האח הגדול

בס"ד

סוף סוף פרק עם עלילה!!! מקווה שלא אאכזב אתכם. קריאה מהנה!

רוברט ספרינג נכנס בריצה לחדרו של מנכ"ל ערוץ קסם 12. "קראת לי, בוס?!" הוא צעק.

"כן, ספרינג! מה לקח לך כל כך הרבה זמן?!" רעם המנכ"ל.

"מה קרה, מר מנכ"ל? התוכנית שודרה רק אתמול!" התגונן רוברט, "זה משהו שעשיתי?"

"לא, לא ולא!" אמר המנכ"ל, "זה משהו בחדשות!"

"מה קרה בחדשות?!" שאל רוברט בחרדה, "האם אנחנו במלחמה מול הבולגרים שוב? האם שוב הפסדנו במוקדמות אליפות העולם בקווידיץ'?"

"לא," אמר המנכ"ל בקול שקט, ואז עלה שוב לקול רועש, "לונה לאבגוד מצאה שנורקק פחוס קרן!!"

"מה?!"

"כן!"

"מה?!"

"כן!"

"אבל איך זה קשור לתוכנית?!"

"איזו תוכנית?!"

רוברט נשם עמוק. "איך זה קשור לאח הגדול?" הוא שאל.

"זה לא קשור," אמר המנכ"ל, "זה פשוט סתם מוזר, הייתי חייב לדבר איתך על זה. היום בערב זה יהיה האייטם הפותח בחדשות שלנו!"

"אחלה, המנכ"ל," מלמל רוברט, "טוב, יש לי תוכנית לערוך, ו..."

"רוברט," אמר המנכ"ל פתאום.

רוברט נאנח. "כן, הוד מנכ"ליותך?" הוא שאל.

"יש לכם כבר משימת תקציב לשבוע הראשון של בית האח?" שאל המנכ"ל.

"משימת... תקציב?" שאל רוברט.

"בטח!" אמר המנכ"ל, "הרי הדיירים צריכים לקבל תקציב איכשהו, ואז לריב עליו!"

"חשבתי שאנחנו מממנים אותם..." ניסה רוברט.

המנכ"ל טפח על מצחו בייאוש. "לפעמים אני שואל את עצמי למה העסקתי אותך לתפקיד הזה... משימת תקציב! אם הם מצליחים, יש להם תקציב מותרות, ואם הם מפסידים יש להם תקציב זעום!"

"אההה, זה מסביר הרבה..." גירד רוברט בפדחתו, "אז... אז אני כבר אחשוב על משהו, ו-"

"לונה לאבגוד אמרה שהשנורקק הוא חיה שמאוד קשה למצוא אותה," אמר המנכ"ל פתאום.

"אה, אחלה," אמר רוברט, "פשוט, יש ל משימת תקציב על הראש ו-"

"ואם נכניס שנורקק לתוך הבית?" שאל המנכ"ל, "אם נכניס שנורקק פחוס קרן והמשימה שלהם תהיה למצוא אותו?"

"אה... השנורקקים הם לא בסכנת הכחדה או משהו?" שאל רוברט.

"לא, יש עדרים שלהם! ממש נחילים! וחוץ מזה, זה יביא לנו רייטינג!"

"אה."

"וכמובן, כך כל הציבור יכיר את החיה המופלאה הזו, רוברט," אמר המנכ"ל וידע שבנימוק הזה הוא שיכנע את רוברט.

רוברט באמת נראה משוכנע יותר. "אוקיי, מאיפה אנחנו משיגים שנורקק פחוס קרן?" שאל רוברט.

"בעודנו מדברים, האנשים שלי תופסים אחד כזה ומביאים אותו הנה," אמר המנכ"ל.

"אה, ועוד משהו, המנכ"ל," אמר רוברט.

המנכ"ל הרים את עיניו לרוברט. "כן?" הוא שאל אותו.

רוברט התלבט איך לנסח את השאלה שלו, עד שלבסוף אמר, "איך בכלל נראה שנורקק פחוס קרן? איך הדיירים ימצאו אותו?"

