כמה את אוהבת אותי מ-1 עד 10?

בבוקר שאחרי, דראקו התעורר מוקדם, התלבש ויצא מוקדם מהחדר. הוא עלה אל הינשופיה, שלח את מה שרצה לשלוח, וירד לארוחת הבוקר. לאט לאט, זרם תלמידים טפטף דרך דלתות האולם והתיישב בשולחנות. דראקו ניסה להתנהג כרגיל, ומילא את צלחתו בכל המאכלים שאהב. הוא איתר את המטרה שלו נכנסת ומתיישבת בין פרד להארי, שניסה להסיט מתשומת ליבה את העובדה שרון ישב הבוקר בשולחן רייבנקלו והתנשק עם חברתו החדשה, זאת שבגללה הם נפרדו. ינשופי הדואר הגיעו ודראקו איתר את שלו במהירות. הכל היה מוכן. הוא העביר את עיניו מהאולם להרמיוני, ועשה חיקוי די טוב של בהייה. באחורי ראשו התערבלה התוכנית שהגה. הוא ניסה לנחש את הבחירות של הרמיוני בהמון נושאים, כדי שיוכל להכיר אותה יותר טוב ולהכין את עצמו לתגובות שלה. הינשוף שלו נחת והרמיוני שלפה את הפתק, אליו חובר ורד לבן מרהיב, שבקצותיו נשזרו טפטופים כחולים. דראקו בחר את הורד בקפידה כדי שיוכל לקבל את התגובה המתאימה, וזו לא איחרה לבוא. הרמיוני נטלה את הורד בזהירות ושאפה את ריחו המתוק. דראקו בישם את הורד בבושם שלו כדי שזה יעביר לה איתותים מהתת מודע לגביו. הכל בתוכניתו היה מתוכנן עד לפרט הכי קטן- שום דבר לא יכול להשתבש. הרמיוני קראה את הפתק שצורף לורד וחיפשה באולם הגדול את האדם שאולי כתב לה אותו. כשהגיעה לשולחן סלית'רין, עליו עברה במהירות, והגיעה אליו, הוא השפיל את מבטו והסמיק מעט. הוא ידע שעכשיו היא מרגישה טוב יותר, כי למרות שהיא לא יודעת מי שלח לה את הפתק, היא יודעת שמישהו מרגיש כלפיה. וזה עשה לה טוב בלב. אגב, למי ששאל, בפתק היה כתוב: אני יודע שאת לא התגברת עליו עדיין. אני מקווה שתדעי מי אני, ושלמרות העבר, נוכל להיות חברים.

בבקרים הבאים, דראקו עסק בבהייה עקבית בהרמיוני בזמן הארוחות, ולעתים גם בשיעורים. בכל פעם שפגשה את עיניו הוא השפיל את מבטו והסמיק. לעתים, גם שלח לה מתנות קטנות כמו שוקולד, דובי, או פרח. לכל מתנה צורף פתק מתוק שגרם לה למבט רך בעיניים בכל פעם שהיא קראה אחד. אחרי שבועיים של בהייה, בסופם דראקו היה בטוח ששמה לב שהוא המחזר המסתורי שלה, דראקו החליט לפעול. לאחר שיעור שינויי צורה, דראקו הטיל כישוף שרופף את התפרים שבתיק והוא נקרע, כל הספרים מתפזרים על הרצפה. הרמיוני כרעה על הרצפה והחלה לאסוף אותם במהירות, יודעת שהצלצול לשיעור הבא קרוב, ודראקו כרע לידה על הרצפה והושיט לה ספרים וגיליונות קלף בדממה. הוא ניקה את הדיו מהספרים ועזר לה לתחוב את כולם בתיק. הם קמו והרמיוני הפרה את הדממה. "תודה" אמרה בשקט והוסיפה "אנחנו צריכים לרדת לשיעור של סנייפ. אתה בא?" דראקו התייצב לימינה של הרמיוני, ושניהם הלכו יחד במסדרונות. "אני לא אתן לסנייפ להוריד לך נקודות" אמר חרישית בזמן שחצו את המסדרון של מרתפי העינויים. "תודה" אמרה הרמיוני בשקט ונפנתה