מסע קסום בזמן

פרק 3:
שינוי, גירוש ויציאה למסע


ימים הפכו לשבועות, והנה חלף לו חודש יולי והגיע חודש אוגוסט, חם ויבש מתמיד.
מאז אותו ערב בו שוחחו אלבוס וכריסמס על המסע בזמן, לא שבו עוד לשוחח עליו. כריסמס סיפרה לרייבן על התוכנית של אביה והוא מייד הודיע לה שהוא מצטרף אליה.
"אבל רייבן, איך תצטרף אליי?" שאלה כריסמס.
"את לא רוצה שאצטרף אלייך?" שאל רייבן בקול שבור.
"בטח שאני רוצה! אבל אתה קנטאור, איך תוכל להצטרף אליי?" שאלה כריסמס.
הוא נאנח. "אני לא יודע, אבל אולי אבא שלך יוכל לעשות משהו, אולי כישוף כלשהו?" שאל רייבן.
"אולי, אני אבקש ממנו ואז נראה מה עושים." אמרה כריסמס.
רייבן נשק על מצחה בעדינות. "אני רוצה להצטרף, כדי שאוכל להגן עלייך, שלא תהיי לבדך לגמרי." אמר רייבן, היא חייכה אליו בהכרת תודה.
כשחזרה כריסמס לטירה היא רצה ישירות למשרדו של אביה. "היי אבא" אמרה כריסמס.
"היי, מה שלומך חמודה?" שאל אלבוס בחיוך.
"אני בסדר, כבר מצאת דרך איך להעביר אותי לעבר?" שאלה כריסמס.
"כן, האמת שכן." אמר אלבוס.
"באמת? איך?" שאלה כריסמס.
"בעזרת מחולל זמן מכושף היטב." אמר אלבוס.
"וואו, ואיך השגת אחד? משרד הקסמים שומר עליהם לא?" שאלה כריסמס.
אלבוס חייך במסתוריות. "בואי נגיד, שהסתדרתי עם משרד הקסמים." אמר אלבוס.
היא הביטה בו בחשדנות. "הסתדרת עם משרד הקסמים או סידרת את משרד הקסמים?" שאלה כריסמס.
"כריסמס! " הוא נזף בה בחצי חיוך.
"בכל מקרה, רייבן רוצה להצטרף אליי." אמרה כריסמס.
"ואת רוצה שאני אכשף אותו כדי שיוכל לעשות זאת? " שאל אלבוס.
"איך-"
"אני מכיר את הבת שלי." אמר אלבוס בפשטות.
"תוכל לעשות זאת?" שאלה כריסמס.
"כן, אני יכול, ואני אעשה זאת אם זה מה שאת רוצה." אמר אלבוס. היא קפצה עליו בהכרת תודה. "אני אוהבת אותך, אבא." אמרה כריסמס וחיבקה אותו חזק.
"ואני אותך, ילדה שלי." אמר אלבוס ונשק על ראשה.
כריסמס רצה ליער כדי לספר לרייבן את כל מה שאמר אביה. בינתיים אלבוס התיישב לכתוב מכתב. ידו רצה על הקלף בכתב ידו הדק והנטוי.

לכבוד: מר אוליבנדר היקר!
ברצוני לבקש ממך דבר מה מיוחד ושונה מהרגיל.
עליי לנצל מעט את טוב ליבך בבקשה שתעשה לי שרביט לנער בסביבות שנות העשרה המאוחרות לחייו, ובנוסף עליי לבקשך שתשמור את בקשתי בסוד.
את השרביט שלח אליי להוגוורטס. אם תסרב, אפנה ליצרן אחר ולא תהיה שום טינה בינינו.
בכבוד רב
אלבוס דמבלדור


כשסיים את המכתב הוא גולל את הקלף וחתם אותו בקסם.
אלבוס קשר את המכתב לרגלו של הינשוף הזהוב שלו ושלח אותו לדרכו, בתקווה שיגיע ליעדו ויחזור עם השרביט המבוקש.