המנכ"ל צחק. "זה כל היופפי במשימת התקציב הזו, לא?" הוא אמר לבסוף.

כעבור כמה ימים, התייצבו רוברט ורד על הבמה כשבית האח הגדול עומד מאחוריהם. התוכנית עומדת להתחיל ובעוד מספר שניות, כל קוסמי בריטניה יתייצבו מול המרקעים ויצפו בתוכנית השבועית של האח הגדול. אם כי, למעשה, יש שתי תוכניות בשבוע. אז התוכנית השבועית הראשונה, אם כן.

"אנחנו באוויר!" צעק הבמאי בראשו של רוברט באמצעות לחש הטלפתיה. "סונורוס," ליחשש רוברט לשרביטו וכמוהו גם רד. המצלמה התכווננה עליהם, והם התחילו להקריא מהטלפרומפטר.

"ערב טוב וברוכים הבאים לבית האח הגדול!" אמר רוברט כשמנגינת התוכנית נשמעה ברקע, "ואיזה שבוע עבר על בית האח הגדול... לא ככה, רד?"

"בהחלט, רוברט," אמר רד בקולו העמוק והאיטי, "שישה עשר דיירים נכנסו לבית, מתוכם חמישה עשר שאפשר לראות, חמישה מתוכם במשימה סודית, אחד אחר במשימה סודית משל עצמו, שתי רוחות ואפילו דיוקן אחד."

"במהלך השבוע החולף הם הכירו זה את זה, צחקו, רבו, יצרו חברויות ויריבויות, והתמודדו בגבורה במשימת התקציב הראשונה של העונה! האם הם עמדו בה בהצלחה?" אמר רוברט.

"וגם, מה עלה בגורל המשימות הסודיות? איך הדיירים התמודדו מול הבית מרושת המצלמות שלנו, מול האח הגדול, וכמובן, זה עם זה? האם היו ריבים גדולים? האם ניצני אהבה כבר פרחו? וכמובן, מה תהיה רשימת ההדחה הראשונה לעונה?" שאל רד.

"אם צפיתם בשידור החי בערוץ הטלוויזיה שמשדר את בית האח הגדול 24/7, אתם כבר יודעים את התשובה לכל השאלות הללו," אמר רוברט, "אבל לכל מי שלא, הנה עיקרי האירועים שקרו בבית האח, מכניסת הדייר הראשון ועד לזה הרגע:"

לוגו התוכנית נראה על המסך, ובפינת המרקע נכתב "יום 1". המצלמות הראו את בית האח הגדול הריק, רגע לפני כניסת הדייר הראשון.

ואז נשמעו דלתות הבית נפתחות, ואל הבית נכנס דדאלוס הנרגש.

"שלום?" הוא שאל, "יש כאן מישהו?"

כשאיש לא ענה לו, הוא נכנס לסלון הבית, ואז עבר למטבח. חדר השינה והחצר היו סגורים, ועל השולחן של פינת האוכל חיכו כמה בקבוקי בירצפת שאיש לא נגע בהם.

"הו, אני ראשון! יש!" הוא התלהב.

הוא שמע את דלתות הבית נפתחות וראה את אוליב נכנסת.

"שלום," אוליב אמרה כשהבחינה בדדאלוס.

"שלום," הוא בירך אותה, "אני דדאלוס דיגל!"

"כן... אני יודעת," היא אמרה ובחנה בזהירות את הכובע שלו. הם לחצו ידיים.

"אני אוליב הורנבי," היא הציגה את עצמה.

"מאיפה השם הזה מוכר לי?" ניסה דדאלוס דיגל להיזכר, "משהו שקשור למירטל היקרה..."

"יקרה, אה?" שאלה אוליב הורנבי, "אתה בכלל לא מודע למציאות הנוראה!"

"מה המציאות הנוראה?" שאל דדאלוס בדאגה ואחז בידה של אוליב בחרדה. אוליב נראתה מרוצה מהמגע הפתאומי.

