הוגוורטס: בית ספר להרפתקאות

כאשר הן נכנסו, הן נעמדו בתדהמה בפתח, שכבר נסגר.

הן ראו שם חנויות עם דברים מוזרים, דוכנים בכל מקום, ומלא אנשים שלבושים בתלבושות מוזרות.

הרמיוני הסיטה את מבטה מההמון שהתאסף מול איזה דוכן, אל הילד והמבוגר שראתה מקודם, נכנסים לתוך אחת החנויות.

היא הסתכלה קצת מעליהם וראתה שכתוב "אוליבנדר יצרני שרביטים".

היא משכה בחולצת אמה ואמרה "אמא, בואי ניכנס לשם". אמא שלה, בחיוך קטן באה אחריה אל הכניסה לחנות.

כשהן נכנסו, הן ראו שם את הילד והמבוגר, עומדים מול הדלפק כשמוכר זקן מדבר איתם.

הן החליפו מבטים בינהן, ואז התקרבו אל הדלפק. "שלום, כאן קונים שרביטים?" הרמיוני שאלה בבישנות את המוכר. "או! כן חביבתי. עוד שנייה אגש אלייך".

הילד הסתובב לכיוונה של הרמיוני ואמר בחיוך "היי, אני דראקו, גם את מתחילה את השנה הראשונה בהוגוורטס?".

הרמיוני, הסמיקה ואמרה בחיוך קטן "כן, דרך אגב, קוראים לי הרמיוני, נעים להכיר!" והושיטה לו יד.

דראקו הושיט לה חזרה אך המבוגר שהיה ליד דראקו עצר את ידו של דראקו עם ידו המכוסה בכפפה שחורה ואמר לו באוזן בכעס "על מה דיברנו דראקו? לא מדברים עם אנשים זרים".

דראקו הפך את פניו החייכניים לפנים קודרות תוך כדיי שלקח את ידו חזרה ואמר "נעים להכיר" בקצרה בפרצוף רציני.

המוכר חזר עם קופסה ארוכה והביא אותה למבוגר ושניהם יצאו מהחנות.

בבקשה תגידו מה דעתכם בינתיים על הפאנפיק

הפרק הקודם		הפרק הבא