הבוקר עלה, בהיר ונעים וכלל לא סימן על מזג האוויר החם שיבוא בהמשך.
"אבא? אבא! קום כבר! הגיע לך ינשוף." אמרה כריסמס בחיוך.
אלבוס ניער את ראשו ולקח את החבילה שאחז הינשוף ברגליו. בתוך החבילה היה שרביט דק וארוך ולצידו פתק קצר.

אלבוס היקר,
שמחתי לעזור לך (למרות שבדרך כלל השרביט בוחר את הקוסם, כידוע לך).
30 סנטימטר של עץ אורן גמיש עם ליבה של שערת חד קרן צעיר, אני מקווה שהשרביט מוצא חן בעיניך.
בכבוד רב,
אוליבנדר.

"מה קרה לשרביט שלך?" שאלה כריסמס לאחר שקראה את הפתק.
"השרביט שלי בסדר, זה שרביט בשביל רייבן." אמר אלבוס. עיניה נפערו בתדהמה.
"קנית לו שרביט? אתה מתכוון להפוך אותו לבן אדם? לבן אדם עם יכולות קסם?" שאלה כריסמס.
"כן, זה קצת מורכב אבל כן." אמר אלבוס.
"קצת מורכב?! זה מאוד מורכב!" אמרה כריסמס.
"תסמכי עליי, ועכשיו בואי נלך לאכול ארוחת בוקר." אמר אלבוס. הוא התלבש והם ירדו למטבחים בשביל לאכול את ארוחת הבוקר שלהם.
כשסיימו את ארוחת הבוקר כריסמס ניגשה אל היער כדי לקרוא לרייבן שיבוא לטירה.
"מה זאת אומרת 'לטירה'?" שאל רייבן.
"כן, בוא איתי, אבא שלי מתכוון להפוך אותך לבן אדם, לקוסם." אמרה כריסמס בחיוך.
עיניו נפערו. "באמת? לקוסם? " שאל רייבן כלא מאמין.
"כן, הוא קנה לך שרביט, בוא נלך." אמרה כריסמס.
רייבן וכריסמס נכנסו לאולם הכניסה, אלבוס המתין להם שם עם גלימה כהה לגבר צעיר.
"שלום, רייבן." אמר אלבוס. רייבן קד קלות ונעץ בו את מבטו.
"כריסי, לכי למשרד שלי וחכי שם." אמר אלבוס.
"למה? זה קסם מגניב, אני רוצה לראות." אמרה כריסי.
"רייבן יהיה גבר צעיר ועירום לגמרי, את לא תישארי כאן כדי לראות את זה, לכי." אמר אלבוס. היא הזעיפה את פניה והלכה משם כועסת.
"אתה מוכן?" שאל אלבוס והניח את הגלימה על מעקה המדרגות. רייבן הנהן ועצם את עיניו. אלבוס עצם גם הוא את עיניו והחל למלמל מילים בשפה לא מובנת, מילים ארוכות תוך כדי שהוא מניע את שרביטו. אור כסוף נורה משרביטו והקיף את רייבן, רייבן ריחף באוויר. אלבוס סיים את הלחש ורייבן צנח ברכות אל הריצפה, מחוסר הכרה וגופו גוף צעיר וערום לגמרי.
אלבוס הלביש את רייבן בגלימה ועורר אותו.
"אתה בסדר?" שאל אלבוס בקול רך. רייבן הנהן והביט בכפות רגליו היחפות. עיניו נפערו בתדהמה.
"מוצא חן בעיניך?" שאל אלבוס בחיוך למראה תדהמתו.
רייבן נעמד ובחן את גופו. "אין לי זנב, ויש לי רק שתי רגליים, זה ממש מוזר." אמר רייבן. אלבוס חייך. "בוא, כריסי מחכה לך." אמר אלבוס.
הם עלו למשרדו של אלבוס.
ברגע שנכנסו רייבן נעמד מאחורי כריסמס וכיסה את עיניה בכפות ידיו.
