זו מלחמה!

החלטתי להעלות היום עוד פרק הפרק הזה מוקדש לדראמיוניייי

 מקווה שתאהבו את הפרק 3>

שמעתי ילד משנה ראשונה מנסה להפוך את המים שלו לרום כמו מה ששיימוס עשה בשנה הראשונה שלנו.

חייכתי ואמרתי" אני שמחה שזה נגמר."

אבל אז לא הבנתי כמה טעיתי...

נקודת מבט הרמיוני

אחרי ארוחת צהריים יש לנו הפסקה של בערך 20 דקות לפני השיעור הבא, 

אז החלטתי ללכת לטייל בחוץ במדשאות לשכב/ לשבת על הדשא ולקרוא ספר.

יצאתי לכיוון המדשאות, התיישבתי מתחת לעץ שאני הארי ורון תמיד היינו יושבים מתחתיו ומדברים והתחלתי לקרוא.

לפתע שמעתי קול מאזור היער האסור, זה היה קול מאוד מוזר מין צרחה וצחוק וקול של היפוגריף,

לא יודעת אני אפילו לא בטוחה אם זה מה ששמעתי.

תבינו אותי זה היה קול ממש ממש ממש מלחיץ!,

אבל בגלל שהייתי מאוד סקרנית החלטתי להיכנס ליער ולחפש את מקור הקול.

התקדמתי לכיוון היער ונכנסתי אליו,

היער היה אפל מתמיד צמרות העצים לא נראו לעין והיה ערפל כבד! 

אני לא יודעת כמה זמן הלכתי שם אבל אני בטוח מפספסת את השיעור. (זה פשוט נוראי וזה עוד שיעור עם פרופסור סאלגון מה הוא יגיד לי על זה?!)

המשכתי ללכת והגעתי למקום שהיה חשוך לחלוטין שלפתי שרביט ואמרתי את הלחש 'לומוס',

יצא לי אור קטן מהשרביט אבל זה לא ממש יכול לעזור לי...

אז במקום זה אמרתי את הלחש 'לומוס מקסימה'!,

יצא לי אור גדול בהרבה מהקודם מקצה השרביט וזה פשוט מעולה.

המשכתי ללכת הדרך הייתה ממש ארוכה!.

אחרי הליכה שנמשכה בערך כמעט חצי שעה הגעתי למקום ביער שלא הכרתי אותו!

הסתכלתי על האדמה וראיתי מין אבן קטנה בצבע אדום.

הרמתי את האבן ובחנתי אותה,

לפתע ראיתי שחקוק על האבן סמל מוכר מאוד סמל של קו שעליו עיגול ומקיף אותם משולש!,

לא אחר מאשר הסמל של אוצרות המוות!

וזו כנראה לא אחרת מאשר אבן האוב!

לפתע שמעתי רעש מאחורי החזקתי את האבן חזק ביד וכיוונתי את השרביט לכיוון האזור שממנו הגיעה הקול.

ומבין השיחים יצא גבר עם מסכה כסופה או שזה היה צבע לבן?! לא משנה לא התרכזתי בזה כל כך אבל דבר אחד זכרתי,

וזה היה שהמסכה הזאת היא סמל של האוכלי מוות!!!

הוא התחיל להתקדם לכיוון שלי,

"תתחרק אל תתקרב אליי" אמרתי לו.

אבל הוא המשיך להתקדם התחלתי לרוץ בכיוון בחזרה להוגוורטס.

אבל הוא המשיך לרדוף אחרי רצתי הכי מהר שיכולתי,

השרוול של החולצה שלי נתפס בענף ונקרע זו הייתה היד עם הכיתוב של הבוצדמית,

המשכתי לרוץ משתדלת לא להסתכל אחורה רק קדימה הגעתי כמעט לסוף היער בערך 10 מטרים לפני הסוף 

הסתובבתי לאחור לרגע אחד וראיתי חוד כסוף עף לכיוון שלי ניסיתי להתחמק אבל הוא היה קרוב מידי והוא ננעץ בי!.
צרחתי מהכאב של המכה ופשוט נפלתי אחורה על האדמה הקשה של היער לבנתיים האוכל מוות כבר נעלם.

החוד הכסוף היה נעוץ לי בבטן שלפתי אותו בצרחה נוספת של כאב,

החוד הכסוף שהיה נעוץ בי הוא היה דומה באופן מפחיד לסכין הכסוף שבעזרתו בלטריקס כתבה לי על היד בוצדמית ובעצם לאותו חוד שננעץ ב.. בדובי...

התחלתי להשתעל הסתכלתי על האזור שבו פגע בי החוד וראיתי שם מלא דם ניסיתי לעצור את הדם עם היד אבל זה לא עזר שמעתי קול של ריצה לעברי,

ראיתי איש בעל פנים חדות ושער בלונדיני שהוא כמעט לבן!

"דראקו?" שאלתי ואז מיד אחרי זה התעלפתי! 

הפרק הקודם		הפרק הבא