הארי פוטר והחיים הנורמליים?

היוש, הנה שוב אני ושוב אתם ושוב אנחנו בפרק חדש בפאנפיק. בבקשה תכתבו לי המשך לפרק הבא זה יעזור לי מאוד ואני יתן לכם קרדיט ובנוסף החלטתי שההמשך שיבחר יקבל 5 חרמשים. הקיצר אין לי כוח לכתוב הרבה אז תעשו מה שבאתם לעשות ופשוט תמשיכו לקרוא.

קרדיט לrjl על החלק בין X ל Y (לא רציתי לספיילר אז הקרדיט בסוף).

זכויות יוצרים לג'יי.קיי רולינג ולהארי פוטר.תכתבו לי המשכים.

--------------------------------------------------------------------------------------------------

פרק ג':

"עצור ג'יימס" אמרה לילי בטון שונה מהרגיל "יש את התנור שקיבלת לא מזמן כשקיבלת את התפקיד"

"אה, נכון!" אמר והחמיץ פניו "יצאתי אידיוט"

ואז הם חזרו מאוויר העולם לתוך הבית

הארי, שכבר ראה את אביו ואימו משתמשים באבקת פלו מידי פעם, רק חיכה להשתמש בה גם. עד כה מכיוון שהיה הכל בחוץ (היה חנות הכל בשקל ליד הבית וחנות של "ממתקי אלי". אז מה זה לא כל מה שילד יכול לרצות לקנות, החלק במוח אם ההיגיון אמר: "זה כן ובכל מקרה עד כה היית קטן מידי בשביל להשתמש בזה" "לא הייתי קטן מידי!" ענה החלק האחר "זה פשוט שאמא פוחדת שתקרא עוד פעם תקרית האבק המנצנץ" "בסדר, בין כה וכה עכשיו זה פעם ראשונה באבקת פלו אז תהנה מזה כל עוד זה מהנה".

הם התקרבו אל התנור וג'יימס אמר להארי "תקשיב, תלך ראשון, תכוון מחשבתך רק על המקום, בלי לחשוב על דברים אחרים" הארי כבר ידע למה הוא מתכוון, הוא נכנס לאח ואמר "סימטת דיאגון" בקול ברור ויציב. לאחר מכן הוא עבר דרך אבקת הפלו. הוא כבר התכונן למה שסיפרו לו על הארובות ועל הירוק, אבל הוא לא התכונן לדבר שעמד מולו. ברגע שהוא זרק את אמר "סימטת דיאגון" הראש שלו החל הרגיש בסחרחורת קלה. הוא ראה מלא ירוק והרגיש כאילו הוא עובר דרך רצפה. ובצדדים, איפה שאמור להיות קירות, יש רק ארובות ופתחים מוזרים. הוא ראה בדרך מראות וראשים מוזרים ועוד כל מיני מראות, עד שהוא הרגיש שהוא רוצה להקיא. לאחר הסיוט המתמשך המשונה ל2 דקות [זה בעצם היה 2 שניות] (בשונה מהסיוטים עם הקול בדרך כלל כי הפעם לא היה לזה אותה) הוא נחת בסימטת דיאגון.

4 שניות לאחר מכן אימו ואביו נחתו גם כן. והם החלו ללכת לכיוון החנויות.

בעודם הולכים, הארי הסתכל על חלונות הראווה בעניין רב. כל פעם שהם עברו שם הארי התעניין בחנויות, אך הפעם הוא באמת יכול לקנות חלק מהדברים. וכמובן שגם הפעם היו צריכים למשוך אותו מהחנות של המטאטים כי יצא דגם חדש. הפעם זה היה הנימבוס 2000, לפני שנה זה היה הנימבוס 1999. והוא תמיד נתקע שם להסתכל על המטאטא החדש.

בסופו של דבר, לאחר הרבה 'מריבות עם הורים' הם הגיעו ל"כרך ודף בע''מ'' ונכנסו אל החנות:

''שלום איך אפשר לעזוו..... ג'יימס?!" אמר המוכר

"ירחוני?, המ המ, רמוס? לאן נעלמת, שנים שלא ראיתי אותך!" אמר ג'יימס ולפת את רמוס בחיבוק עצום

''מי זה?" שאל הארי במבט מבולבל

''זה הבן שלך קרניים?'' שאל המוכר

[פה הארי איבד את זה, אבל עדיין שמר על שקט כי הוא רצה את הספרים.]

''כן ירחוני, הארי זה ירחו..רמוס הוא היה חבר שלי בהוגוורטס" אמר ג'יימס.

[פה הארי עמד להתפוצץ]

''אז. מה אתם צריכים?" שאל רמוס

''אממ.. אנחנו צריכים את" אמרה לילי והחלה לקרוא את רשימת הספרים:

"

''תולדות הכישוף'' מאת בתחולדה בגשוט

''תורת הקסם'' מאת אדלברט רוח

''מדריך שינויי צורה למתחילים'' מאת אמריקה חלפון

''מרקחות ושיקויי קסם'' מאת ארסניוס מיליליטר

''חיות הפלא והיכן אפשר למצוא אותן'' מאת ניוט סקמנדר

ואת ''כוחות האופל: מדריך להגנה עצמית'' מאת קוונטין טרימבל.     "

---לאחר כ5 דקות של רעש והפיכת מדפים---

''בבקשה הינה כל הספרים שלך, הארי'' אמר רמוס הניח את כל הספרים על הדלפק ופרע את שערו של הארי.

[פה הפטיל של הפצצה כבר נדלק, הארי התכוון להגיד "דדדיייייייייי!!" אבל אז זה קרה]

''קח את זה'' אמר לו רמוס הושיט לו חבילת שוקולד

''תודה'' אמר הארי, והבין שזה שהוא מעצבן, מוזר, ומתנהג כמו סבא ג'פטו זה לא כזה נורא, יש לו שוקולדים וזה חלק מחבילת הסבא. הארי היה מת על שוקולדים כל שוקולד היה בשבילו הדבר, אפשר להגיד ששוקולד הייתה נקודת הטורפה שלו, ושאם אמא שלו הייתה מבינה את זה הוא היה בצרות.

– המשך בשבוע הבא, מצטער על האיחור השבוע פשוט היה ראש השנה ונקח זמן עד שמישהו שלח לי רעיון להמשך (תודה לrjl)

#קרדיט לrjl על ההמשך מהקטע שבו הם הגיעו עם אבקת הפלו עד הקטע שבו  הארי מקבל שוקולד, כתבתי את הקרדיט בסוף כדי לא לספיילר.

הפרק הקודם		הפרק הבא