להביט בעיניו. כמו ענני סערה, גם עיניו היו מלאות רגש וסוערות, ויותר מזה, הן נראו כמעט רכות כשהביטו בה חזרה. הם עמדו כמעט צמוד והרמיוני השתעשעה ברעיון שדראקו עומד לנשק אותה. היא הופתעה יותר כשעשה זאת. היא התנתקה ממנו בבלבול ושפשפה את מצחה בתסכול. "תראה דראקו, אני חושבת שאנחנו צריכים לחכות. אני ו.. ורון רק נפרדנו. אני... אני צריכה קצת זמן." היא ציפתה שדראקו יתווכח איתה, או אולי ינסה לנשק אותה שוב, אך הוא רק כבש את מבטו ברצפה. "בסדר" אמר "בלי נשיקות". כעת, הם עמדו מול הדלת של סנייפ. הרמיוני קירבה את ידה לידית, אך דראקו דחף אותה מעט למטה. "הרמיוני" אמר "רוצה שנמשיך הלאה? זאת אומרת, אני לא מצפה ממך לסלוח לי בקלות על שבע שנים של שנאה והתעללות" את המשפט האחרון אמר בחיפזון למראה גבתה המורמת של הרמיוני "כלומר, שתנסי להיות ידידה שלי" הרמיוני הפכה את הרעיון בראשה, ומצאה שזה לא יוכל להזיק לה, לפחות לא בזמן הקרוב. ועד אז, אולי תגלה שדראקו נחמד משחשבה. "בסדר" אמרה הרמיוני והם נכנסו לכיתה.

"10 נקודות מגריפינדור, על איחור של 10 דקות לשיעור, מיס גריינג'ר" אמר סנייפ והזעיף את פניו לעברם "אדון מאלפוי, מה גרם לך לאחר לשיעור?" דראקו זקר את סנטרו בהתרסה וענה לו "התיק של גריינג'ר התפזר וכל הספרים התפזרו. הייתי חייב לעזור לה, ואגב, אין שום הצדקה שתוריד לגריפינדור כל כך הרבה נקודות על איחור" סנייפ, שהביט בדראקו במבט לא נעים, אמר "בסדר אדון מאלפוי. מה דעתך שנוסיף את כל הנקודות לגריפינדור, ונוריד אותן מהנקודות של סלית'רין? בדיוק הרווחת גם עונש, אדון מאלפוי, על התחצפות למורה. תישאר בכיתה בסוף השיעור. ובנוסף" אמר, עיניו מנצנצות בזיק זדוני "מאחר ושניכם איחרתם ואין מקומות בכיתה, תשבו שניכם בשולחן שמולי. כך אוכל לשים עליכם עין. תעבדו יחד בשיעור זה". בלייז הביט בצער על דראקו, אשר העביר את חפציו לשולחן שניצב בקדמת הכיתה, בדיוק מול שולחנו של סנייפ. "כעת, לאחר שכל תלמידי הכיתה הואילו להגיע" אמר סנייפ, ועיניו נחו על דראקו והרמיוני הנבוכים, "נלמד להכין שיקוי אמורנטציה, שיקוי אהבה. זהו חומר לימוד מתקדם, וצריך להיות מדויקים ומרוכזים כדי להכין אותו נכון, כי אם לא, התוצאה יכולה להיות הרת אסון. כדי שתכינו את שיקוי האהבה שלכם בצורה מדויקת, כי ייתכן שאבחר זוג בסוף השיעור שידגים לנו את השפעותיו" עיניו נצנצו בזדוניות לעבר השולחן הקדמי והוא נופף בשרביטו בעצלות "ההוראות מופיעות על הלוח. יש לכם שעה ורבע בדיוק". הרמיוני נעצה מבט נחוש בדראקו. "אנחנו עומדים להכין את שיקוי האהבה הטוב ביותר שסנייפ אי פעם ראה. אולי אז, סנייפ יסלח לנו. תביא את כל המרכיבים." אמרה והחלה מיד למדוד כמויות של בלדונה, לשקול מעיים של קרפדות ולסחוט מיץ תרמילי סנגרלאוף. דראקו התרשם משיטת העבודה השיטתית שלה, אשר לא נתקל בה