"גריפינדור!" הכריז קולה של המצנפת. לילי הורידה את המצנפת מראשה והלכה להתיישב בשולחן של גריפינדור, שממנו בקעו מחיאות הכפיים הרמות ביותר. אחריה נשלחה גם "סטנלי, קרן!" לגריפינדור, ואז נקראה "וויזלי, רוז!" להתיישב על הספסל, לילי החזיקה לה אצבעות. לאחר דקות ארוכות הכריזה המצנפת: "רייבנקלו!", הכרזה שגררה אנחה ארוכה מלילי, בעוד היא מביטה בחברתה הטובה ביותר הולכת להתיישב בשולחן של רייבנקלו. לאחר הארוחה, הלכה לילי אל חדר המועדון של גריפינדור ומשם לחדרה, שם ראתה את ארבעת הבנות האחרות שאיתן תישן. הראשונה שנגשה אליה הייתה קרן סטנלי, ילדה בלונדינית וחייכנית שברכה אותה ב "שלום!" חביב והראתה לה את מיטתה, שם חיכתה לה מזוודתה. השנייה, אמבר ראוקי, הייתה ילדה שחורת עיניים בעלת שער חום חלק ומבט כובש, היא הייתה שקועה בפריקת המזוודה. השלישית הייתה מיכל סון, לילי לא ראתה את פניה בגלל מפל השער הג'ינג'י שהשתפל על פניה, אך עינייה הירוקות בלטו מתוך סבך השיער. והאחרונה הייתה בעלת שער אדמוני חום ועיניים כחולות, היא סרבה להגיד את שמה, והייתה אפופה בהילה של מסתורין שגרמה ללילי להרגיש סחרחורת קלה. לילי מהרה לצאת דרך החור שמאחורי התמונה, השיעור הראשון היה בשיקויים, עם רייבנקלו, והיא לא רצתה להפסיד את זה!!! היא שמעה שרוסמור הוא מורה שמחבב את רייבנקלו במיוחד, אולי בגלל שהם הבית המוצלח ביותר במקצוע, לילי הגיעה אל הדלתות הגדולות המובילות למרתף, וחכתה לתחילת השיעור. כשאחרון התלמידים הצטרף לחבורה שליד הדלת, נפתחו הדלתות הגדולות ובפתח עמד רוסמור, המורה לשיקויים. כולם נכנסו פנימה, רוז ישבה שולחן אחד מאחורי לילי, והקשיבה למורה בתשומת לב. "שיקוי המוות החי הוא אחד מן המורכבים ביותר", אמר המורה, "צריך לבחוש אותו לאט לאט ובכיוונים מנוגדים, ההוראות", הוא נופף בשרביטו, "כתובות על הלוח, התחילו". לילי נסתה להתרכז, אך הניחוחות של התרכיזים החלו לחלחל לאפה ובלבלו אותה, היא נסתה לעקוב אחר ההוראות שעל הלוח. מאחוריה שמעה לילי את רוסמור משבח את רוז על השיקוי שלה, היא נסתה לשוות לשיקוי שבקדרתה מראה שקוף, ורוסמור, שעבר ליד שולחנה והעיר לה על השיקוי האדמדם שהתבשל בקדרתה. "בחיים שלי לא ראיתי שיקוי כזה גרוע!!!", העיר, הוא הרים את שרביטו וקרא: "אוונסקו!" השיקוי נעלם. לילי רצתה לקבור את עצמה, כשלפתע שמעה צליל של מטבע מתגלגל על הרצפה...
|