יורשו של הלורד

ברגע שהדלתות נפתחו,גל של מחיאות כפיים שטף את ארנולד. הוא הרגיש איך האבן שישבה לו על הלב מתמסמסת, וחיוך קל עלה על שפתיו כשהלך עם שאר התלמידים החדשים לקדמת האולם.ארנולד ראה את מצנפת המיון המפורסמת ששוליה

חרוכים מהנזק שוולדמורט גרם לה בקרב על הוגוורטס פוערת את הקרע ששימש אותה כפה ודיקלמה את שיר השנה שלה.ארנולד היה נרגש, כך שלא ממש קלט את המילים של השיר.

כשסיימה נעמדה אחת הפרופסורים במקומה בשולחן המורים והקריאה ממגילת הקלף שלה את השם הראשון למיון.״לאסטר רייבן!!״ ילד גבוה ניתק ממקומו באמצע הטור בחיוך מבויש, התיישב על השרפרף המיועד לבך, ושם על ראשו את המצנפת

אחרי מספר שניות המצנפת שאגה ״רייבנקלו!!״ השולחן הקיצוני מימין פרץ בתשואות, ולאסטר הצטרף לביתו החדש.

ארנולד התבונן בתהליך בעניין מעורב בחשש, וחיכה שיגיע תורו. בסופו של דבר הוא נקרא. ״ ארנולד קינס!!״ הוא ניגש לקידמת  האולם ושם על ראשו את המצנפת.מיד הוא שמע מן לחשוש באוזנו. ״אז מה יש לנו כאן. בא נראה. לא מעט אומץ, יפה מאוד.אהבה לידע.זה כבר מעניין, ועוד משהו,אתה לא מחפש עוצמה, היא כבר בך! הממממ...״ ארנולד היה יכול להישבע שהוא שומע בלבול בלחשוש של המצנפת. השניות התארכו, והמצנפת שותקת. ארנולד שמע לחשושים שהפרו את הדממה שהלכו והתרבו ככל שעבר הזמן והוא לא מוין. לרגע עבר חשש בלבו שיש כזה דבר מועמד שלא מתאים לאף בית, ואז הוא שמע שוב את המצנפת שאומרת לו במשהו שנשמע כמו אנחה ״תראה, אין ספק שאתה תצליח ברייבנקלו, בגריפינדור אתה תפרח בוודאות, ווסלית׳רין יציבו בפניך אתגרים ומטרות, כך שתצא קוסם יוצא מהכלל. יש לך העדפות אישיות? ואז היא מלמלה ״ בחיי מרלין! אתה יותר גרוע מהארי פוטר!״ ואז זה הציף אותו שוב. אמנם רק רושם ממה שהיה בתחנת הרכבת, אבל עדיין הציף אותו רגש חזק ובלתי מוסבר, שארנולד אף פעם לא הרגיש כמותו. עירוב של שנאה כעס, פחד ועוד כמה בלתי מזוהים.

בעוד ארנולד מנסה להתאושש מהרגש ולהתמקד בבית שהוא רוצה ללכת אליו הוא שמע פתאום את המצנפת שואגת ״סלת׳רין!!״ מחיאות כפיים מהוססות שעלו מכיוון השולחן המעוטר בצבעי ירוק וכסף ליוו אותו יחד עם לחשושים כשניגש לשולחן הבית שלו. הוא לא ממש שם לב למה שקורה סביבו. מוחו התערבל במחשבות בשעה שאלוירה מוינה לסלית׳ריו גם לאחר התלבטות לא רגילה של המצנפת, ולא לאלבוס פוטר, שכנם לסירה שמויין לגריפינדור. הוא לא שם לב לאלוירה שהתיישבה לידו, מחייכת,ולא לכך שהיא שואלת אותו משהו. רק לאחר שהשתרר שקט ופרופסור מקגונגל בהמשך המסורת מדמבלדור הכריזה על תחילת הסעודה, הוא התנער וחזר למציאות.

הוא ענה קצרות לשאלותיה של אלוירה בעודו אוכל בחוסר תיאבון את האוכל שהופיע בצלחתו. בסוף הסעודה אחרי נאומה של מקגונגל (שאמרה כל דבר נדוש ורגיל שמנהלים אומרים בתחילת השנה)  כשכל התלמידים החלו ללכת למועדונים שלהם, שניים מהתלמידים  המבוגרים יותר שארנולד ראה סיכה נוצצת של מדריך על חזותיהם אמרו לתלמידי השנה הראשונה ללכת בעקבותיהם. 

בזמן שהלכו כל התלמידים התרחקו מארנולד שהבין במרירות שכבר התחיל ברגל שמאל את הלימודים  בהוגוורטס. היחידה שלא התרחקה ממנו היתה אלוירה, וארנולד העריך את זה, ושיתף אותה במה שקרה עם המצנפת. כשסיים האי הביטה בו 

במבט מוזר ואמרה ״המצנפת גם התלבטה איתי, אבל לא כל כך הרבה זמן, ו...״ את קולה קטע אחד המדריכים שהורה לעצור ליד דלת ברזל בצבעי ירוק וכסף  ומקושטת בגילופי נחשים.

״ ברוכים הבאים לבית סלית׳רין. כדי להיכנס למועדון, צריך לשרטט בעזרת השרביט צורת נחש, ולומר את הסיסמה. הסיסמה עכשיו היא ״עוצמה טהורה.״ קולו היה אדיש.

הוא הראה להם איך לשרטט והדלת נפתחה כשאמר את הסיסמה. המדריכים הכניסו אותם לחדר המועדון המעוטר כולו בצבעי ירוק וכסף שהשתלבו לסיסמה ״טהורים תמיד״, ואמרו ״בנים לצד שמאל, בנות לצד ימין.״ הוא נפרד מאלוירה והלך לחדר

שסומן בשמו. הוא נכנס לחדר שגם היה ירוק כסוף כולו, וראה שכבר הביאו לו את חפציו שהונחו אל אחת המיטות שארנולד הניח שהיא שלו, והחל לסדר את חפציו.

הוא ערך היכרות זריזה עם חבריו לחדר שבבירור היו נבוכים מנוכחותו, אבל הוא הצליח להוציא מהם את שמותיהם. אדוארד קווימבי, גבוה ומשדר ריחוק מטבעו. ריינולד מוריגן, ילד חייכן וממושקף, ואחרון - ג׳יימס סטיוארט, גורילה עם יותר שרירים משכל.

את מעט הזמן שנשאר לו עד כיבוי האורות הוא העביר במיטה, עם אחד מספרי ההיסטוריה שאהב לקרוא. במקרה הזה, הספר היה על מלחמות הגובלינים.

בסופו של דבר האור נכבה,  וארנולד נשכב, חושב על אירועי היום. ההרגל היחיד שהוא שמח שאמא שלו לימדה אותו. הוא לא היה יכול להשתחרר מהמחשבה שיש קשר בין מה שקרה ברכבת והרגש שהציף אותו, לבין זה שהמצנפת באופן חד משמעי שלחה אותו לסלית׳רין. הוא מקווה שהיא לא טעתה.

הפרק הקודם		הפרק הבא