"מירטל פשוט לא עמדה באידיאל היופי!" התגוננה אוליב, "ולא הייתה מוכנה לשמוע ביקורת בונה!"

"ואת השמעת לה ביקורת בונה?" שאל דדאלוס.

"הו, זו חובתי המוסרית," אמרה אוליב, "ואז היא מתה ורדפה אותי עד שנאסר עליה לעשות זאת. אילו חיים נוראיים."

"אני מתאר לעצמי," אמר דדאלוס בצער, "אבל העיקר שעכשיו את חופשיה."

"חופשיה?" צחקה אוליב והתהלכה לה בסלון הבית, "תראה לאן הכנסתי את עצמי! הכל רק כדי לקדם את הסיפור שלי ואת אידיאל היופי שלי!"

"כן, שמעתי שיש לך משהו שקשור למוצרי טיפוח," אמר דדאלוס.

"ואני, לעומת זאת, לא שמעתי עליך כלום," אמרה אוליב וחזרה לעמוד מול דדאלוס, "אולי אני פשוט אקרא לך דד?"

"דד?" צחקק דדאלוס.

"כן, זה קצר יותר, זה חמוד יותר, זה מתאים לך יותר," אמרה אוליב בחיוך מחניף.

"אה, בסדר, אם זה מה שאת רואה לנכון," צהל דדאלוס, "אז מה זה אידיאל היופי?"

דלת הבית נפתחה ודין תומאס נכנס פנימה.

"שלום," הוא הציג את עצמו לפניהם, "אני-"

"-דין תומאס," אמרו דדאלוס ואוליב בו זמנית, "אתה רואה, דד? זה אידיאל היופי!" הסבירה אוליב לדדאלוס והצביעה על דין.

"איזה צירוף מקרים!" התלהב דדאלוס ופצח בריקוד קטן. דין נראה מובך מכל הסיטואציה. "מה... הולך פה? מי אתם?" הוא שאל.

"אני אוליב הורנבי, מומחית לענייני טיפוח," היא אמרה והושיטה את ידה אליו כדי שינשק את גב ידה.

"שלום אוליב," דין לחץ את ידה בעניין. לו מבטים היו יכולים להרוג, אוליב הייתה טוחנת את דין ומכינה ממנו מייק אפ.

"ואתה בטח דדאלוס דיגל," אמר דין, "אני מזהה אותך לפי ה..."

"הכובע שלי! זה עובד!" צהל דדאלוס שוב.

"כן, יש לך הרבה שמחת חיים," מלמל דין, "איזה כיף הולך להיות לי בבית האח הגדול עם שניכם..."

"אוי, דין, דד, חבל על כל הדיכאון הזה, בשבילכם אני אומרת," אמרה להם אוליב, "תשמחו, תחגגו קצת, אפילו הביאו לנו בירצפת, תראו!"

דין ניגש ופתח בקבוק בירצפת אחד ומזג שלוש כוסות.

"לחיינו?" הוא שאל כשהושיט לאוליב ודדאלוס את הכוסות שלהם.

"לניצחון בתוכנית," אמרה אוליב.

"את יודעת שרק אחד מאיתנו יכול לנצח, כן?" שאל דין.

"מה זה משנה? בואו נשמח!" צהל דדאלוס, והשלושה השיקו כוסות בדיוק כשדלת הבית נפתחה ודפני גרינגראס נכנסה פנימה.

"שלום, אני דפני גרינגראס," היא הציגה את עצמה.

הראשון להבחין בה היה דין. "היי, היית בשכבה שלי בהוגוורטס!" הוא אמר.

דפני ציחקקה. "כן, משם אני מכירה אותך, דין תומאס," היא אמרה, "כיף לראות שאתה זוכר אותי."

"למה שלא אזכור אותך? לא עבר זמן רב מידי מאז שסיימנו ללמוד בהוגוורטס," הוא אמר בזמן שאוליב דחפה לדפני כוס בירצפת.

