אלבוס פוטר ושרביט הבכור

השבועות חלפו ביעף, והלימודים, שהכבידו על כולם, הביאו אותם ליחל לחופשת ליל כל הקדושים. היוצאים מהכלל היו אלבוס ורוז, שכבר הספיקו להפוך לבני-בית בספריה של בית הספר.
הפגישות של מועדון הדו-קרב ריתקו את אלבוס עד מאוד. הם למדו גם איך לשתק, אפילו שלקחו לו לפחות שלושה מפגשים עד שהצליח בפעם הראשונה. אך פרופסור הרדי התרשם מאוד. הוא אמר שמעולם לא שמע על קוסם שידע להטיל קללה כה מתקדמת בשנה הראשונה, מלבד כמובן אותו אדם שעל שמו אלבוס נקרא.
הם למדו גם איך לנעול רגליים וגוף, ואיך להטיל קסם שהיה יכול לנטרל לחשים שמכוונים אליך, אבל לא תמיד עבד. הרדי אמר שזו גרסה פשוטה יותר ללחש 'פרוטגו', ושהוא מלמד אותו כי הוא לא בטוח שכולם יצליחו לבצע לחש כל כך מורכב כמו 'פרוטגו', אפילו שתלמידי השנה השישית והשביעית ביקשו מאוד ללמוד אותו. 
רוז הייתה החברה היחידה של אלבוס מחוץ לסלית'רין. הם היו חברים מילדות, ושניהם אהבו ללמוד במרבית זמנם. כך נוצר ביניהם קשר שהצליח לגבור על הערותיהם של מאלפוי, קראב וגויל, שתהו מה אלבוס מוצא בה. למרות שעובדה זו מעט הפריעה להם, החברות בין אלבוס לשלושתם פרחה. הם היו יושבים יחד בשיעורים ובארוחות, משחקים יחד בחדר המועדון בערבים וצוחקים על המורים, שעה שהיו שוכבים במיטות לישון.
לעומת זאת, אלבוס כמעט ולא דיבר עם אחיו, אשר מעולם לא היה לו שפה משותפת איתו. לחיצת יד אחרי דו-קרב פה, טפיחה על השכם אחרי הניצחון במשחק קווידיץ' שם, אך לא יותר מזה. אולם, היעדר דו-השיח עם אחיו לא הפריע לאלבוס או נראה לו מוזר, אלבוס הבין שגם אחים יכולים להיות אנשים שונים מאוד.
אלבוס ביקר את האגריד פעמיים או שלוש נוספות, אחת מהן הייתה בחברת רוז. בפעם אחרת הוא הבחין שוב בסטריין, מפלס את דרכו ליער, בדיוק לפני שנכנס אלבוס לבקתה של האגריד. כשציין זאת באוזניו של האגריד, זה אמר לו שאולי יש לסטריין משהו חשוב לעשות שם ושצריך להניח לו לנפשו. התגובה הזאת נראתה קצת תמוהה לאלבוס, אך הוא באמת היה חייב להניח לזה, למרות שזה מאוד סיקרן אותו. הוא לא היה יכול לספר על כך למנהלת, כי אז בטח סטריין היה שונא אותו. חוץ מזה, לפי החוק, רק לתלמידים היה אסור להכנס ליער, והחוק הזה לא חל על חברי הסגל, אפילו לא על השרת.

