אחרי המלחמה

אהבה היא הכוח שחזק מהכול

כל דקה שעברה בלילה נדמתה להארי כמו נצח. הוא לא הפסיק לחשוב על חבריו, על כל מי שמת בשביל לסייע למפלתו של וולדמורט.

תמונות נוראות של הרס וחורבן חלפו כה וכה במוחו של הארי והוא לא הצליח לישון דקה בלילה.

לבסוף, שסוף סוף הגיע הבוקר, הוא קם, פחות רענן מהרגיל, אך בידיעה שהיום הזה לא יכול להיות גרוע יותר, בידיעה שהחלק הקשה כבר מאחוריו.

הוא ירד לארוחת הבוקר יחד עם רון בעוד הם דנים בפעם האלף על תוכניתו של דמבלדור.

לפתע, הארי הפסיק להקשיב. הוא ראה את ג'יני, עם שערה הג'ינג'י הבוער מתנפנף ברוח הבוקר. הוא פשוט היה מהופנט. בחיים הוא לא ראה שילוב של יופי, חוכמה ויושר בבחורה אחת.

רון, שקלט שהארי כבר בעולם אחר נתן לו אגרוף מכאיב בכתף ואמר בחיוך:"מה איתך הארי, נו גש לדבר איתה. היא לא תחכה רק לך"

לאחר דברים אלו רון שם לב שהארי מאוד שקוע בכתם לא מובן שהיה על החולצה שלו ודי התעלם מדבריו. רון לא הוסיף לדבר על הנושא הזה יותר.

כשהתיישבו רון והארי בשולחן ארוחת הבוקר בכדי לאכול את "הארוחה הכי חשובה ביום", פרופסור מקגונגל בדיוק עברה לחלק את מערכת השעות העמוסה לכל תלמידי השנה השביעית.

כשהארי הסתכל במבט חטוף על המערכת לאותו יום נפלו פניו והוא אמר "שעתיים שיקויים, איזה כיף".

רון שעד עכשיו לא פצה את פיו והיה עסוק בבליסת האוכל על השולחן אמר כעת בחיוך:"הארי, אני לא מאמין. סלגוהרן מת עליך. אתה התלמיד המועדף עליו שכחת?".

"הייתי. אמר הארי. עכשיו, ללא הספר של הנסיך חצוי הדם, לא אצליח יותר בשיעורי שיקויים ואהיה לבדיחה השבועית של הוגוורטס".

"תתעודד. אמר רון, לפחות יש היום שעתיים רצופות של התגוננות מפני כוחות האופל. מעניין מה אברפורת' ינסה ללמד אותנו"

"מה שזה לא יהיה, אמר הארי שכעת גמר את כל ארוחת הבוקר שהקציב לעצמו, אנחנו את הבגרות בהתגוננות מפני כוחות האופל כבר עברנו בציון קס"מ.

כשהתחילו הארי ורון לארוז את חפציהם ולרדת למרתפים בדיוק כשפגשה אותם הרמיוני שהייתה, איך ניחשתם, בספרייה.

לטענתה, היא חיפשה קצת חומר על תוכניתו של דמבלדור. הספרייה עוד מעולם לא איכזה אותה אבל לא הפעם. היא לא מצאה אפילו פיסה קטנה של מידע בקשר למושג "מוות".

כל הערכים העוסקים במוות הוצאו מספרי העיון והועברו למדור הספרים המוגבל שבשביל לקחת ממנו ספר, צריך אישור חתום מאחד המורים.

הם ירדו במדרגות והגיעו לכיתת השיקויים שאפף אותה ריח מוזר כזה, ריח שרימז על משהו מוזר שמתרחש שם בתוך החדר.

את חדר הכיתה פתח פרופסור סלגהורן בחיוך והזמין את הכיתה להכנס ולתפוס מקומות בכיתה. הארי רון והרמיוני תפסו שלושה מקומות צמודים כדי שיוכלו לדבר בזמן השיעור.

פרופסור סלגהורן פתח ואמר: "היום תלמידים, נלמד על שיקויי שינוי צורה. שינוי צורה הוא מצב בו הקוסם יכול להפוך להיות כל דבר, חי או דומם לזמן קצוב, תלוי בכמות השיקוי ובהרכבו.

היום נעסוק בשיקויי שינוי צורה ההופכים את הקוסם לחפץ דומם. שיקויים אלו פשוטים יותר".

סלגהורן ניפנף קלות בשרביטו והוראות השיקוי הופיעו על הלוח. "יש לכם שעתיים", אמר.