"לא תודה, אני לא שותה," אמרה דפני בחיוך ודחפה את הכוס לאוליב בחזרה. אוליב לא נראתה מרוצה מכל העניין.

"הצעירים האלה... הם יותר יפים ממני..." מלמלה אוליב וגמעה בלגימה אחת את כל הבירצפת בכוס של דפני.

"הו, אוליב, הירגעי, אין שום דבר רע בלהיות קצת מבוגר," ניחם אותה דדאלוס.

"בוודאי שכן! אני פחות יפה עם השנים!" התלוננה אוליב, "וגם בעלי לא כל כך יפה לאחרונה."

בזמן שאוליב ודאלוס דיברו, דין ודפני השלימו פערים מהוגוורטס.

"אמנם לא עבר זמן רב מאז שסיימנו ללמוד, אבל בשנה השביעית אתה היית במחתרת, זה אומר שעבר לא מעט זמן מאז שנפגשנו," אמרה לו דפני.

"כן, אבל אז חזרתי להשלים את השנה השביעית," אמר דין.

"אני לא הייתי שם," אמרה דפני, "למדתי בשנה עם הקארואים, ולמרות הקרב על הוגוורטס, הבחינות הכשיפומטריות התקיימו כרגיל בסוף יוני."

"כן... אני זוכר," אמר דין, "אבל זה לא שגם ככה נפגשנו מי יודע מה כשלמדנו בהוגוורטס, את יודעת. היינו רואים אחד את השנייה רק בשיעורי שיקויים וטיפול בחיות הפלא ולא ממש דיברנו."

"כן, שגריפינדורי וסלית'רינית ידברו? אוי ואבוי," צחקקה דפני.

"כן, קונבנציות מטופשות," הסכים דין, "איזה כיף שיש את בית האח הגדול שעוזר לשבור אותן."

"כן, בהחלט כיף," אמרה דפני והחיוך שלה לא ירד מהפנים. הם שתקו לכמה שניות, ואז–

"הו הו הו! האח הגדולללל!!!!" נשמע קולו של פיבס שריחף דרך הדלתות והשליך בקבוק בירצפת על הרצפה. ההתנפצות הבהילה את ארבעת הדיירים שכבר היו בפנים ואוליב הורנבי המבוהלת קפצה היישר לתוך ידיו המושטות של דדאלוס דיגל.

"הו, אוליב ודדי לנצח, שתי נשיקות על המצח!" זימר פיבס.

דין בלע רוק וניגש לפיבס. "שלום פיבס," הוא אמר לו, "לא ידעתי שגם אתה משתתף בעונה הזאת."

"הו, הנה דין תומאס!" צהל פיבס, "מה קרה? לא כיף לך אצל המוגלגים?"

"לא זכרתי שפיבס היה גזען," אמרה דפני.

"היי, זו גיסתו של דראקו מאלפוי!" זיהה פיבס.

דין הביט בדפני. "את... את גיסתו של דראקו מאלפוי?" הוא שאל.

"אחותי נשואה לו," ענתה דפני.

"הממ... באמת קיבלתי הזמנה לחתונה של מאלפוי, וראיתי שהוא מתחתן עם איזו גרינגראסית אחת, אבל לא קישרתי," התנצל דין.

"וגם לא היית בחתונה בכלל," הזכירה לו דפני.

"כן, הרגשתי קצת לא בנוח, בכל זאת הוא והחברים שלו ניסו להרוג אותי בפעם האחרונה שנפגשנו," אמר דין.

"פוטר היה שם," אמרה דפני.

"כן, טוב, אני לא פוטר," אמר דין, "הוא בטח גם בא עם ג'יני וויזלי בתור בת זוג, נכון?"

"איך ג'יני וויזלי קשורה לעניין?" התפלאה דפני.

"דיירי הבית, גשו בבקשה לחדר האח הגדול," נשמע קולו של האח הגדול והקפיץ את דפני במקומה. כך נקטע הויכוח בין דפני ודין, והמצלמה חזרה לרד ורוברט על הבמה.

