישבה שם ילדה ג׳ינג׳ית והיה נראה שהיא בוכה...
התיישבנו אחריי כמה דקות נכנס ילד טיפה מוזר, הם התחילו לדבר ואז שמעתי את המילה סלית'רין ״סלית'רין?״ אמרתי ״מי רוצה להיות בסלית׳רין? אני הייתי פורש מבית ספר, לא?״ שאלתי את סיריוס, הוא לא חייך.
״כל המשפחה שלי היתה בסלית׳רין״
הוא אמר, ״מה אתה אומר!״ התפלאתי ״דווקא חשבתי שאתה נראה בסדר!״
סיריוס חייך ואמר ״ אולי אני אשבור את המסורת, איפה באלך שישבצו אותך אם יתנו לך לבחור?״
הנפתי חרב דימיונית ואמרתי ״בגריפינדור! בית האמיצים, בדיוק כמו אבא שלי.״
הילד השמיע קול בוז קטן ואני קפצתי
״יש לך בעיה עם זה?״ שאלתי
״לא״ הילד אמר אף שנימת הזילזול הקלה בקולו אמרה אחרת ״אם את. מעדיף כוח על פני מוח-״
״ולאיזה בית אתה מתכוון להישתייך לאור זה שאין לך לא זה ולא זה?״ קטע אותו סיריוס.
פרצתי בצחוק גדול, והילדה הג׳ינג׳ית הזדקפה במקומה והביטה בנו בלי חיבה ״בוא סוורוס, נלך למצוא לעצמנו תא אחר.״
וג'יימס ניסה לשים רגל לסוורוס שחלף על פניו.
״נתראה אחר כך סבר מאוס!״ קרא מישהו לפני שדלת התא נטרקה...

נ.מ-לילי
הגענו אל האולם הגדול!
התקרה היתה פשוט מדהימה ואז קראו בשמי!
התיישבתי על השרפרף המתנדנד והפרופסור מקגונגל שמה על ראשי מצנפת, ופתאום שמעתי קול בראשי,"שכל לא חסר פה, יש גם טוב לב, ברור שיש רצון להוכיח את עצמך ונכונות להקרבה והגנה על החברים שלך, נראה לי שאת תתאימי ל... *גריפינדור*"
הסרתי מראשי את המצנפת ורצתי את שולחן גריפינדור, בדרך שלחתי את סוורוס חיוך קטן עצוב...
ילד אחד פינה לי מקום על הספסל וזיהיתי אותו כאחד הילדים מהתא שהציקו לסוורוס, הפנתי אליו את גבי ושילבתי את זרועותי
עוד כמה תלמידים בשמות רמוס לופין, פיטר פיטגרו וג'יימס פוטר הצטרפו לשולחן ואז פתאום קראו ״סוורוס סנייפ״ המצנפת שילחה אותו לשולחן סלית'רין ואחד המדריכים טפח על גבו.

ממשיכות ב5 תגובות (3 משתמשים שונים)

הפרק הקודם		הפרק הבא