שובו_של_אוכל_המוות

לילה נטול ירח, הזמן המושלם לפגישה המתרחשת באותם הרגעים באחוזת מאלפוי.
מרקו הולך, גלימתו משתרכת על אבני החצץ של השביל וידו מתהדקת על שרביטו בדריכות.
הוא מגיע לדלת ודופק. פעם אחת, פעמיים ושוב פעם אחת. הדלת נפתחת ובפתח מופיעים

פניה של נרקיסה מאלפוי, שגרירת הוגוורטס.
"שלום לך, שגרירה."אומר מרקו ותולה את מעילו על אחד הקולבים.
"שלום גם לך, מפקד" היא עונה לו בקרירות ומובילה אותו פנימה.
כל שאר חברי המועצה העליונה כבר יושבים בפנים ומפטפטים בקולות נמוכים. כולם מסובים

על ספה אחת ארוכה ומלאה אבק, קבוצת קוסמים ומכשפות דחוקים זה אל זה על אותו פריט ריהוט.
דראקו מאלפוי מגיע ולוקח את ביתו אל הצל שמטיל אחד הקירות, הם מתלחשים בבהילות ובתנועות ידיים מוגזמות.
השעון שעל הקיר הגדול ביותר מצלצל אחד עשר צלצולים שמהדהדים בחלל. הישיבה מתחילה רשמית.

כל חברי המועצה משתתקים למשך מספר דקות ואז חוזרים לפטפט בחשש מסוים. האדון מאחר כרגיל.
מרקו מתיישב בין מכשפה זקנה ומקומטת וקוסם זעוף פנים ומנסה לפתוח בשיחה עם מרינדה, בחורה בלונדינית

עם עיניים כחולות כבת שבע עשרה שהיא גם מפקדת הזרוע בדומשטרנג.
מרקו מתמלא גאווה על כך שהוא זוכה להשתתף בפגישת החירום של המועצה העליונה על אף גילו הצעיר (יחסית!).
נשמעת נקישה על הדלת, שלוש נקישות ושוב נקישה. מאלפוי רץ אל הדלת, גלימתו מתבדרת מאחוריו כמו זנב חסר

צבע של טווס. הוא פותח את הדלת ובפתח עומד האדון. גבר כפוף כבן חמישים שנע בקלילות מסוימת, כאילו הוא מרחף.

הוא עוטה גלימה שחורה ארוכה הנגררת מאחוריו וחובש על ראשו ברדס שמטיל צל על פניו.
כל חברי המועצה העליונה נעמדים ונמתחים לדום, מחכים למוצא פיו.
"מרקווו, גש הלווםםם." הוא מלחשש בהבלטה מוגזמת של ההברה האחרונה בכל מילה. קולו נשמע כמו מסור המנסר

בול עץ עבה במיוחד, צליל צורמני ולא נעים לאוזן בעליל. מרקו צועד קדימה וקד קידה עמוקה.
"אני לפקודתך, אדון" הוא אומר. אדון זהו שמו הנצחי של הבוס של מרקו, שזהותו עלומה ואין יודע אותה מלבד יחידי סגולה.

שלרוע מזלו, מרקו אינו נמנה עמהם.
האדון מחייך חצי חיוך ומשתעל, אולי הוא צוחק?
"אני יודע, מרקו. אני יודע "הוא אומר "שמעתי על ה- איך לקרוא לזה? שמעתי על ה בעיה הקטנה שלך עם קורבנותך ופקודך בהוגוורטס."
מרקו בולע רוק ומאדים כמו עגבנייה בשלה. מאחוריו מתאמצים כמה מחברי המועצה שלא לפרוץ בצחוק ומחניקים אותו בשיעול כבד.

בעיניהם, מפקד שאינו שולט בפקודיו ביד ברזל אינו ראוי לשאת את תואר המפקד. ולמרקו יש תחושה שאדונו יודע את זה.
"כן, כן. כמובן אדוני. אבל מצאנו פתרון, פתרון מסוכן אבל עדיין פתרון סביר למדי" מרקו מוציא בקבוק שבתוכו צף חומר לבן בוהק מלא בועות ומערבולות.

זכרונות האדון מחייך ולוחש משהו באוזנו של מאלפוי, הוא רץ וחוזר כעבור כחצי דקה והגיגית בידיו.
מרקו יוצק את הזיכרונותיו של פיטר פנימה והאדון בוחן אותם במשך דקות ארוכות.
"כן, בהחלט. מדובר בסיכון עצום אבל בפוטנציאל גדול עוד יותר. אבל אני מאשר. לך מרקו, לך וגייס את תומס ויליאמס "

הפרק הקודם		הפרק הבא