"טוב, אז נראה שדין ודפני כבר לא ילכו ביחד," אמר רוברט.

"עוד מוקדם לשפוט, זה התחיל יופי, וזה גם כשהיו רק חמישה דיירים בתוך הבית," אמר רד, "אל תדאגו, אין פרסומות עכשיו, רק רצינו להזכיר לכן שהזוכה הגדול בתוכנית יזכה במיליון אוניות זהב מתנת:"

קול של קריין נשמע פתאום, והקול אמר: "מכירים את זה שהרכבת להוגוורטס עמוסה, אין לכם איפה לשבת ובנוסף לכל הצרות מכשפת הממתקים מדלגת עליכם? מיציתם את העניין של ריצה לתוך מחסום? בדיוק בשביל זה יש את - אוטובוס האקספרס המעופף של הוגוורטס של חברת שנפייק הסעות! מי צריך רכבת כשיש אוטובוס מעופף?"

"כן, זו הייתה הפרסומת של קאפיט," אמר רד, "אם אתם רוצים שגם הפרסומת שלכם תופיע בפרק הבא, כל מה שאתם צריכים זה להגיב בתגובות לפרק הזה את הפרסומת שלכם, ואולי תזכו בפרס, מתנת:"

"אתם אוהבים קסמים, אבל נמאס לכם מהארי פוטר? חולמים על בית ספר קסום אבל נמאס לכם לשמוע על הוגוורטס? בדיוק בשביל זה יש לכם את - אילברמוני!  הפאנפיק הקסום על הילדה הישראלית שהולכת לבית הספר האמריקאי! מתגבשים לי רעיונות לפרק הבא- יש למה לצפות!" אמרה קריינית פתאום.

"כן, גם זו פרסומת של קאפיט," אמר רד, "אל תדאגו, היא לא באמת הולכת לממן מיליון חרמשים. אנחנו פשוט נותנים כבוד ליחידה ששלחה לנו פרסומות."

"טוב, רד, בוא נמשיך איפה שעצרנו!" התלהב רוברט.

"כן, אז עצרנו ברגע שבו האח הגדול הטיל את המשימה הסודית על דדאלוס, אוליב, דין, דפני ופיבס. בואו נראה מה קרה אחר כך. רק הקדמה קטנה, דדאלוס בדיוק הלך לשירותים, פיבס התמקם בנקודה אסטרטגית, ודפני, דין ואוליב מהמרים מי יהיה הדייר הבא שייכנס."

שוב נראה לוגו התוכנית על המסך, ובפינת הפריים נכתבה השעה. דלתות הבית נפתחו ורודולפוס לסטריינג' נכנס פנימה.

"שלום," הוא אמר לדין, דפני, דדאלוס ואוליב, אם כי דדאלוס לא היה שם.

"הו, הנה החמישי הגיע," אמרה אוליב, "אנחנו רק חמישה עכשיו!"

"כן, אוליב, לא צריך לחזור על זה," מלמלה דפני. דין החוויר למראה אוכל המוות, ואז גיחך כשפיבס הלא נראה הפיל לרודולפוס מצקת על הראש.

דדאלוס בדיוק יצא מהשירותים וראה את רודולפוס. "אההה! אוכל מוות!" הוא אמר ושלף את השרביט שלו, "בוא והילחם בי!"

רודולפוס משך בכתפיו. "אני כבר לא שם, דדאלוס, תוריד את השרביט."

דדאלוס בחן את כובע הצילינדר שלו. "אם גם אוכלי המוות מזהים אותי לפי הכובע, אולי כדאי להוריד אותו?"

"אני דווקא אוהבת את הכובע שלך, דדאלוס," אמרה לו דפני.

"הו, תודה דפני, זה באמת מחמם את הלב!" הוא חייך.

בינתיים דין ניסה למזוג לרודולפוס כוס בירצפת, אלא שפיבס כל הזמן שפך לו את הכוס.

"נו, די כבר!" התעצבן דין. רודולפוס צפה בדין בעצב.