לבסוף הגיעה החופשה המיוחלת, וכמעט כל תלמידי בית הספר עלו על הרכבת ללונדון. אלבוס נפרד מחבריו לבית כבר בתוך הרכבת, כי הם ידעו שעדיף להם שלא לעשות את זה מול הוריהם. רוז לעומת זאת לא התביישה לחבק אותו מול הוריו שחיכו לו ולג'יימס על הרציף.
"להתראות אל, נראה אותך בשבוע הבא" היא אמרה ורצה אל הוריה, שבדיוק נכנסו לרציף.
"רוצים לפתוח להם בית חדש, לשניהם" אמר ג'יימס להוריו "גברת פינס תהיה ראש הבית, וחדר המועדון שלהם יהיה הספריה"
"לא יפה לצחוק ככה על אחיך" אמר לו הארי ופרע את שערו "גם לך לא היה מזיק לקרוא איזה ספר פה ושם."
"למה? כדי שאני אשתעמם למוות?"
באותו רגע עבר מולם ארתורן סטריין, שתפס עם התלמידים את הרכבת ללונדון.
"מה האדם הזה עושה כאן?" שאל הארי את שני בניו.
"זה סטריין, השרת." השיב ג'יימס "למה? אתה מכיר אותו?"
"השרת?" אמר הארי בקול מעט חנוק, ולרגע בניו נעצו בו מבט "מה קרה לפילץ'?"
"הוא פרש. להגיד את האמת," אמר ג'יימס בנימה שלפיה ידעו הוריו שזו ממש לא האמת "נראה לי שבזכותי, עשיתי לו כל כך הרבה צרות שנה שעברה שלתרח הזקן בטח פשוט נמאס..."
"טוב, כמה שאני בטוח שתרומתך לעניין הייתה משמעותית, זה עדיין מוזר. הייתי בטוח שפילץ' יישאר בהוגוורטס עוד מאה שנה לפחות" אמר הארי.
כולם צחקו, ואז לקחו את המזוודות ונפנו ללכת. הם אמרו שלום למשפחת וויזלי ביציאה מהרציף ונסעו הבייתה.
 הארי היה גאה מאוד כשג'יימס סיפר לו שהוא תפס את הסניץ' במשחק הראשון בעונה, והודות לכך גברה גריפינדור על הפלפאף. הם החלו שיחה ארוכה שבה חילק הארי עצות לג'יימס לגבי קווידיץ', ואלבוס לילי ואמם מיהרו לעזוב את השניים לבד ולמצוא נושא שיחה יותר מעניין.
החופשה עברה עליהם בנעימים, אך כשהגיעה לסיומה, אלבוס כבר שמח לחזור להוגוורטס. הם עלו על הרכבת שתיקח אותם לבית הספר עד לחופשת חג המולד, ובמהרה חזרו למיטות האפיריון, לשיעורים המייגעים ולמסדרונות הארוכים.

אלבוס שמח לפגוש שוב את חבריו מסלית'רין. גם הם נהנו מאוד בחופשה, והגיעו עם מצברים טעונים להמשך השנה. היום הראשון שאחרי החופשה היה ארוך בשביל כולם. המחשבה שרק אתמול יכלו לקום מאוחר ולצאת לשחק, מתי שרק מתחשק להם, גרמה לשיעורים להיראות אפילו יותר ארוכים מבדרך כלל. כולם הרגישו שכבר עברו יומיים לפחות, כשהגיעה ארוחת הצהריים.
הם אכלו לאט, מנסים להנות כמה שיותר מההפסקה הזאת. כשכבר הגיע הזמן לחזור לשיעורים, ותלמידים החלו לקום באי-חשק, מתפללים שיום הלימודים כבר ייגמר, נשמע קולה של פרופסור מקגונגל, שנכנסה בבהילות לאולם.
"תקשיבו אלי! כל שאר השיעורים להיום מבוטלים!" כולם היו פורצים בקריאות שמחה אם לא הלחץ והרצינות שבקולה "כולם ללכת עם המדריכים שלכם לחדרי המועדון!"
כולם פינו את האולם במהירות, בעוד מקגונגל ממשיכה לדרבן אותם.
"מעניין מה קרה?" תמה סקורפיו שעה שהם הלכו בשורה ארוכה בעקבות מקלגן.
"משהו ממש נורא צריך להתרחש כדי לגרום למקגונגל לבטל שיעורים"
כולם ידעו שזה נכון, מה שרק הגביר את סקרנותם. אך לא גילו להם מה הסיבה לכך כל אותו יום. מדי פעם נכנסו מורים לחדר המועדון, הרגיעו את כולם ואמרו שמחר יפורסם מה קרה, ודרשו שכולם ישארו במועדון ובאזור המגורים. לבסוף, כשהתלמידים איבדו תקווה שיקבלו מידע על מה שקרה, הם פרשו לישון, בציפייה לגלות את הסוד המסקרן מחר.

כשכולם קמו למחרת, הם הזדרזו לרדת לאולם. הם ציפו שהינשופים יביאו איתם ידיעות לגבי מה שקרה אתמול. ואכן, מהר מאוד כולם גילו מה הייתה הסיבה לביטול השיעורים יום קודם. כשקיבל סקורפיו עותק של 'הנביא היומי' מינשוף שמן הוא מיד פנה אל אלבוס.
"אל!" אמר הוא אמר "רשום פה על אבא שלך!"
אלבוס לקח ממנו את 'הנביא'. תמונה גדולה של קבר שיש לבן עיטרה את התמונה. הקבר היה סדוק לרוחבו.

הקבר של דמבלדור חולל
שרביט הבכור נגנב
שר הקסמים: "הגברנו את השמירה על הוגוורטס, הילאים נשלחו להגן על הארי פוטר"
הראיון המלא בעמוד 2.

