ג'מי נקטורן 1-קארון דארק

הם ירדו למטה מהר לפני שיבינו שהם היו קשורים איכשהו לעניין; הם לא רצו עוד סיבוכים. הם ניסו שלא לדבר על הנושא בשעת הנסיעה להוגוורטס, אז הם דיברו על נושא הבתים.

"אווווו, אני ממש מקווה להיכנס לגריפינדור!"

אמר סמי, בשעה שצוות הרכבת עלה לגג לראות מה קורה.

"כן, גם אני."

אמר ג'מי.

"אם ישימו אותי בסלית'רין אני ידאג לתלות את הממיין... אם כבר מדברים על זה, אתה יודע איך מתבצע המיון?"

סמי משך בכתפיו.

"אין לי מושג... אולי ישימו לנו איזה מבחן,"

הוא אמר. שהדיילת עם הממתקים עצרה לצידם הם התכבדו במנה גדולה של סוכריות ברטי בורטס והמון צפרדעי שוקולד.

"המממ... זה טעים... היי, יצא לי את הארי פוטר!"

אמר ג'מי והרים את הקלף שלו.

לי יצא... מי זה הקיסר טמבליו אתה יודע?"

 ג'מי הביט בקלף ופרץ בצחוק.

"הקיסר טמבניו, לא טמבליו... הוא בטח היה איזה קיסר..."

אמר.לבסוף הרכבת נעצרה בתחנת הוגסמיד והם ירדו מן הרכבת. "

תלמידי שנה ראשונה, אתה בואו הנה!"

הרעים קול גדול מעליהם. זה היה איש עצום, עם כפות-ידיים בגודל של מחבתות ורעמת שער ענקית. הוא החזיק עששית בידו וסימן לתלמידי השנה הראשונה להתקרב אלין.

"בואו, אנחנו לא נוסעים בכרכרות... כן, יש לנו סירות פה... אנחנו עוברים באגם,"

הסביר האיש.

"כל שלושה אנשים הם לקחת סירה ביחד, אני יוביל. קדימה!"

 ג'מי עלה על סירה עם סמי וילדה אחת בלונדינית עם שער שגלש אחורה.

"היי, קוראים לי מילי,"

היא אמרה.

"מה המצב? באיזה בית אתם רוצים להיכנס? אני מעדיפה גריפינדור, אבל גם רייבנקלו זה סבבה. אני רק מקווה שלא יכניסו אותי לסלית'רין, אני לא סובלת את הבית הזה... כל המשפחה שלי בגריפינדור, אז כן, אני מעדיפה את זה, ויאו, יש לכם ינשוף? אני מתה על ינשופים... יש לי אחד, הנה הוא..."

 ג'מי וסמי התאוששו מגל הדיבורים הבלתי פוסק, ולסוף הסירות הגיעו לקצה האגם ומורה גבוהה וחמורת-סבר התקדמה אליהם.

"אני ימשיך מפה, האגריד,"

היא אמרה.

"קדימה, תלמידים, בואו..."

הפרק הקודם		הפרק הבא