הוא קירב את שפתיו לאוזנה ולחש, "מה העניינים, כריסי?"
היא הסתובבה והביטה ברייבן המחייך.
"רייבן!" היא קפצה עליו בחיבוק חזק, הוא עטף אותה בזרועותיו.
"כבר אין לי זנב." הוא לחש לה, היא צחקה.
רייבן הביט באלבוס. "זה לתמיד? הכישוף הזה?" הוא שאל.
"אם תרצה בכך, ואם לא אז אוכל להחזיר אותך לגופך המקורי אבל לאחר שתחזור להיות קנטאור אני לא אוכל לשנות אותך שוב להיות אדם." אמר אלבוס.
"למה לא?" שאל רייבן.
"בגללך. אני לא חושב שתוכל לחוות את השינוי מקנטאור לאדם בשנית, לא אם בפעם הראשונה איבדת את ההכרה, הגוף שלך עדין ורגיש מאוד." הסביר אלבוס.
"בכל אופן זה לא משנה, אני נשאר בן אדם, הייתי בודד ביער." אמר רייבן.
"לפעמים הייעוד של יצור אינו תואם לגוף שהוא מקבל כדי להגשים את ייעודו." אמר אלבוס ומבטו מרחף אי שם בחלון.
"תבואי איתי ליער בפעם האחרונה?" שאל רייבן את כריסמס.
"כן, כמובן." אמרה כריסמס.
"היזהרו, הקנטאורים עלולים לא לשמוח על השינוי שלך." אמר אלבוס.
כריסמס הנהנה והם יצאו אל היער.
"את יודעת, הדבר היחיד שנהניתי ממנו כאן, זה המשחקים שלנו יחד, היה לי כיף איתך ביער." אמר רייבן.
לפתע שלושה קנטאורים כהים הופיעו למולם. "רייבן? מה עשית לעצמך?" שאל אחד מהם.
"אתה לא רואה? הוא עבר לצידם של בני האנוש, אלה שרצחו את ההורים שלו, הכול בגלל הילדה הזאת, הייתי צריך להרוג אותך בכל הפעמים שהייתה לי הזדמנות כשנכנסת לבדך ליער שלנו." אמר מיין.
כריסמס נרתעה לאחור. "ואותך אני אהרוג עכשיו, בוגד!" צעק מיין. הוא כרך את כפות ידיו החזקות סביב צווארו של רייבן.
"לא!" קראה כריסמס בבהלה. "אקספליארמוס!" היא צעקה בשרביט שלוף. אור אדום נורה משרביטה וגרם למיין לשמוט את רייבן. רייבן התנשם והתנשף, פניו חיוורים כסיד.
כריסמס מיהרה אל רייבן שהתנשם על הריצפה. "אתה בסדר?" היא לחשה מלטפת את שערו. הוא לא ענה. "בת אנוש חצופה שכמוך! עליי את מפעילה את הכשפים שלך?! עליי, קנטאור גאה ביער שלי!" צעק מיין בזעם.
הוא הרים את שתי רגליו הקדמיות כדי לחבוט בה.
"לא!" צעקו רייבן ואלבוס יחדיו.
"אימפדימנטה!" קרא אלבוס, מיין הועף לאחור ופגע בקרקע.
אלבוס יצא בעקבות רייבן וכריסמס כשראה שלא שבו לטירה.
אלבוס הביט במיין בעיניים רושפות. "תמיד כיבדתי את נוכחותכם ביער האפל למרות שהוא בשטח הטירה, אבל אף אחד לא יפגע בבת שלי." אמר אלבוס.
הוא ניגש אל כריסמס וכרע לצידה על הקרקע. "את בסדר, קטנה שלי?" שאל אלבוס וליטף את ראשה. היא הנהנה. אלבוס עטף אותה בזרועותיו.