אלבוס לא הבין איך אבא שלו קשור לזה, והוא דיפדף בהתרגשות לראיון המלא והחל לקרוא.

אין ספק שבעקבות אירועי אתמול משרד הקסמים עומד מול אתגר ביטחוני שלא היה כמוהו מזה שנים. ביקשנו לקבל ראיון בלעדי עם שר הקסמים כדי לאמוד את ההתמודדות של משרדו עם המצב. 

האם ציפיתם שמשהו כזה יקרה בתקופה הנוכחית?
"אני חייב להודות שלא. לא אירעו שום אירועים חריגים בתשע-עשרה השנים האחרונות. אף אחד לא ברח מאזקבאן, לא היו מקרי רצח או התארגנויות לא חוקיות שידוע לנו עליהן."
"חשוב לזכור שהקבר, גם מתוך כבוד לדמבלדור וגם מתוך ההכרה בחפץ יקר הערך שאוחסן בו, היה מאובטח בצורה בלתי רגילה. ההגנות הקסומות והקללות שהגנו עליו הוטלו על ידי מיטב ההילאים, ונראו לנו בלתי חדירים לגורמים עוינים. אולם, כפי שנכחנו, ההערכה שלנו הייתה שגויה."
אנו יודעים שגם בעבר חולל הקבר ונגנב השרביט. בפעם הקודמת מי שעשה את זה היה הלורד וולדמורט, האם ייתכן שהוא שב למחוזותינו?
"מי שחושב שהלורד וולדמורט מעורב בפרשייה הזאת, טועה טעות מרה. כבר לפני חמש-עשרה שנה, קבע הקסמהדרין בתחקיר מפורט ולאחר איסוף מודיעיני מדוקדק של ארבע שנים, שוולדמורט מת ולא ישוב עוד. אך באותה וודאות, ניתן לומר שאנו עומדים מול קוסם חזק מאוד בעל כוונה זדונית."
האם יש לכם חשודים?
כפי שאמרתי, לא נודע לנו על שום פעילות בלתי חוקית בשנים האחרונות, וגם לא על עבריינים מורשעים שמסתובבים חופשי מחוץ לכותלי אזקבאן. אנו יודעים שמי שעשה את המעשה פעל עד כה באלמוניות מוחלטת. טשטוש העקבות שלו היה מושלם ולא היה ביכולתנו להתחקות אחריו.
 מה הן הפעולות שעתיד משרד הקסמים לנקוט בעקבות בזיזת קברו של דמבלדור?
"הפעולה הראשונה היא הגברת האבטחה סביב הוגוורטס. העובדה שהמקרה התרחש בסמיכות כזו למוסד החינוכי מניחה אפשרות שהמבוקש ישוב ויפעל בשטח בית הספר. אנו יודעים שחפץ מסוים נוסף, הקשור קשר הדוק לשרביט שנגנב, מוחבא בסביבת בית הספר."
על איזה חפץ מדובר?
"מטעמי ביטחון, אינני יכול לפרט על זהותו של החפץ. כל שביכולתי לומר בנושא, הוא שיש לנו יסוד להניח, שגם בפעם הבאה שבה המבוקש יצוץ מעל פני השטח, זה יהיה סמוך מאוד להוגוורטס. לפיכך הגברנו את השמירה על בית הספר, על ידי פטרולים של הילאים, קללות הגנה ופיקוח מסביב לשעון.
"הדבר השני שעשינו הוא לשלוח חוליית הילאים שתשמור על הארי פוטר. אי אלו אגדות הקשורות בשרביט שנגנב, מרמזות שסכנה תשוב ותרחף מעל לראשו של הארי פוטר."
כלומר, אתם צופים שהפושע ינסה להרוג את הקוסם המפורסם?
"ובכן, חשוב להבין שיש כאן הרבה חוסר וודאות, וזהותו של הפושע אינה ידועה לנו. מדובר בתרחיש אפשרי, מכיוון שיכולים להיות לו מניעים סבירים, ולכן אנו רוצים להיות מוכנים לקראתו"
האם המניעים שאתה מדבר עליהם הם העובדה שהשרביט שנגנב, המכונה 'שרביט הבכור', ידוע לפי האגדה כשרביט הבוחר לעצמו לבעלים את מי שהרג את הבעלים הקודמים. כלומר, רק אם מחזיק השרביט הנוכחי יהרוג את פוטר, הוא יהפוך לבעלים של השרביט?
"כך אומרת האגדה. האם הפושע מאמין בה ומתכנן לפעול על פיה? רק הזמן יענה על השאלה הזאת. בכל מקרה, אנו ערוכים גם לתשובה חיובית." 

