סיפורה של רנן משי

קרדיט למאיה (mayo) שתרמה מאוד וכתבה כמעט חצי פרק  :)

~*~

עברו שבועיים. כל כך מהר.

רנן נכנסה למכונית. המסע שלה עמד להתחיל בקרוב.

היא ישבה בשקט במושב האחורי, ליד לולה ועופר וליטפה את ראשה הקטן של לולה מכיוון שידעה שהיא לא תראה אותה שנה.

האווירה במכונית הייתה שקטה. ראשה של רנן רחש מחשבות. כיצד ישפיע עליה השינוי? האם יהיה לה טוב בהוגוורטס? האם היא תצליח להתמודד שנה שלמה בלי הוריה? פתאום היא הרגישה הרגשה מוזרה, שמישהו מסתכל עליה. היא הסתובבה וראתה את מילי שבהתה בה בפרצוץ עצוב.

"מה את רוצה?" רנן קראה בפרצוץ זעוף.

"רק להגיד להתראות לאחותי, אסור לי?" קראה בחוצפה.

"אז תגידי," רנן משכה בכתפיה, "כי בקרוב תיגמר ההזדמנות."

מילי הייתה, כמו שצויין, האחות הפחות מועדפת על רנן.

"לא משנה. אני אגיד אחר כך."

"את עומדת להינות שם," עופר אמר.

"ברור," אמרו ההורים ביחד.

"לא חשבתי אחרת..." אמרה רנן.

ההורים החלו, ככל הנראה, להרגיש את האווירה המדוכאת במכונית, אז הם הדליקו את הרדיו. מוסיקה החלה להתנגן.

"fireworks".

זה היה שיר שרנן אהבה מאוד, היא החלה לשיר ביחד עם ההקלטה. האווירה הטובה החלה.

בסוף השיר רנן החלה לפטפט עם הוריה ואחיה החל לשאול אותם שאלות על הוגוורטס.

הם הגיעו לתחנת הרכבת.

רנן הציצה בכרטיס הכניסה שלה וחיפשה את התחנה. "עופר," קראה, מתרגשת, "איפה הקיר? כבר שכחתי משנה שעברה."

"אה, הנה, הוא כאן," חייך עופר והצביע על קיר קרוב, בין רציף תשע לעשר. רנן מיהרה לרוץ דרכו עם מזוודותיה.

התחנה המתה אנשים. הם רצו, קפצו, התחבקו ונפרדו אחד מהשני. רנן צעדה ביניהם, חדשה, לא מוכרת. לאחר מכן היא נעמדה מול משפחתה.

"ממני את לא צריכה להיפרד," מלמל עופר. הוא חיבק את אביו, מלמל כמה מילות פרידה אל אימו, וטפח על שכמה על מילי. לעברה הפטיר: "אני אשמור לך תא."

והוא הלך.

אמא של רנן התנפלה עליה בחיבוקים ונשיקות. אביה טפח על שכמה. רנן העניקה חיבוק ארוך ללולה. דמעות עלו בעיניה. לאחר מכן מילי פתאום חיבקה את רנן חיבוק גדול ולא הרפתה.

"איי! מילי! עזבי אותי! אני רוצה לעלות לרכבת!"

"הבטחתי לך שאני אגיד להתראות."

"אז...?"

"להתראות."

עיניה של רנן הוצפו דמעות. "להתראות גם לך, מיל."

היא עלתה לרכבת.

כאשר נכנסה לרכבת פגשה את חברתה ג'סיקה. היא נאנחה, "לא מצאתי תא," סיפרה לרנן.

"זה בסדר," חייכה רנן, "עופר שומר לנו אחד."

"אז רגע," אמרה ג'סיקה, "אני אקרא לאמיליה וסופי ואז נבוא. תפגשי אותי שם."

רנן הנהנה. אמיליה וסופי היו שתי חברות נוספות, וביחד הן הקימו חבורה, ארבעתן.

היא חיפשה במזך כמה דקות את התא של עופר, עד שלבסוף מצאה אותו. אופר ישב עם אריק וניל, חבריו הטובים. הם פטפטו על קווידיץ'. רנן נכנסה והתיישבה.

"הו, רני," חייך אליה עופר, "אני מניח שאת מכירה כבר את אריק וניל."

רנן הנהנה, "סופי אמיליה וג'סיקה יגיעו בקרוב," אמרה.

"מפגש חברתי," צחק ניל, "מצוין."

"שמעתם שהבןו של דראקו מאלפוי יגיע השנה?" שאל אריק לפתע.,

רנן הופתעה. "באמת?" שאלה.

אריק הנהן.

שלוש הבנות נכנסו לתא.

הפרק הקודם		הפרק הבא