"הבית הזה רדוף, מה?" רודולפוס שאל.

"כן, זה נראה ככה," אמר דין, והוסיף "נו, די!" כשבקבוק בירצפת שלם נשפך עליו.

"הנה, תן לי," אמר רודולפוס וניקה את דין בעזרת השרביט שלו.

"הו, תודה," אמר לו דין, "זה היה ממש נחמד מצידך, בהתחשב בזה ש-"

"שאני אוכל מוות לשעבר ואתה בן מוגלגים?" שאל רודולפוס בתוגה, "אולי נשים את זה מאחורינו? כולנו עשינו טעויות לפעמים."

"כן, ומשפחת לונגבוטום משלמת על זה עד היום," נאנח דין.

"היי, אני לא עשיתי את זה כי נהניתי מזה," התגונן רודולפוס.

"אז למה עשית את זה? אתה ואשתך טענתם שעשיתם את זה בשביל אדון האופל ואתם לא מתחרטים! למדתי על שניכם בהתגוננות מפני כוחות האופל!" התרגז דין.

"לא, נו, אני עשיתי את זה כי..." החל רודולפוס לומר, "אוף, מה זה משנה? למה שאתה תבין את השטויות שעשיתי מאהבתי לבלטריקס?"

מההלם, דין שמט את כוס הבירצפת שהחזיק כששמע את זה והכוס נשברה בקול רם. כל הדיירים השתתקו.

"איזה בית רדוף יש לנו!" הגיבה אוליב. דין ורודולפוס חייכו זה לזה כאילו הם מסתירים יחד סוד.

"אבל הבית באמת רדוף" אמר רודולפוס כשניסה לתפוס בקבוק בירצפת אחר. הבקבוק ריחף ממנו והלאה, ונשפך כולו על דדאלוס.

"יופי," רטן דדאלוס. בדיוק אז דלתות הבית נפתחו ווילהלמינה נכנסה.

"שלום, פרופסור גרבלי־פלנק," אמרו דין ודפני בו זמנית, ואז החליפו מבטים כאילו הם בני האדם הראשונים שאמרו את אותו המשפט בו זמנית.

"שלום, תומאס וגרינגראס," אמרה וילהלמינה.

"היי, זה מתחרז!" אמרה אוליב מאיפשהו.

"כן, יופי לנו," גיחכה דפני והמשיכה להביט בדין.

"בואו נראה... כן, אני מכירה את כולם," אמרה וילהלמינה כשבחנה את כל הדיירים, "חוץ ממך," היא אמרה לאוליב.

"זה בסדר, גם לי אין שום מושג מי את," צהלה אוליב, "ואת חייבת להשתמש באחד מתכשירי הקוסמ־טיקה שלי."

"כן... גם אותך אני לא מכירה," אמרה וילהלמינה ופנתה לרודולפוס, "אני וילהלמינה גרבלי פלנק, נעים מאוד."

"רודולפוס לסטריינג', נעים גם לי," אמר רודולפוס ולחץ את ידה, "אני אוכל מות לשעבר, ואת?"

"אני מורה מחליפה בהוגוורטס," אמרה וילהלמינה, "אפשר לומר ששנינו מובטלים."

דלתות הבית נפתחו שוב ואליסיה ספינט נכנסה. כשהיא נבהלה מזוג מחבתות מתנגשות שהיו עבודה של פיבס, הראשון שהפנה לעברה את מבטו היה דין תומאס.

"אליסיה!" הוא אמר ורץ אליה. הוא חיבק אותה חיבוק ידידותי קצר.

"דין! איזה כיף לראותת אותך!" היא אמרה לו, "מה אתה עושה פה?"

"מה שאת עושה פה, אני מניח," חייך דין. דפני הביטה בהם מהצד. "את לא... הקווידיצ'ית ההיא?" היא שאלה את אליסיה.

"כן, ולמשך שנה אחת הייתי עם דין בקבוצה," אמרה אליסיה, "איזה יופי! רגע, תן לי להכיר את שאר הדיירים פה."

