הארי פוטר והחיים הנורמליים?

"שלום?" שאל אותי איזה ילד, היה לו בגדים של מוגל ומשקפיים בצבע חום עם מעין בוהק כתום (כנראה בכיוון העניים צבעם היה כתום).

"שלום?" החזרתי לו באותו אופן

"היי" אמרה אימא שלי "אני לילי וזה בעלי ג'יימס והחמוד שכאן זה הארי, נאבדת?" 

אני לא חמוד! אימא! אם הוא גם הולך להוגוורטס, את מביכה אותי! רציתי להגיד את זה אבל מכיוון שהוא עם בגדי מוגל סביר להניח שהוא לא הולך.

"להפך, זה סיפור ארוך" הוא אמר

פה התחלתי להבין שזה הולך להיות מעייף.

"אוקי, בואו ניכנס לבית הקפה שכאן קפילנגו, יש שמה קפה מצויין. ותספר לנו שמא את הסיפור" אמא אמרה 

"אממ, אני לא יודע אם איזה כסף משתמשים פה ובין כה וכה יש לי רק שני שקל מאתמול בכיס (אם אפשר לקרוא לפני אתמול, אם חזרתי הזמן אז זה בכלל מהיום בעוד שעתיים). בכל מקרה אני לא אוהב קפה." הוא אמר

"אין לך מה לדאוג על הכסף, אנחנו נשלם. אתה אוהב שוקו אולי?" אימא אמרה לו בנימוס, אני עדיין לא הבנתי למה הוא דאג לכסף ולמה אמא הציעה לקנות לו מהכסף שלנו.

"כן, שוקו זה הדבר.אבל אין מצב שאני נותן לכם קלף מיקוח אז אני אוותר." אם זה אני מסכים, אם כל המשפט, במיוחד אם ההתחלה.

"טוב", אמא ענתה בהבעה שואלת ותוהה, ואני תהיתי למה היא תוהה זה המשפט הראשון ההגיוני והנכון שהוא אמר.

אני, והילד, ואבא, ואמא נכנסנו לקפימשהו והתיישבנו על שולחן ל4 אבא הזמין 2 אספרסו ושוקו אחד, כמו תמיד.

אני התיישבתי ליד אימא וארפר. ברגע שהיא קיבלה את האקספרסו אמא לקחה לגימה ואמרה לילד "נו, תתחיל לספר" ואז התחלתי לחשוב שזה יהיה משעמם בסגנון "הלכנו ברגל ואימא נעלמה" או משהו כזה ולכן זה הפתיע אותי.

"אז, ככה" הוא אמר והחל לספר על כל מיני דברים, הוא התחיל ממקונגל, ואשכרה קרה לה חתול אישה, זאת יכולה להיות בדיחה עצומה בהוגוורטס אם הוא יגיד את זה למישהו שמה.לאחר מכן הוא סיפר לנו על זה שהיא אמרה לו לפגוש ילד ממושקף, כנראה הכוונה אלי, עדיין לא הבנתי מה הקשר לגן החיות בלונדון אבל זרמתי. לאחר מכן הוא סיפר שהוא היה ברכבת ממש מפחידה, אימא ואבא הגיבו בכל מיני תגובות, אני לא הגבתי כי לא ביקשו ממני להגיב. בסופו של דבר הבנו למה הוא הגיע אלינו ואמא אמרה:

"אוי, נכון, קיבלתי מכתב לא מזמן, הוא אמר לעזור לך אם הספרים והשרביט ולקנות הכל מהתקציב שהועבר ושאם יהיה צורך בעוד אונות פשוט להחזיר ינשוף. זה היה ממישהו אנונימי והכתב היה מסורבל ונוסח המילים היה מוזר כך שחשבתי שזה מכתב איום. כנראה זה סתם ניסיון של דמבלדור המטורלל ההוא או משהו בסגנון." הסתכלתי עליה במבט מעוצבן כי כנראה בגלל זה היא הייתה עצבנית הבוקר, היא לא הגיבה .

"אני לא יודע כלום על מה שהולך פה, השארתי פתק 'ברחתי מהבית אני הולך לנהל עסקים בתיאלנד' במגירה שלי כדי שאם אני לא אחזור הם לא ידאגו לי. כאילו הם ידאגו יום יומיים ואחרי איזה חודש יפסיקו." הוא אמר ופה התחלתי לחבב אותו.

