הארי בהה במקום הריק באי הבנה ופחד. נוויל אמר: "אבל זה לא יכול להיות!" הארי הנהן. ג'יני אמרה: "אולי ניקח בינתיים את רוז והוגו לגור אצלינו?" הארי שוב הנהן. ג'יני הובילה את הילדים חזרה לאוטונוס הלילה. נוויל הציע לבוא לעזור לטפל בילדים. הארי נשאר עוד קצת במקום. מיד אחרי שכולם הלכו, רוח שחורה הופיעה בשמיים. סוהרסנים. למה הם הגיעו ישר אחרי שהארי נשאר שם לבד. "אקספטרו פאטרונום!" צעק הארי. הוא חשב על משהו ששימח אותו מאוד. אך שרביטו לא פעל. הרוח הצליחה לעמוד. לא. זה לא סוהרסן. גופו היה כמו של רוח, עיניו היו בוערות באדום וראשו היה עטור מסכה עם ציורים אדומים. הארי ניסה להפעיל את רוב קסמיו, אך שרביטו לא הוציא אור. "מה קורה פה?" שאל את עצמו. הרוח נעלמה. הארי התכופף והרים את הפתק והחל לקרא: הארי פוטר היקר: "השאלתי" את חבריך רון והרמיוני לשימוש קטן שלי. לא אכפת לי אם תצא לחפש אותם, אך אני לא ממליץ. לא תמצא אותם ואם כן, זה דווקא יעזור. אל תספר לאף אחד. הארי הרים מבטו למעלה ואז שוב הוריד אוטו, וחזר לביתו. הוא ארז תיק גב והרחיב אותו מבפנים בקסם הרחבה, ויצא לדרך. "לאן?" שאלה ג'יני. "למצוא את רון והרמיוני" השיב הארי. הארי וג'יני התחבקו. פתאום ג'יני קפצה. "מה קרה?" שאל הארי. הוא הסתובב והביט אל הדלת. הרוח הייתה שם. "אתה לא הולך למצוא אף אחד" אמר.
|