בזמן שאליסיה לחצה את הידיים של כולם, דפני פנתה לדין.

"מה, היה ביניכם משהו?" היא שאלה.

"לא, רק שיחקנו ביחד בקבוצה של גריפינדור," הוא אמר.

"אה, גריפינדור," אמרה דפני, "ויש לה אופי פוצי של גריפינדורים?"

"אני לא ממש מכיר אותה מעבר למשחק, דפני," מר דין, "נשמע קצת פולשני השאלות האלה."

"סליחה שאני מתעניינת," נעלבה דפני וניגשה לדבר עם אליסיה בעצמה. דין, לעומת זאת, רקע ברגליו.

"הו, הבנות לא אוהבות אותך, דינוש!" צהל פיבס באזנו של דין.

"אסור שישמעו אותך, פיבס," לחש לו דין בחזרה.

דלתות הבית נפתחו שוב וג'רמי וות'רבי נכנס. פיבס כבר לא היה ליד דין, הוא חזר להיות בלתי נראה ושפך על ג'רמי סבון כלים.

"נו, זה נראה כמו עבודה של פיבס," הוא גיחך, "השנוז בידינו."

דדאלוס, אוליב, דין ודפני החליפו מבטים מבוהלים.

"ומצד שני, מה הסיכוי שפיבס באמת יהיה פה?" המשיך ג'רמי לדבר לעצמו, נכנס פנימה והחל ללחוץ ידיים לשבעת הדיירים שהוא ראה מלבדו. את פיבס, כזכור, הוא לא ראה.

"איך קוראים לך?" שאלה אותו ויהלמינה.

"ג'רמי," ענה ג'רמי.

"מי?" שאל רודולפוס.

ג'רמי נאנח. "וות'רבי," הוא אמר ונראה היה שזה גרם לכולם להבין מי הוא.

"אני ויהלהמינה גרבלי פלנק," היא לחצה את ידו.

"נעים מאוד, אוליב הורנבי, בעלת קו מוצרי הטיפוח קוסמ־טיקה," היא הציגה את עצמה.

ג'רמי סיים להכיר את כולם ופנה להביט בבית עצמו. "תגידו," הוא אמר, "למה יש כאן מלא מסגרות של תמונות אבל בלי תמונות?"

"בטח הם לא רצו שיהיו פה אנשים בתמונות," אמר רודולפוס.

"אז למה בכלל יש מסגרות?" שאל ג'רמי שוב.

את התשובה הוא קיבל כשדלתות הבית נפתחו ובין המסגרות הופיעה דמותה של אליזבת ספריגס.

"אני מניח שזה עונה לך על השאלה," אמר דדאלוס.

"כן, שלום לך, האישה השמנה," חייכה לעברה אליסיה.

"אז זהו, שכאן אני מעבר לסתם אישה שמנה," נעלבה אליזבת, "זה כמו שלך יקראו המובטלת מהקווידיץ'."

"אין צורך להיות חריפה כל כך," נעלבה אליסיה.

"ובכן ככה אני מרגישה בכל פעם מחדש," התגוננה אליזבת.

"אולי פשוט תאמרי איך קוראים לך?!" צעקה אוליב וכל הדיירים השתתקו.

"אליזבת," נאנחה אליזבת.

"זהו, תודה רבה באמת! עכשיו תנו להנות מהבירצפת שנשארה!" צעקה אוליב שוב.

דלתות הבית נפתחו שוב. קאת'ברט בינס ריחף דרך הדלת ונכנס להמולת הבית, בו שמונה אנשים, דיוקן ורוח בלתי נראה הרעישו מאוד והיו עסוקים לשוחח אלה עם אלה או להתחמק ממחבתות רוחשות שמן שנורו לעברם.

"הבית הזה רדוף," מלמל דין בחשש.

הראשונה שניגשה ללחוץ את ידו של קאת'ברט הייתה וילהלמינה.

"שלום, קולגה," היא אמרה לו.