"אוי, זה לא יפה" אמר אבא

"זה מאוד יפה" הוא ענה "הם לא צריכים להיות מודאגים מקסמים ואבקש גם לשמור בסוד על קיומם כדי שלא יפגעו בהם" מרגע לרגע הוא נראה יותר מגניב

"טוב תקשיב ילד" אמר אבא "אני לא יודע מה אתה חושב על קסמים בתור טריגר או דבר כזה או אחר. אבל אני יודע שעולם הקסמים כבר לא מסוכן כל כך ולא צפוי לו סכנה בנתיים. בלי כל קשר, אנחנו נשמח לארח אותך עד שיפתח בית הספר הוגוורטס. תוכל להיות במחסן הישן ואתה בטוח עימנו, אנחנו לא נעשה לך כלום"

"זה בדיוק מה שכל חוטף היה אומר" הוא אמר "אבל, אין לי כוח לעבור שוב פעם טלטלה באוטובוסים המוזרים שלכם אז אני יקח את זה" וואו הוא מדהים, אני מחכה לראות מה יקרא בבית ספר איתו.

"אוקי, אם כך זה הוסכם." הוא אמר "השם משפחה שלנו הוא פוטר, דרך אגב." נו באמת אבא, אתה קיטשי.

"כעת, הבה נלך לאוליבנדר, בכדי לקנות שרביט. ג'יימס אתה תלך לרמוס להביא את הספרים שלו" בעודו מדבר הגיע עוד ינשוף עם מכתב, לילי לקחה אותו מהינשוף ונתנה לארפר לראות.

"מי זה דמבלדור?" ארפר שאל לאחר הסתכלות מעטה

"זה המנהל של הוגוורטס, הבית ספר שאתה והארי תילכו אליו." אימא ענתה. לאחר מכן היא אמרה "ג'יימס אתה תלך להביא לו את הספרים מרמוס אני, הארי ,וארפר נלך לאוליבנדר "

ואז גמרתי את השוקו בשלוק אחרון וארוך כי חבל עליו, ואז יצאנו לכיוון החנות "אוליבנדרס - יצרני שרביטים משובחים"

ברגע שהגענו לאוליבנדר יצא מישהו על סולם שזז מאחת השורות ואמר: "אה, הפוטרים, חיכיתי מתי תגיעו. ומי זה שמה?" 

"היי אוליבנדר" אמרה אמא (כן, הספקתי ללמוד את השם שלה) "זה ארפר ,דמבלדור" היא אמרה את השם שלו באנחה, מן הסתם, המטורלל הזה.

"דמבלדור" הוא ענה ,סיכם את העניין והמשיך "אז בואו נראה" הוא אמר והחל להסתכל על שרביטים. 

"נסה את זה" הוא אמר ונקחתי את השרביט. נפנפתי בו ואז היה אור מוזר כזה מעלי והרגשתי מואר ומדהים, הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שזה ירגיש. 

"יפה" אמר אוליבנדר "שרביט אגוז מלך עם ליבט חד קרן מאוזן וקטלני, היזהר בדרכיך, הארי"

"טוב" עניתי בנימוס

"9 אונות בעבור זה" אמר אוליבנדר "ובשבילך" הוא המשיך לדבר והסתכל אל ארפר.

"נסה את זה" אמר לאחר הפיכת מעט ארגזי שרביטים (לא הערתי לו כי הייתי מרוכז בשרביט שלי).

ארפר לקח את השרביט וניפף ואז כל ארון השרביטים הימני החל לקרוס והיה מעליו טיפ טיפה אור.כנראה זה לא המתאים, חשבתי. "סליחה" הוא ענה והחזיר את השרביט. בו בזמן אוליבנדר אמר "כן, כנראה שזה לא מתאים" והביא לו שרביט אחר שנראה שונה מעט וגם שהוא הניף אותו היה ניצצון ואז הוא הפיל קרטונים של שרביטים. " כן, גם לא זה" אוליבנדר ענה. היה נראה שהוא חושב, ולאחר מכן הוא נקח את שני השרביטים וניפף בהם ביחד. ומשום מה היה נראה כאילו האורות התחברו וכאילו עכשיו יש לו 2 טיפות." מעניין" הגיב אוליבנדר בצורה מתעניינת וחוקרת "מאוד מעניין, אף אחד, לעולם, לא הצליח להשתמש בשני שרביטים באותה יד באותו אופן מבלי שאיש יגרע מהשני, זה נותן לי רעיון למה עשוי להיות השרביט שלך, ואם זה אכן זה אז אני מתכבד להכין אותו, אנא חזור מחרותיים. הוא יעלה 150 אונות" חשבתי שזה יותר מידי יקר, נרטיק עור קסום במקרה הגרוע ביותר עולה 100 אז 150 אונות? ועוד לשרביט? היה נראה שאמא הבינה באותו רגע משהו מכיוון שאמרה "אז זה למה המטורלל" ואז המשיכה לדבר בשקט. אני מניח שזה יהיה שרביט מיוחד ושכדי לי לשמור איתו על קשר מדי פעם בהוגוורטס אם יקרה לי משהו או אם יקרו דברים מוזרים בבית ספר.

