הוגוורטס: בית ספר להרפתקאות

דראקו אחז בידו של המבוגר, שהיה אביו, והם נעלמו בבת אחת.

לאחר כמה שניות הם הופיעו באחוזה גדולה כאשר דראקו מתנשף ואביו מתהלך לעבר הכניסה.

"למה חזרנו? יש לי עוד מה לקנות לתחילת השנה" דראקו שאל כשהוא רץ לעבר אביו ומשתדל לשמור על אותו קצב הליכה.

אביו השיב לו "אסור לנו להיות יותר מדיי בחוץ, זה לא טוב לנו". "טוב...נחזור לשם מחר?".

"כן" אביו ענה לו בקוצר רוח. "למה היית חייב לדבר עם הילדה הזאת?" הוא אמר בעצבנות כאשר עדיין לא הסתכל עליו, והמשיך ללכת.

"לא יודע, היא נראתה בגילי, וחשבתי שיהיה נחמד להכיר ילדים חדשים".

אביו נעצר והסתכל עליו באיום. "אתה תדבר רק עם אלה שראויים שתדבר איתם" הוא אמר והמשיך בדרכו.

דראקו נשאר שם כאשר הוא התהלך באיטיות ובעצב. בינתיים, הרמיוני קנתה את שרביטה והמשיכה לחנויות האחרות.

היא כל שניה עצרה כדי להסתכל על כל מיני דברים שעוד לא ראתה מיומה. היא קנתה את ספרי הלימוד שלה, גלימה שחורה, כפפות דרקון, ערכת שיקויים ועוד את כל מה שהיה נחוץ לה.

הרמיוני ואמא שלה התהלכו עם שקיות מרובות בדברים לבית הספר.

היא סיימה לקנות את הציוד הדרוש. לפתע, מבטה נמשך אל חנות חיות, שליד הכניסה אליה היא ראתה חתול שמנמן וג'ינג'י שמלקק את זרועו.

"אמא, אני יכולה חיית מחמד?" היא אמרה בפרצוף מתחנן. אמא שלה אמרה בחיוך עייף "כן חמודה, אבל אחרי זה נלך חזרה הבייתה".

הם הלכו לחנות ועמוד מול הדלפק. "לחתול החמוד הזה קוראים קרוקשנס, הרבה זמן הוא נמצא בחנות הזאת..." הוא אמר בעצב.

אמא של הרמיוני שילמה למוכר והן יצאו משם עם כלוב גדול שבתוכו היה החתול, קרוקשנס.

זה היה מרתון גדול של התחלת הפאנפיק. מעכשיו כל יום אעלה פרק. תיהנו.

הפרק הקודם		הפרק הבא