גאונה

"תגיד מוזס, יש לך מושג כמה כסף מבזבזים על שנת לימודים אחת, כאילו סטנדרטית?" שאלתי את מוזס בזמן העבודה היומית שלי, או יותר נכון שלנו. מההתחלה הצמידו את מוזס אלי, הוא היה היועץ שלי לעניינים בהם לא הבנתי, וגם סוג של עוזר אישי. "תאמיני לי שהרבה, השנה הבת שלי הוציאה על כול הדברים לשנת הלימודים קרוב 600$! היא צריכה הכול חדש, תיק חדש, עפרונות חדשים, ספרים חדשים, מחברות חדשות, בגדים חדשים... אוי! עוד לא התחלתי עם הבגדים..."

"שתוק מוזס, אתה עושה לעצמך בושות, רק שאלתי אותך כמה כסף, לא על השיקולים הכלכליים בבית שלך", אמרתי בחיוך מוסווה. היחס שלי למוזס אולי נראה מגעיל, אבל אנחנו מכירים כבר שנים, ובמשך שנה עבדנו צמוד זה לזו, הוא כבר מכיר את היציאות שלי, ולא מתרגש מהם. "טוב, אז אמרת 600$? סגור?" הוא הנהן, "טוב אז אני צריכה למשוך מחשבון הבנק שלי 1,000$, אתה מוכן לעשות את זה בשבילי מוזס? אני צריכה לפקח על העברת החמצן, עוד כמה שעות הוא יגיע ליעד", אמרתי בקול הנורמלי ביותר שהצלחתי לגייס. "למה את צריכה כול כך הרבה כסף במזומן? את מתכוונת לרדת למכתרת ולא סיפרת לי?" שאל מוזס בלעג, כאילו שאי פעם יתנו לי לרדת למכתרת, צריכים אותי כאן. "לא, פשוט שנה הבאה אני הולכת ללמוד בפנימייה באנגליה ואני אצטרך כסף כדי לקנות את כול הציוד הדרוש לה", אמרתי בשעמום קל, לא היה לי כוח להסברים, בעיקר לו כשעוד כמה שעות מכלי החמצן עומדים לנחות על הירח וטעות אחת קטנה עלולה לגרום לעיכוב של חודש בבנייה. "אבל, למה? אני מתכוון למה את צריכה ללמוד בפנימייה? חוץ מזה איך תוכלי לפקח על כול הבנייה? מה גם שתספיקי להיות בפנימייה הזאת שלך רק שנה וחצי ואז- בום!" התחיל מוזס לברבר, מוזס לפעמים היה שוכח שאני רק השותפה שלו בעבודה ולא ביתו הקטנה, לפעמים זה היה נעים, לדעת שלמישהו בעולם הזה איכפת ממני ולא רק מהמוח המבריק שלי, (כן, אני הרגע אמרתי 'המוח המבריק שלי', וזה לא אומר שאני שוויצרית רק שאני לא צנועה, בסדר?) "אל תדאג מוזס, אני אקח איתי את המחשב הנייד שלי ואדבר איתכם כול יום, ואל תדאג שאני אשתעמם, לומדים שם דברים שונים מפנימיות רגילות", אמרתי וחזרתי לבהות במסך המחשב בו הוצגו הנתונים של כמות החמצן הראשוני שלו אנו זקוקים. "את בטוחה?" שאל לבסוף מוזס. "כן, כן, אני בטוחה, אז תביא לי את ה-1,000$ שלי", אמרתי וחזרתי להביט במסך שתיאר את התקדמות החללית, "בסדר, אבל כדאי לך לברר עוד על הפנימייה הזאת לפני שאת הולכת אליה, מעולם לא שמעתי על פנימייה כול כך יקרה", אמר מוזס ויצא מחדר הבקרה.

הפרק הקודם		הפרק הבא