בסופו של דבר יצאנו מהחנות ולאחר מכן אמא אמרה לי ולארפר " טוב, תקשיבו, אני וג'יימס נקנה את כל שאר הדברים שצריך, ומחרותיים נחזור לכאן בשביל השרביט ובשביל עוד קפה בבוקר ולאחר מכן נלך לרכבת" הנהנתי אם הראש לכן וארפר אמר "טוב, איך אני חוזר הביתה?"  "אם אתה רוצה אז אתה יכול לחזור איך שהגעת, אתה יכול גם להישאר אצלנו במחסן, אל תדאג זה לא גרוע כמו שזה נשמע" אימא אמרה, זה לא היה יפה אבל אני מניח שמשום מה הוא חושב שמחסן זה דיר חזירים. הוא כנראה חושב שהמחסן מלוכלך או משהו בסגנון מוגלי כזה. "אני אקח את האפשרות השנייה" הוא אמר והבנתי שהוא ככל הנראה יתגבר על הפחד. "יפה" אמרה אמא והלכה לכיוון אבא שיצא מאיזו חנות בעודה אומרת "תהנו בנתיים בגן שעשועים פה ליד".

"היי" הוא אמר

"היי" השבתי

"אז, מה אתה רוצה לעשות?" הוא שאל

"לא יודע" אמרתי "אולי נדבר על קבוצות קווידיץ?" כאילו מה באמת אפשר לעשות עם חברים?

"טוב, זה קצת בעיה" הוא אמר "אין לי מושג מה זה קווידיץ, אני אפילו לא יודע מה אלה השרביטים האלה או איך בכלל הקסם פה עובד" ופה נזכרתי שוב שיש לו אפס ידע בכל מה שלא מוגלי.

"אוקי, אז תן לי להסביר לך.." והתחלתי להסביר לו.

וככה המשכנו לדבר, הסברתי לי על הקווידיץ ומטאטאים והסברתי לו גם על שרביטים והסברתי לו גם שבהוגוורטס  יש 4 בתים: יש את גריפינדור - האמיצים והפזיזים.יש את ריבנקלו - הסקרנים.יש את סליתרין- שלשם הולכים כל התחמנים, רוב אילו שהיו בעבר אוכלי מוות היו שמה.ויש את הפלפאף, שלשם הולכים כל השאר. כשהוא שאל אותי מי אלו אוכלי המוות התחלתי לספר לו סיפור.

"היו היה פעם אדון אופל, איננו נוהגים להזכיר את שמו ולכן אנו קוראים לו אתה-יודע-מי וכאלה. הוא היה הורג אלפי אנשים ותיכנן באותו זמן להשתלט על לונדון הקסומה. ההורים שלי היו במחתרת נגדו. בסופו של דבר, בלילה אחד, הוא הגיע אלינו. ההורים שלי התחבאו בגלימת העלמות שעוברת במשפחה שלי, אני לא יכול לספר על זה יותר מידי אז בקיצור הצלחנו להתחבא. ואז כשהוא יצא לחפש אם הספקנו לברוח אמא שלי סלחה פטרונוס לדמבלדור ששלח לסיריוס שבא ואמר לו ללכת למקום אחר. ואז כל מה שאני יודע זה שבלטריקס וסנייפ חזרו עצובים וסיפרו לכל אוכלי המוות שסיריוס הרג את וולדמורט ומת גם כן.לפחות זה מה שסיפרו לי אבא ואמא."

"אוקי" הוא ענה" מה זה פטרונוס?" הוא שאל

"זה מעין דרך להעביר הודעות מוצפנות יחסית בקסם" עניתי לו

"מעניין" הוא אמר

וככה המשכנו לדבר על אה ועל דה ונכנסתי איתו גם למספר ספרים שקראתי והתחלתי להסביר לי שיש דבר כזה שיקויים ושינוי צורה וכל מיני כאלה. במהלך השיחה הוא ביקש ממני אם אוכל להביא לו ספרים ולהסביר לו עם הוא התקשה, כל כך שמחתי סוף סוף יש מישהו שאני רוצה להיות חבר שלו ושיכול לקדם את האיקיו שלי ולא להוריד ולכן הסכמתי לו ואמרתי "אני שמח שאנחנו חברים" וככה דיברנו ודיברנו על ספסל ליד גן שעשועים עד שכבר נהיה מאוחר והאורות ירדו. אבא ואמא הגיעו אם הספרים ואמרו לנו לבוא אחריהם.

—-

המשך בפרק הבא

קרדיט לג'יי.קיי.רולינג ולהארי פוטר

התחלתי לעשות עכשיו מעין שיתוף אם הפאנפיק 'מה אם היה ארפר ?' ופה יהיה את הנקודות מבט של הארי

ובפאנפיק מה אם היה ארפר? יהיה את נקודת המבט של ארפר.

הציר הזמני יהיה דומה בניהם, אם אני יוסיף עוד נקודות מבט אני יגיד בהם מתי אותו מקרה נכנס.

מקווה שהאבתם, אשמח לתגובות.

הפרק הקודם		הפרק הבא