בסך הכול, הארי חשב שהלך לו לא רע. צבע השיקוי שלו שהיה אמור להיות אדם זהוב היה בצבע אדום כהה כך שלפחות יקבל היום ציון עובר.

בתום הזמן הקצוב, אסף סלגהורן מבחנה אחת מלאה בשיקוי מכל תלמיד ולקח את המבחנות אליו לבדיקה.

"תתעודד, אמרה הרמיוני לרון, תחשוב שתמיד היה יכול להיות יותר גרוע". צבע השיקוי של רון היה צהוב בוהק.

"במקרה שלי, אמר רון, לא יכול להיות יותר גרוע".

הארי, שנמאס לו לשמוע את רון מתלונן על ציוניו הגרועים בשיקויים, הלך למצוא לעצמו מקום מפלט בספרייה.

הגורל האיר להארי פנים והוא פגש שם את ג'יני, יושבת לבדה בספרייה, מחפשת חומר על כשפי העלמה.

הוא התיישב לידה, חייך ואמר: אה, ג'יני, עכשיו, שאין סכנה, את מוכנה לצאת איתי?".

המילים יצאו מפיו של הארי עוד לפני שהצליח לחשוב מה הוא אומר.

ג'יני חייכה חיוך של מבוכה ואמרה: "ציפיתי שתגיד את זה לפני כל כך הרבה זמן, אני מתגעגת לזמן שהיינו ביחד, לזמן שהייתי איתך.

הארי, שדי התרגש אמר:"ג'יני, בשבת הקרובה יש יציאה להוגסמיד. אכפת לך להצטרף אליי לכוס בירצפת  "בפונדק שלושת המטאטאים"?.

ג'יני הרימה את ספרייה, ארזה את הציוד שלה ואמרה: "אז קבענו" ונתנה להארי נשיקה על הלחי.

בהרגשה שהיום לא יכול להיות יותר טוב, ריחף הארי לכיוון כיתת ההתגוננות מפני כוחות האופל שם פגש את רון והרמיוני ששאלו אותו "איפה היית?"

"בב... בספרייה" ענה הארי ומיהר לנתב את השיחה לנושא בטוח יותר: "מה אתה חושבים שפרופסור דמבלדור ילמד אותנו היום?".

הרמיוני פתחה בהסבר ארוך ומשעמם במיוחד על מגוון כל כך רחב של קללות הגנה שיכול למלא אינציקלופדיה שלמה שלפתע, פרופסור דמבלדור יצא מן הכיתה והזמין אותם להכנס.

כמו שאמרה הרמיוני, פרופסור דמבלדור באמת התחיל ללמד אותם את "תורת הקללות המגנות המתקדמות" שבה, לא מספיק רק להגיד את מילות הלחש, צריך גם לחשוב על מחשבה שנותנת לך כוח, מחשבה שיכולה להדוף את כל כוחו של היריב. לטענותו, בשילוב מחשבה זאת, הקללה המגנה תהייה בלתי מנוצחת.

לאחר מחצית השיעור בו לא הצליח הארי ליצור קללת מגן טובה, ניגש אליו פרופסור דמבלדור בכדי להנחות אותו: "חשבתי שלך זה יהיה קשה במיוחד", אמר פרופסור דמבלדור. "דווקא לך, אין מחשבות מחזקות, יקריך מתו, אני מכיר את ההרגשה. אל תשכח שגם אני יודע מה ההרגשה לחוות אובדן"."תן לי להדריך אותך"."מתצפיותי עליך, הבנתי שיש לך איזו חברה קטנה. נסה לחשוב עלייה ועל הזמן שתבלו ביחד בזמן שאתה אומר את מילות הלחש" אמר פרופסור דמבלדור.

בהרגשה  של ייאוש, ניסה הארי לחשוב בכל מוחו וכוחו  על ג'יני: על יופייה, על חוכמתה ועל אישיותה  וכשאמר את מילות הלחש, פרץ מקצה שרביטו לחש ההגנה הכי מוצלח שיכול היה לבצע. הוא הרגיש זאת.

בדיוק באותו רגע נשמע הצלצול וכולם החלו לארוז את הציוד שלהם בעוד פרופסור דמבלדור כתב כמה מילים על המחברת של הארי וחזר חזרה למשרדו.

כשהתקרב הארי לקרוא מה שכתב פרופסור דמבלדור, הוא ראה רק את המשפט:

אהבה היא הכוח שחזק מהכול. זכור זאת. הוכחה לכך תמצא בכישוף ההגנה החזק שלך!

בתחושת גאווה, ארז הארי את ציודו ויצא עם חבריו לארוחת הצהריים באולם הגדול.

הפרק הקודם		הפרק הבא