"אנו מתנצלים בשמו של מיין, אלבוס דמבלדור ומכבדים את טענותיך, אתה צודק מעולם לא פגעת בנו וברור לנו מה הורה יעשה למען צאצאיו." אמר אחד הקנטאורים. אלבוס הנהן.
"אל תתנצלו! זה היער שלנו והם מטילים עלינו את הכשפים שלהם ומגוננים על הבוגד הזה?!" קרא מיין בזעם.
"מספיק, מיין! נחזור אל הקבוצה, אך לטובתך, רייבן, עדיף שלא תחזור אל היער הזה, כי לא בטוח שכולם יסכימו עם דעותינו." אמר הקנטאור השלישי.
רייבן הנהן, ושני הקנטאורים קדו קלות והרחיקו את מיין משם.
אלבוס אחז בידה של כריסמס ויחד עם רייבן הם חזרו לטירה. הם נכנסו למשרדו של אלבוס והוא הגיש לרייבן את השרביט החדש.
"תראה, זה בשבילך, אני אלמד אותך בימים הקרובים איך להשתמש בשרביט שלך לכל מיני דברים כדי שתוכל להשתמש בהם, כמו הגנה למשל." אמר אלבוס.
"אוקיי." אמר רייבן. והם החלו בלימודים ואימונים.
רייבן וכריסמס יצאו לטייל בטירה כמעט בכל יום. "אקספליארמוס!" לחש רייבן. השרביט של כריסמס חמק מבין אצבעותיה. "רייבן, מספיק. זאת כבר פעם עשירית שאתה עושה לי את זה." רטנה כריסמס והשיבה לעצמה את שרביטה.
"זה כיף, וחוץ מזה אבא שלך אמר שכדאי לי לנסות את זה כדי לעצבן אותך." אמר רייבן.
"אני כבר אתחשבן איתו על זה אחר כך." סיננה כריסמס.
הם סיימו את טיולם וחזרו אל המשרד. אלבוס אחז בידו את מחולל הזמן.
"כבר הגיע הזמן?" שאלה כריסמס.
"כן, הגיע הזמן." אמר אלבוס. "תראי, אני אחזיר אתכם לשנה השישית של וולדמורט, שם הוא עדיין טום רידל ועדיין לא חשב איך להשתלט על עולם הקסמים." אמר אלבוס.
"זה לא יהיה מוזר שננחת פתאום בשנה השישית של מישהו? " שאלה כריסמס.
"זה חלק מהקסם שלי, אתם תשתלבו כאילו הייתם שם מאז ומתמיד, ואתם תהיו בגריפינדור ותמצאו דרך להתקרב אליו. הוא ילד שקט וחכם, הוא לא יבטח בכם בהתחלה, תצטרכו לרכוש את אמונו." אמר אלבוס.
"זה הכול? " שאלה כריסמס.
"אתם תציגו את שמכם האמיתי, ואתה תהיה רייבן דמבלדור, אחיה התאום, אתם בעליי דמיון חזותי אז זה יהיה בסדר ודבר אחרון, אם תראו אותי שם תוכלו לדבר איתי כמו עכשיו, אני תמיד אהיה מודע למי שאתם באמת." אמר אלבוס.
"בגלל שאתה הטלת את הכישוף על מחולל הזמן?" שאלה כריסמס.
אלבוס הביט בה בעיניים נוצצות ובחר שלא לומר לה את האמת על עצמו.
"כן, בגלל זה." אמר אלבוס. "מוכנים? " שאל.
"כן." ענו שניהם ואחזו ידיים. אלבוס נתן לה שקיק מלא באוניות זהב וחרמשי נחושת.
"בהצלחה." אמר אלבוס. הוא הניח על צווארם את השרשרת של מחולל הזמן וסובב אותו מספר פעמים. לשנייה הם עוד הביטו באלבוס ואז נעלמו כלא היו.

מחכה לתגובות:) 

הפרק הקודם		הפרק הבא