כדור הארץ לג'יימס!

בפרק הזה ירחוני משחק תפקיד גדול במיוחד, ולכן קראתי לו כך. מקווה שתאהבו (-:

  "לילי!" קראה קלאודיה כשנכנסה לחדר המועדון, ומצאה אותה יושבת בפינה, מכינה שיעורי בית בהתגוננות מפני כוחות האופל.

  "שלום גם לך" לילי חייכה.

  "איפה היית? ביל אמר שסירבת לו!" צחקה קלאודיה, דוחפת את סיריוס מעלייה ומתיישבת לצד לילי.

  "אמ... ובכן..." החלה לילי, מחפשת תרוץ טוב, "הלכתי לבדוק כמה חנויות, כמו הדובשנרייה וכאלו, את יודעת, לכיף." היא שיקרה, צוחקת באי-נוחות.

  "בטח." אמרה מרינה, מרימה גבה אחת. "ומצאת משהו?" היא שאלה.

  "אמ... לא, לא, לא ממש." ענתה לילי, נמנעת מליצור קשר עין עם החברות שלה. "מה אתן עשיתן?" היא שאלה, מנסה לשנות נושא.

  "בהתחלה הלכנו לשלושת המטאטאים ומרינה אמרה שהיא ראתה אותך עם פוטר" התחילה קלאודיה. ליבה של לילי החסיר פעימה. "אבל סיפרתי לה שאין סיכוי, ואמרתי לה שזו בטח ג'ינג'ית אחרת. את יודעת, אולי שרה שאיתה יצא פוטר לאיזה שבועיים שנה שעברה. לפי הסיפורים הוא עדיין מאוכזב מאוד מכך שלא הצליח להגיע איתה רחוק כפי שהיה רוצה." היא נחרה בבוז. לילי הסתכלה בדאגה בג'יימס, שהיה שקוע בשיחה עם סיריוס ורמוס.

  מרינה המשיכה "אחר כך הלכנו לחנות תכשיטים, והחברים שלנו-"

  "חבר שלך וילד שאני במקרה יצאתי איתו" תיקנה אותה קלאודיה.

  "בקיצור, הבנים גם הסתכלו בתכשיטים. אני תוהה מה הם מתכננים לחג המולד, כי הם הסתכלו על התכשיטים בסוג של עניין. רמוס אפילו שאל אותי מה אני חושבת על אחד מהצמידים שם." המשיכה מרינה בחולמניות. לילי גלגלה את עיניה, וקלאודיה הסתירה עם ידה חיוך גדול שנפרש על פניה.

  "נו, אז איך היה?" שאל רמוס בעניין.

  "מה אתה רוצה שאני אגיד? נורא? מביך?" שאל ג'יימס בייאוש וחפן את פניו בידיו.

  "נו יאללה, ספר. זה בטח לא היה כל כך נורא" אמר סיריוס.

  "תודה באמת רך כף." ענה לו ג'יימס והתיישר במושבו. הוא נאנח ופתח בסיפור. "בדרך אני הוא זה שמוביל את השיחה לכול הנושאים שאני רגיל אליהם, אבל הפעם היא פתחה את השיחה, הובילה אותה... היא קבעה לאן הולכים ואני סתם ישבתי שם וחצי גמגמתי..." הוא אמר, קולו נעלם.

  "נו, נו, נו, נו, נו. זה מה שקורה כשאתה באמת מאוהב. לא הצלחת למצוא את המילים, נכון קרניים?" צחק רמוס כשראה שג'יימס לא מסוגל לדבר.

  "ירחוני, שתוק" אמר ג'יימס.

  "מה עשית בדובשנרייה?" שאל סיריוס לאחר שתיקה קצרה.

  "מה? אה, זה, כן. הייתי שם עם לילי, היא התחבאה מפניכם בין המדפים." אמר ג'יימס, מגניב מבט לעבר לילי, שהקשיבה למרינה בעניין מה.

  "מרינה כמעט תפסה אתכם." אמר רמוס בשקט.

  "מה?!" צווח ג'יימס, מזנק ממושבו. "איך היא יכלה לתפוס אותנו אם לא עשינו כלום?! כלומר, אתה מתכוון שהיא תפסה אותי בוהה ב-"

  "ג'יימס, סתום!" צרחה אליו לילי בפאניקה, מחזירה את עיניה מהתקרה. ג'יימס תפס מה הוא עמד להגיד, והתיישב מיד. קלאודיה הביטה בלילי בבלבול.

  "ג'יימס, תירגע." אמר רמוס בקול הגיוני. "מה שהתכוונתי להגיד זה שהיא ראתה אותך ואת לילי יושבים ביחד."

  "ואם קלאודיה לא הייתה אומרת שזה בלתי אפשרי כי היא שונאת אותך, לילי הייתה בצרות בגללך, וזה אומר שהיא הייתה מכניסה אותך לצרות." אמר סיריוס, מנסה להרגיע את חברו, שלפי הנראה נפל על הראש.

  "כמה רחוק הגעת?" שאל סיריוס בסקרנות לאחר כמה שניות.

  "רחוק? לא הייתי קורא לזה רחוק." ענה ג'יימס במרירות.

  "בממדים שלך לראות בחורה מתפשטת מולך זה לא רחוק." צחק סיריוס ברשעות.