מעולם. הוא הביא במהירות את הרכיבים הנותרים והחל לחלוב מתרמילי הדוגל- מודל חלב ירוק חמצמץ. כעבור 10 דקות, היו מונחים כל הרכיבים לפניהם בשורה מסודרת. היות ושניהם היו רוקחים מצטיינים, היה להם סיכוי לא רע להצליח. הרמיוני הדליקה אש מתחת לקדרה והם החלו לערבב את הרכיבים. דראקו תרם את חלקו בכישוף זמן מעולה שהרמיוני לא הכירה, וגרם לקדרה לרטוט לפני שאמורים לערבב את השיקוי שבה, להוסיף רכיב, או להנמיך את האש. בסופו של דבר, קיבל השיקוי גוון אדום- ורדרד בדיוק כמו בהוראות. הרמיוני הוסיפה קמצוץ של אבקת קרן של דו- קרן, ודראקו שפך עשרה גרמים של זרעי תאנה מתכווצת. כל שנותר להם היה לערבב את השיקוי חמישה סיבובים קטנים וחצי בכיוון השעון, ולאחר מכן שני סיבובים גדולים נגד כיוון השעון, לשים ארבע כנפי זבובים ולכבות את האש. כעת, השיקוי קיבל גוון ארגמני בוהק כמו אוזניו של רון, ולעתים טיפות ניתזו ממנו, התפוצצו באוויר בצורת לבבות, ונפלו בחזרה אל השיקוי. דראקו רחרח את השיקוי. היה לו ריח של מגרש הקווידיץ'- דשא רטוב ומטאטא חדש, ריח של השמפו בו הוא משתמש, ועוד ריח לא מוכר- שילוב של משהו עם לוונדר ולענה. "תם זמנכם" קולו של סנייפ צלצל בדממה "אני לא מצפה שמישהו יכין שיקוי אהבה מושלם, אך אני מקווה שלפחות מחצית מהשיקויים לא ירעילו אתכם כאן". הוא עבר בתחילה דרך שולחנותיהם של הסלית'רינים, הילל את השיקוי של מרכוס ובלייז- אשר קיבל גוון אדום עכור, והוסיף על כך חמש נקודות בית לסלית'רין. בצד של הגריפינדורים, השיקוי של הארי, אשר נצבע בגוון ארגמני, אך לא עמוק כמו של דראקו והרמיוני, קיבל "בסדר" פסקני מצדו של סנייפ, אך לא נוספו שום נקודות בית. סנייפ לעג בלי הרף לשיקוי של רון, אשר קיבל צבע צהוב חולני, אך חולני פחות מזה של גויל, והוריד לו 10 נקודות בית על "יצירת רעל קטלני, אשר טיפה ממנו יכולה להרוג מחצית מן האנשים בחדר". כעת סנייפ פנה בצעד יהיר אל שולחנם של דראקו והרמיוני והביט לקדרה, חיוך מלגלג נסוך על פניו. כעת, חיוכו קפא ופניו נצבעו בלבן. "אי... איך? בכל.. בכל שנותיי כמורה בהוגוורטס... שיקוי מושלם!" סנייפ נסוג לאחור וסימן לכל התלמידים להגיע לשולחנם של הרמיוני ודראקו בתנועה מלכותית אחת. "זה, תלמידיי, שיקוי אהבה מושלם. אין לי מושג איך הצליחו מיס גריינג'ר ואדון מאלפוי להגיע לתוצאה כזו. טוב, אני מניח שהמצב די מחייב... 20 נקודות לסלית'רין... ולגריפינדור". הרמיוני חייכה חיוך ניצחון לעברו של דראקו, והוא השיב לה חיוך מעודד. ידיהם נלחצו מבלי משים, לחיצה קצרה וחזקה, ואז הרפו. כעת סנייפ כשל לאחור, אל שולחן המורה והתיישב בכיסאו. "מעתה ואילך, מאלפוי וגריינג'ר ישבו יחד בשיעוריי בכדי שיוכלו לממש את יכולות הרקיחה שלהם עד כדי שלמות." זו הייתה הנקמה הקטנה שלו בהם, ושני הצדדים ידעו זאת. "משוחררים"

הפרק הקודם		הפרק הבא