The big war

תודה לקונדסאית הראשונה, הארי פרסאוס ויהלי אפללו שכל פרק מגיבים, ונרשמו לעדכוני הפאנפחק, תמשיכו ככה

כשהתעוררתי,שמעתי את אנבת׳ צועקת "פרסי! תתלבש ! אנחנו צריכים לצאת!". התלבשתי בזריריזות ולקחתי את התיק שארגנתי בליל אמש, יצאתי מהביתן ואנבת׳ חיכתה לי שם, יפה כתמיד.

"פרסי, פייפר וג׳ייסון מחכים לנו בביתן זאוס" אמרה לי, "מעניין מה הם עושים שם" גיחכתי בשקט ולא נראה שאנבת׳ שמעה אותי. למזלי.

הלכנו לביתן זאוס, ופייפר וג׳ייסון חיכו לנו שם. "אז, יוצאים?" שאלה פייפר אבל ג׳ייסון אמר לה שקודם צריך לתכנן את הצעד הראשון. "אתה צודק" אמרה אנבת׳, "נכנס לטרטרוס דרך השאול, ונכנס לשאול דרך השער שבלוס אנג׳לס*" הוסיפה וכולם הנהנו לעברה, כשהיא אמרה שניכנס לטרטרוס דרך השאול מייד נזכרתי בנעליים המקוללות שנתן לי לוק, ותאמינו לי, ממש לא רציתי לבקר שם עוד פעם.

יצאנו מהמחנה, ולפני שהספקנו להזמין את מונית האופל, נשמעה שאגה והופיעה כחמישים מטר מאיתנו דרקון לידי, והוא נראה עצבני.

"היי! קוף!" צעקתי על הדרקון ושלפתי את האנקלוסמוס, היא התעצבנה והסתערה לעברי אך באמצע הדרך שלה גל ענק פגע בה והטביעה אותה. מי היה מאמין? התוכנית שלי עבדה. ואז נשמעו עוד שלושה שאגות, והופיעו מספר זהה של דרקונים לידים, וכל אחד היה גדול ומסוכן מקודמו. היה ברור שאני לא יכול גל כל כך גדול שיטביעה את כולם, עוד הייתי תשוש מזימון הגל הקודם. הדרקונים התקדמו לעברנו בקצב מהיר ולא היה לנו מה לעשות. ג׳ייסון זימן ברק אבל הוא נהדף ע"י קשקשיהם של הדרקונים, דרקון אחד התקדם לעבר אנבת׳ והיינו חסרי אונים, צעקתי "לאאא!!!!" כשהוא עמד לאכול אותה אך לפתע האדמה תחת רגליהם של הדרקונים רעדה כל כך חזק, שבלעה את הדרקונים בשלמותם. אחרי ההלם, שנמשך ככמה דקות גייסון שאל אותי: "ממתי אתה יכול להרעיד את האדמה?" ועניתי לא שזאת פעם ראשונה, אולי נראתי בהלם, אבל בתוכי שמחתי על היכולת החדשה. "טוב, מה כולכם מתפלאים?" שאלה אנבת׳ והוסיפה "אחרי הכל, פרסי הוא בנו של מרעיד האדמה" אמרה ונישקה אותי.

אחרי מקרה הדרקונים, לא ההינו בטוחים בתחבורה קסומה (מונית האופל), אז החלטנו לצלצל לרייצ׳ל וזאת שלחה לנו מסוק.

למזלנו, אנבת׳ ידעה לנהוג במטוס, כי הנהג שרייצ׳ל שלחה לנו התברר כמפלצת.

טסנו כמה שעות בשמיים בלי הפרעות, כשלפתע, תקפו אותנו מפלצות מעופפות (שמשום מה נראו לי כמו מיניונים מכלאש רויאל ; )).

למפלצות היה שריונות עבים והיה ברור שבשביל להרוג אותם צריך מכה מאד מדויקת עם החרב, וזה קצת קשה לעשות בשמיים. המפלצות, התחילו לירוק על השימשה חומצות, והשימשה עמדה להתנפץ, כשלפתע ניזכרתי במשהו, והתייעצתי עם אנבת׳

"אנבת׳, את זוכרת את הציפורים שתקפו במרוץ המרכבות" והיא הנהנה לי לחיוב, ואני המשכתי בדברי: "החולשה שלהם הייתה, רעשים, אולי זאת גם החולשה של המפלצות אמרתי, ואנבת׳ אמרה שזה יכול להיות ושאנחנו צריכים להקים רעש, עדיף מתכתי.

אני ג׳ייסון ופייפר דפקנו עם החרבות שלנו בכל מני מקומות וזה עבד והמפלצות נסגו. "יש" כולנו צעקנו ואנבת׳ אמרה לי "מוח אצה, אני לא יודעת מה יש לך היום, כנראה שלכל אחד יש לפעמים פרצי גאונות" אמרה וצחקה ואני חייכתי. שכחתי להזכיר, שבמשך כל ה"קרב" במפלצות אנבת׳ המשטכה להטיס את המסוק, "אין מה לעשות, החברה שלי אלופה" חשבתי לעצמי כשאנבת׳ הודיעה לנו שהגענו.

תגובות בבקשה, פרק קודם כמעט לא הגיבו (אני גם אשמח אם 'annabeth chase' גם תגיב, ותודה שנרשמת לפאנפיק

הפרק הקודם		הפרק הבא