סיפורה של האישה השמנה

גודריק הרים את שרביטו ואמר "קרוליוס" ופתאום עשרות פסי כסף ארוכים יצאו מראשם של  כל הגובלינים ונשאבו שרביטו ובמקומם יצאו פסים מטושטשים ושחורים כזפת מהשרביט ונכנסו לראשם של הגובלינים, הוא ערך את זכרונם.
כל הגובלינים קמו מבולבלים וראו את הגובלין המת שוכב על הרצפה ואת סוזן מעולפת על הרצפה הם "זכרו" שהגובלין גנב את שרביטו של גודריק וברגע שניסע להשתמש בו הוא עילף בטעות את הילדה ומרוב כוח מת, אך זה כמובן זה לא מה שהיה.
גודריק שלח משרביטו אריה כסוף בהיר וענק ואמר "תודיע לפיג'ו על מה שקרה כאן הנוהל הרגיל", האריה הינהן ויצא מהחדר בתנועה וקלילה,לאחר כמה דקות נכנסו שלושה הילאים לחדר ובראשם פיג'ו-ראש מחלקת ההילאים, "שלום גודריק" אמר פיג'ו כבדרך אגב והתקדם אל הגופה, "גובלין טיפש" אמר אחד ההילאים "תהיה בשקט ווטס" אמר פיג'ו ווטס השפיל את מבטו, "טוב אני מבין מה קרה כאן אני מצטער על אי הנעימות גודריק". "אני דורש פיצוי מיידי" נבח גודריק "אני מבין" אמר פיג'ו "תנו לגודריק כל מה שיבקש או שתסעו בתוצאות" הוא אמר ויצא מהחדר ואחריו ההילאים.
"אני דורש למשוך כסף מקופתי עכשיו" צעק גודריק בקול רשמי, שני גובלינים ליוו אותו על קופתו השמורה והוא לקח את כספו הדרוש, כל פעם שהפנה את מבטו עליהם הם השפילו את מבטם והצתערו בשמו של הגובלין "שגנב את שרביטו", כשחזר על מבואת השיש ראה את שבתו עוד מעולפת "אני דורש שמישהו ידאג לבתי" הוא צעק בקול רם, לאחר רגע שלושה גובלינים הגיעו עם שיקוי בצבע סגול לבנדר רך והשקו את סוזן בו, סוזן לאט לאט התעוררה ופתחה את עיניה, היא ראתה את אביה ופתחה את גרונה לצעוק לעזרה אך לא הצליחה להוציא הגה מפיה, גודריק החזיר את שרביטו לכיס לאחר שלחש "סילנציו" והשתיק את סוזן, אני דורש פיצוי הוא צעק ברשמיות בפעם האחרונה, "איזה פיצוי יכול לספק אותך מר גריפינדור" שאל אחד הגובלינים. "אני מעוניין באוצר הגדול ביותר של הגובלין הגנב", כן אדוני אמר הגובלין ורץ על אחת המנהרות ונבלע בחשכה.
לאחר כמה דקות חזר אותו הגובלין על המבואה ובידו חרב כסופה משובצת אבני אודם על פניו של גודריק התפרס חיוך ערמומי ומסופק. 

הפרק הקודם		הפרק הבא