רומיאו ויוליה

היי לכולם

אחרי הרבה זמן עוד פרק!!!

קריאה מהנה!!!

***********************************************

"היי נטליה, איך את מרגישה?" שאלה אותה ג'יני. השמועה על הבגידה בילדה הכי יפה ופופולרית בבית ספר עשתה לה כנפיים, וכבר עמדו לה מחזרים בתור שפחדו לפלרטט איתה כי ג'ייק היה בנבחרת הקווידיץ' של בית גריפינדור, והוא היה שרירן מאוד והדבר האחרון שרוצים לעשות זה להתעסק איתו. "הרבה יותר טוב, ג'ייק נראה כאילו הוא צריך עזרה," אמרה נטליה צוחקת. "למה הכוונה?" שאלה ג'יני בבילבול. "זאתי שהוא יצא איתה כשהוא בגד בי זרקה אותו לטובת הרודף של רייבנקלו ועכשיו אף אחת לא מוכנה להיות איתו," היא אמרה בנחת. עברו יומיים מאז המעשה השפל של ג'ייק ונטליה הרגישה הקלה, עכשיו היא היתה משוחררת בנשף ובעיקר היא יכלה לרקוד עם מי שהיא רוצה בלי שאף אחד כולל ג'ייק לא יטריד אותה. "השמלה שלך כבר הגיעה?" שאלה אותה לפתע ג'יני. "כן היא בחדר שלי בתוך קופסא על המיטה שלי," אמרה נטליה בחיוך. זה היה בזמן ארוחת הצהריים, רגע לפניי הקינוחים. "אני רוצה לומר משהו לפני סוף הסעודה המדושנת הזאת," אמר דמבלדור נעמד על רגליו. האולם נמלא דממה. "אחרי שתיגמרו לאכול ולשבוע, אתם תלכו להתארגן לנשף. כל השיעורים שלאחר ארוחת הצהריים בוטלו, ורק תיזכרו שנשף המסכות יתחיל בשעה שמונה בדיוק." הוא אמר והתיישב במקומו בחזרה. "יש! אנחנו מפסידים שיקויים," קראו הארי ורון שישבו לצד ג'יני והרמיוני. "מה שתגידו," אמרה נטליה בחיוך וקמה ממקומה. "לאן זה?" שאלה הרמיוני. "לחדר, חמש שעות בחיים לא יספיקו לי להתארגן עד הנשף," אמרה נטליה. "צודקת, רק המקלחת שלך זה איזה שעתיים," אמרה ג'ואן שנעמדה לידה. נטליה צחקה והשתיים הלכו למועדון גריפינדור.

בשעה שבע וחצי בדיוק גמרו ג'יני, הרמיוני וג'ואן להתארגן בעוד שנטליה עדיין התעסקה עם האיפור ואפילו לא שמה עדיים את השמלה או את הנעליים. "כמה זמן לוקח לך??" שאלה ג'ואן בקוצר רוח. "את יודעת שלוקח לי זמן להתארגן," היא אמרה שמה לשפתיה גלוס אדמדם. "טוב אני מאופרת ומסורקת, רדו למטה אני אלבש את השמלה ואנעל נעליים ואבוא," אמרה נטליה והשלושה ירדו למטה.  נטליה הוציאה את שמלתה מתוך החבילה שאימה שלחה לה. זו היתה שמלת סטרפלס לבנה עם כפלים תפוחים החלקה התחתון ובמחוך היו שזורים יהלומים קטנים, שמלה פשוטה יחסים אך היא נראתה כמו של נסיכה. נטליה התלבשה ונעלה נעלי עקב כסופות ולבסוף היא שמה את המסכה הלבנה על פניה.

בשעה שמונה כל תלמידים הוגוורטס היו לבושים במיטב בגדיהם וכולם נראו כמו נסיכים ונסיכות הלקוחים מתוך אגדה ישנה. המסכות שעיטרו את פניהם של התלמידים היו מגוונות בהמון צבעים, ירוק, כחול, סגול, אדום, לבן, שחור, אפור, טורקיז, כתום וכו.. המוזיקה החלה ובדיוק אז ירדה נטליה במדרגות, כל התלמידים החסירו פעימה מיופיה הפשוט והקסום. ואז היא ראתה אותו, נער בן גילה בחליפה שחורה ומגוהצת, שיער בלונדיני המסודר בקפידה, מסכה שחורה ואלגנטית שמראות רק עיניים אפורות מדהימות. הוא הביט עליה וראה את הדבר היפה ביותר שהוא ראה איי פעם, כמה פשוט כמה יפה, מדהים ומושלם. מבחינתם העולם נעצר, הזמן קפא מלכת ורק שניהם היו שם. "תרקדי איתי?" הוא שאל בחיוך כובש. היא נענתה לבקשתו בחיוך מהמם. השניים עשו את דרכם לרחבה. המוזיקה ניגנה מוזיקת ואלס והשניים התחילו לרקוד ולרקוד ללא הפסקה. "לא ידעתי שאתה רוקד ככה," היא אמרה בחיוך מסוחרר. "אני יכול להגיד אותו דבר עלייך, אבל זה יהיה מוזר בהתחשב שאין לי מושג מי את בכלל," הוא אמר צוחק. "אתה צודק," היא אמרה מגבירה את קצב ריקודם. הוא אחז במותניה והעיף אותה למעלה. המוזיקה נפסקה ושניהם יצאו למדשאות לשאוף אוויר צח.

הפרק הקודם		הפרק הבא