  "רך כף, שתוק." אמר רמוס בבהלה, רואה איך ג'יימס מקבל אש בעיניים החומות שלו.

  "אתה תשתוק, שמעת אותי?!" צרח ג'יימס, ממסמר את סיריוס לרצפה. זו הייתה טעות להגיב ככה, חשב סיריוס, מנסה להשתחרר ממנו בלא הצלחה.

  "קרניים, תירגע." אמר רמוס, מנסה להיות הגיוני. "ג'יימס, תפסיק!!!!!!!!!!!!!!!!!!" הוא צעק, כשראה שג'יימס באמת עומד לרסק את סיריוס. "תחשוב על זה, הוא רק אמר עוד אחת מההערות שלו-"

  "הערה שלא הייתה במקום!" צווח ג'יימס, מוציא את השרביט שלו. עכשיו אני בצרות, חשב סיריוס באומללות. לילי, תצילי אותי.

  "אתה באמת רוצה להרוג את החבר הכי טוב שלך?" ניסה סיריוס, וזכה באגרוף בבטן.

  "קרניים, אתה הלכת רחוק מדי. זו לא פעם ראשונה שאתה רב עם חבר שלך" אמר רמוס, מנסה להישמע בטוח, יציב ותקיף. זה לא עבד לא. "אבל אל תרצח אותו!" הוא הוסיף רואה שג'יימס כיוון את שרביטו לעבר סיריוס.

  "ירחוני, אתה אל תתערב!" צעק ג'יימס לעברו.

  "ג'יימס פוטר, רד מהחבר שלך." אמרה ביובש לילי שהופיעה פתאום.

  "לי-" ניסה ג'יימס להסביר.

  "עכשיו." היא הוסיפה בנימה תקיפה. "אתה אמור לשמש דוגמה לצעירים ממך." היא אמרה, מצביעה על תלמידי שנה שנייה שישבו לא רחוק, מזועזעים ממה שראו.

  "כן לילי." הוא אמר בכניעה.

  "גברת אוונס בשבילך." היא אמרה, והסתובבה על עקביה לעבר חברותיה.

  "גברת פוטר, יותר נכון." אמר פיטר שהופיע ממאחורי הספה.

  "לא שוב. זנב תולע, סתום." אמר רמוס בעייפות.

  "ובקשר לשאלה של סיריוס, באמת אני תוהה כמה רחוק הגעת איתה." הוסיף פיטר.

  "פיטר." אמר רמוס, שולח אליו מבטי אזהרה.

  "הכי רחוק שהגענו זה לשלב ידיים" אמר ג'יימס.

  "זה באמת לא רחוק." אמר רמוס בשקט.

  "ספר לי על זה. היא אמרה שזה 'דייט' ניסיון, ואני לא חושב שעשיתי רושם ראשוני טוב מדי." הוא נאנח. "אני הולך לחדר." הוא הוסיף, ועלה במדרגות.

  "שנחקור?" שאל סיריוס.

  "לא." ענה רמוס בקול קשוח. "לך למעלה ותעודד את החבר שלך. אל תשתק אותו, ותנסה לצאת מזה בחתיכה אחת." הוא ציווה עליו. הוא שלח לפיטר מבט שהורה לו לעזוב את האזור, וחיכה שלילי תיגש אליו, לספר לו על מה שהיא חושבת. הוא ממש לא היה צריך לחכות הרבה זמן.

  "היי לופ." היא אמרה, נשכבת על הספה ומניחה את ראשה על ברכיו.

  "הי אוון" הוא השיב לה, מלטף את שערה הג'ינג'י.

  "ג'יימס כבר סיפר לכם, אני מניחה." היא פיהקה, מתכרבלת.

  "כן. אבל אני בכול זאת אשמח לשמוע את זה מעוד מקור כלשהו." הוא חייך משחק בתלתל משערה.

  "לא עכשיו, לופ, חברות שלי עלולות לשמוע אותי." היא אמרה, מפהקת עוד פעם ועוצמת את עיניה. הוא ליטף את שערה בידיו המחוספסות.

  "אז מתי תספרי לי?" הוא של בחיבה, מפסיק ללטף אותה ומיישר את ראשה מעלה, לעברו.

  "יש לך תוכניות הלילה?" היא שאלה, מביטה בו בתקווה.

  "איפה?" הוא שאל, מביט לצדדים כדי לוודא שאף אחד לא מקשיב. "אולי ליד חדר הנחיצות?"

  "חדר הנחיצות? זו אגדה!" היא צחקה, מחזיקה בידו.

  "אז פה בחדר המועדון בחצות, ואני אוביל אותך לחדר הנחיצות." הבטיח רמוס. היא חייכה. שניהם לא הבחינו בדמות שהתבוננה בהם.

  "ירחוני." אמר ג'יימס.

  "או-או." אמר רמוס.

  "ירחוני!" קולו של ג'יימס נהפך להיות תקיף.

  "אמ... אני חושב שאלך" אמר רמוס בקול לחוץ, דוחף מעט את לילי.

  "ירחוני, אני אהרוג אותך!" צרח ג'יימס, עט על רמוס. לילי קפצה מהספה וברחה אל ליד חברותיה.

הפרק הקודם