אלבוס נחרד. איזשהו קוסם אפל וחזק גנב חפץ יקר ערך ונמלט. אבל הדרך היחידה שלו לממש את בעלותו על החפץ באמת היא הריגתו של אביו!
הוא  הביט בתמונה שבתחתית עמוד הראיון. ניבט אליו קוסם זקן ומכובד, שערו וזקנו הקצר היו לבנים ופניו שידרו נחישות. אלבוס תהה האם האיש הזה יצליח לעמוד בדרכו של הפושע אל אביו, האם ההשערות שלו נכונות והאם האמצעים שהוא מפעיל מספיקים.
"אתם חושבים שהשר הזה יודע מה הוא אומר?" שאל אלבוס את חבריו.
"אני בטוח שכן." אמר סקורפיו "כולם יודעים שליונל פלמינג הוא אחד השרים הכי טובים שהיו. הוא מכהן כבר כמעט עשר שנים, מאז שהחליף את קינגסלי שקלבולט."
 חבריו ניסו להרגיע אותו, והביעו את ביטחונם שמשרד הקסמים יצליח לתפוס אותו מהר מאוד.
"תזכור שהגנב עדיין לא יכול להשתמש בשרביט הזה, ולנצל את כוחו," אמר סקורפיו "ולכן אין לו סיכוי לעמוד מול ההילאים שיישמרו על אבא שלך."
"וגם אבא שלך הילאי, הוא יידע לשמור על עצמו" הוסיף גויל.
אך אלבוס לא היה כל כך בטוח בכל זה. הוא ידע שאביו היה גיבור גדול בעולם הקוסמים, ושכולם חשבו שהוא בטח יכול להתמודד עם כל אחד. אך בשבילו הוא היה פשוט אביו, והוא נראה לו פגיע כמו כל אדם אחר, ואולי אפילו יותר מאחרים. הוא ידע שסבו וסבתו נהרגו על ידי קוסם אפל אחר, וולדמורט, והמחשבה שדבר כזה יקרה גם לאביו הטריפה את דעתו. למעשה, זה היה הפחד הכי גדול של אלבוס, שהוא יהפוך ליתום כמו שקרה לאביו. לפעמים הפחדים קיננו בו במידה כזאת, שהוא כלל לא היה מופתע שלא שובץ בגריפינדור. הוא הרגיש שכל האומץ שלו נמצא במועדון הדו-קרב, ואינו קיים בחיים האמיתיים.
 הוא לא אכל דבר באותה ארוחת בוקר.
גם רוז ניגשה לאלבוס מאוחר יותר ואמרה לו שלא ידאג, ושהיא בטוחה שכל זה ייגמר מהר מאוד. היא אמרה שקראה באיזשהו ספר על קסמים עתיקים שקללה חזקה מוטלת על אדם שמחלל קבר של קוסם, וזה רק עניין של זמן עד שאדם כזה ימות מוות אלים. היא ציינה שהמקרה של וולדמורט הוא העדכני ביותר שתומך בסברה הזאת. אך אלבוס היה בספק אם הספרים יכולים להגיד מה יקרה, וטיעוניה של רוז לא ניחמו אותו כל כך.
התלמידים האחרים, אלו שלא הכירו את אלבוס אישית, התלחששו כל היום כל פעם שהיה עובר לידם. ככל הנראה שהרצון של  האנשים לרכל גבר על הפחד שלהם מפני 'פוטר המעניש'. זה היה בלתי נסבל בשביל אלבוס, והוא היה מתפרץ על כולם, אם סקורפיו לא היה מרגיע אותו.
 
גם ג'יימס גילה במהרה על מה שקרה, אך הוא נראה מודאג הרבה פחות מאלבוס.
"אבא שלנו עמד מול וולדמורט." אמר לו ג'יימס כשאלבוס שאל אותו אם הוא מפחד שמשהו יקרה "אתה חושב שאיזה גנב פחדן שמסתתר איפושהו יצליח להרוג אותו?"
אלבוס לא ידע לענות על השאלה הזאת. אבל מה שהוא כן ידע, זה שהגנב הפחדן הזה הצליח לפרוץ לאחד המקומות המוגנים ביותר ולהסב מבוכה רבה למשרד הקסמים. לא היה ספק שלמרות שהוא מסתתר, הוא מסוכן מאוד. מי שמוכן לחלל קבר של אדם כמו דמבלדור, אולי גם יהיה מוכן באותה קלות להרוג.

הפרק הקודם