רומיאו ויוליה

היי לכולם

הינה עוד פרק חם חם!!

רק לשם ההבהרה שלא תגידו שלא הזהרתי מראש:

הפאניפיק מבוסס על המחזה של שייקספיר רומיאו ויוליה אוקי..

קריאה מהנה!!!

*********************************************************

הנער והנערה יצאו למדשאות לאחר ריקוד סוחף במיוחד. "יש אוויר ממש נעים בחוץ," היא אמרה. "זה מה שיש לך לומר? אוויר נעים?" הוא שאל צוחק. "אז מה אתה רוצה שאני אגיד?" היא שאלה בחיוך. "אממ.. לא יודע, אולי איך קוראים לך? מי את?" הוא שאל בסקרנות.

הנערה שאיתה הוא רקד היתה פשוט מדהימה, מצחיקה, יפה, השיער  השחור כלילה שהיה אסוף בתסרוקת מדוייקת, שפתיה האדומות מלאות הברק, לחייה הסמוקות, אבל מה שהכי משך אותו היו העיניים שלה, עיניים נדירות ביופין האחת בצבע ירוק מחשמל והשניה בצבע כחול ים בחיים שלו הוא לא ראה מישהי כזאת, בקיצור מושלמת. ואת כל זה הוא הבין מריקוד אחד בדיוק, הוא ממש הרגיש שזו אהבה ממבט ראשון.

היא מעולם לא חוותה ככה רגשות למישהו שלא הכירה, השיער הזה היה נדיר במראהו, בלונדיני כסוף. עיניים אפורות שמדגישות את היופי שלו. הוא היה מצחיק, רומנטי, חתיך, נחמד, ממש הגבר המושלם.

"אני גם מאוד סקרנית לדעת מי אתה? איך קוראים לך?" היא שאלה. הסקרנות של שניהם גברה עם כל צעד שהם עשו בטיולם במדשאה. "יש לי רעיון," הוא אמר. "מה הרעיון?" היא שאלה בחיוך. "נספור עד שלוש ושנינו נוריד את המסכות מפנינו," הוא אמר בחיוך. "אני מסכימה," היא אמרה בחיוך.

"אחת..." היא ספרה. "שתיים..." הוא ספר. "שלוש!!" הם אמרו יחדיו והורידו את המסכות מפניהם.

"דראקו?!?!" היא קראה בהלם.

"נטליה?!?!" הוא קרא בתגובה דומה.

"וואוו.. אממ.. מביך," היא אמרה מסמיקה. "מאוד.." הוא מילמל עוזב את ידה. שכן עד עכשיו הם צעדו יד ביד. "אני מתכוונת ש.. לא תיארתי לעצמי שדווקא מכל הבנים בהוגוורטס, דווקא איתך אני.." היא אמרה מהוססת. "את מה? תירקדי, תטיילי??" הוא שאל. "אני דווקא התכוונתי לשאיתך אני ירגיש שוב איך הלב שלי לא שבור, שאיתך אני ירגיש כנה," היא אמרה בשקט. דראקו הביט עליה, 'איך הוא התאהב בגריפינדורית.. איך??' הוא חשב לעצמו. "זה הזוי מדי..." הוא אמר בשקט. "הזוי אבל לא לגמרי, אציו יומן," היא קראה. "מה את עושה?" הוא שאל בבילבול. היומן נחת לידיה פתוח, "השארתי אותו פתוח כשיצאתי, הוא רשם את כל מה שחשבתי ואני רוצה שתראה.." אמרתי בשקט.

"יומני היקר..

אני רוקדת כרגע עם מישהו שאפשר לתאר אותו בתור אביר חלומות,

לא האמנתי שאני באמת יצליח להתגבר על האידיוט ההוא אבל כנראה שאיתו זה אפשרי..

אני מאוד רוצה לראות מי הוא, הוא נראה לי כמו אחד שבאמת אכפת לו מאחרים

יפה מבפנים ומבחוץ..

אנחנו במדשאות כרגע, והדקות שאיתו מרגישות לי כמו חלום מתוק,

הורדנו את המסכות וזה.. דראקו!!!

וואו, כנראה שהגורל ציפה שניפגש, ות'אמת אני לא חושבת שטעיתי

אני באמת חושבת שדראקו הוא יפה מבפנים ויש להודות שעם חליפה הוא ממש אבל ממש חתיך!

כרגע הוא קורא בך, לא יודעת איך נתתי לו, כנראה שהוא באמת הרעיד לי משהו בלב..."

היא סגרה את היומן בשקט מחכה לתגובתו של דראקו, הוא הביט בה המום לא יודע מה לעשות. "את באמת חושבת שאני יפה מבפנים?" הוא שאל מהוסס. "כן, ואני אף פעם לא טועה לגבי התחושות שלי. היתה לי תחושה שמשהו לא בסדר עם הדביל ההוא וצדקתי, בקטעים האלה אני אף פעם לא טועה," היא אמרה בחיוך. "תמיד יש פעם ראשונה, את לא יודעת איך אני יורד על פוטר ווויזלי??" הוא שאל המום. "אני יודעת, אבל זה לא אומר שזה לא יכול להשתנות.." היא אמרה בשקט.

נטליה סגרה את היומן והלכה לכיוון הטירה בחזרה. לפתע יד משכה אותך ושפתיה ניפגשו עם שפתיו של דראקו. היומן נפל ונפתח, והכל נרשם בתוכו.

"דרך אגב.. אני חושב עלייך בדיוק את מה שכתבת עליי ביומן," הוא מילמל מבעד לנשיקה. נטליה חייכה שמה את ידיה על עורפו כשהוא שם את ידיו על מותניה.

הם נשארו שם עוד זמן רב...

הפרק הקודם		הפרק הבא