זו מלחמה!

סליחה שאני לא מעלה הרבה פרקים אני אשתדל להעלות בזמן הקרוב יותר....

נקודת מבט דראקו:

אוף אני שונא אותה!!!!!!!

אני שונא את הבוצדמית המטומטמת הזו!, מה היא חושבת לעצמה שהיא מתנהגת אלי ככה מול כולם!

אני מאוד מקווה שיקרא לה משהו רע היום ואם לא אני יעשה לה את הדבר הרע הזה!

"מאלפוי?" אמר בלייז "מה קרה?, אתה נראה גם עצבני, גם אתה ממלמל דברים וגם את-..."

"בלייז הוא מבואס בגלל הבוצדמית!" אמר גויל 

עשיתי לו מבט של: תסתום! ועוד מילה אחת אתה מת! ואמרתי "אני-לא-מבואס-בגלל-הבוצדמית-!"

 וגויל כרגיל לא מבין מבטים אז הוא המשיך "כן, בטח זה לא שעכשיו אתה לא מלמלת אני שונא את הבוצדמית הזו!"

הוא צחק בלייז גם התחיל לצחוק ואני רציתי פשוט להרוג אותם!

נשמתי עמוק ואמרתי "אני הולך לחדר המדריכים. ולא בלייז אני לא בא לשיעור היום!"

בלי להקשיב לדברים של בלייז וגויל יצאתי מהאולם הגדול ופניתי לכיוון חדר המדריכים.

בעודי הולך-

(ממתי אני מדבר בשפה גבוהה?)

אני שמעתי צרחה נוראית מכיוון היער,

רצתי לשם מהר ויותר מהר ויותר מהר ויות-

(די כבר חפרת!) בסדר, בסדר...

ואז הגעתי ליער.

הבטתי מסביב לבדוק שאף אחד לא נמצא בסביבה ונכנסתי אליו...

המשכתי להתקדם והלכתי הרבה.

(עוד פעם זה?!) לא, לא עוד פעם! בסדר?! אני יכול להמשיך?! (כן,כן בטח) תודה רבה באמת!

בכל מקרא הלכתי הרבה נראה לי בערך שעה...

(מה שעה זה הרבה?! חחח) אוף איתך כבר! 

עד שהגעתי למקום מוזר שאני כבר לא הכרתי הסתכלתי לצד ימין שלי וראיתי את הבוצדמית ועוד אוכל מוות אחד שלא זהיתי!

(רגע מה הכוונה באוכל מוות?) אתה יודע בדיוק מה זה! (נכון אבל איך יש שם אוכל מוות?) מה זאת אומרת? (איך יש שם אוכל מוות אם וולדמורט מת?) בטח משהו מוזר שחושב שוולדמורט עדיין חי.... טוב אפשר להמשיך?! (כן ברור...)

הם לא שמו לב שאני שם למזלי.... המשכתי להסתכל וראיתי שהבוצדמית מתחילה לברוח,

רצתי אחריה כמה זמן עד שהגענו כמעט ליציאה מהיער.

ואז ראיתי את האוכל מוות זורק משהו כסוף, בהתחלה חשבתי שזה פטרונוס-

(למה שהוא יזמן פטרונוס מה אתה אי-) כי זה היה משהו כסוף למה ציפית...(ציפיתי שתהיה יותר חכם!...) אני חכם מאוד ואפילו מאוד מאוד! (ברצינות?! אתה זה לא מי שקיבל ז' בשינוי צורה?!) למה אתה מגלה את הציונים שלי?!!!!!! (רציתי שיידעו ולא יאמינו לך שאתה כל כך חכם..) טוב שקט מאל תתערב יותר לעולם!!!!!!

אבל אז הבוצדמית הסתובבה לכיוונו ונפלה אחורה האוכל מוות כיוון אליה את השרביט אבל אז אני שלפתי את שלי ולמזלי שאני יותר מהיר ממנו אז שיתקתי אותו.

(למה אתה מציל את הבוצ-...) חשבתי שאמרתי לך לא להתערב יותר!

שמעתי את הבוצדמית צועקת לעזרה אז התחלתי להתקרב וראיתי שיש לה המון המון המון דם!,

וליד היד שלה היה פגיון שבהופן די מפחיד היה דומה לפגיון של בלטריקס!!!.

הבוצדמית כנראה זיהתה אותי כי שמעתי אותה אומרת בקול קלוש "ד.. דראקו?" ואז היא התעלפה.

לא ידעתי מה לעשות אז עשיתי ונגארדיום לביוסה ולקחתי אותה לכיוון המרפאה של מאדם פומפרי.

הפרק הקודם		הפרק הבא