"אהממ.. שלום, האגריד?" אמר קאת'ברט, "אני חושב שהגיע הזמן שאהיה גלוי איתך, או עם כולם בעצם, גם כשהייתי חי הייתה לי חולשה לזכור שמות. אני זוכר פרצופים, אבל... בטח יש לי איזה באג בראש."

"ניסית ללכת עם זה לקדוש מנגו?" שאל רודולפוס.

"אני לא חושב שיש לקדוש מנגו יותר מדי מה להציע לרוחות רפאים," הודה קאת'ברט.

"אז פשוט נוותר על כל הקטע שבו אנחנו מציגים את עצמנו לך?" שאלה אליזבת.

"אני מניח," נאנח קאת'ברט והתיישב על הספה בסלון, "בין כה וכה לא אזכור והרי מה הם שלושה חודשים בשביל רוח שמסתובבת כאן יותר מחמש מאות שנה?"

"אבל איך זה שהרוחות האחרים לא... הרי, הלנה רייבנקלו למשל, יותר מבוגרת?" שאלה אליסיה.

"כן, טוב, זו בעיה שהייתה לי עוד בחיי," אמר קאת'ברט בזמן ששאר הדיירים חזרו לעיסוקיהם ורק אליסיה התיישבה לצידו, "וכשהייתי חי, לא ניתן היה לטפל בזה. עכשיו, לאחר מותי, זה לא אפשרי."

"איך אתה יודע?" שאלה אליסיה, "ניסית?"

"בהחלט, אבל זה גם לא מפריע לי במיוחד," הודה קאת'ברט, "מאז ומתמיד נמשכתי יותר לעובדות ולהיסטוריה מאשר להווה ולבני האדם החיים."

"אז מה אתה עושה פה בבית האח?" שאלה אליסיה.

"חי את ההיסטוריה," ענה קאת'ברט, "הבית הזה הוא אירוע היסטורי מכונן, אני חש בזה."

המצלמה חזרה לרוברט ורד.

"רוברט, אתה בוכה?" שאל אותו רד.

"אממ מה? לא! מה פתאום!" אמר רוברט במהירות והסתיר בעזרת ממחטה את עיניו הדומעות מהשיחה של קאת'ברט ואליסיה, "למה עצרת? אנחנו בשיא המתח!"

"עצרנו לרגע, אין פרסומות," אמר רד, "רק כדי להזכיר לכם שאתם, הקוראים, אחראיים למודח הבא. ההצבעה תיפתח ברגע שרשימת ההדחה תיחשף, ואז נסביר הכל. אבל עד אז, אנחנו ממשיכים."

שוב נראה לוגו התוכנית על המסך, ועל המרקעים נראו דלתות הבית שנפתחו וחשפו את סטאבי בורדמן שבדיוק נכנס פנימה.

כל הדיירים הביטו בו ואמרו: "אההה!!!! סיריוס בלק!"

סטאבי טפח על מצחו בייאוש. "אני לא סיר-" הוא התחיל לומר, אלא שאז נשמע קולו של האח הגדול: "סיריוס, גש בבקשה לחדר האח הגדול." כל הדיירים הביטו בסטאבי באימה. הרי לא ייתכן שסיריוס בלק חזר מהמתים, נכון?

"איך זה יכול להיות? הרי כבר יש פה שתי רוחות רפאים ודיוקן–" אמרה אוליב, אלא שדפני דרכה לה על הרגל בעוצמה ואוליב מיהרה לתקן את עצמה, "התכוונתי, רוח רפאים אחת! אחת בלבד! ודיוקן, אז למה סיריוס בלק חזר מהמתים? זה לא פייר!"

"מה לעשות? ככה זה בחיים!" אמר סטאבי כשיצא מחדר האח הגדול.

"סיריוס, אני לא אשכח איך שהפחדת אותי וניסית להרוג אותי!" צעקה אליזבת מהדיוקן, "אתה אדם נאלח!"

"כן, כן, מה שתגידי, משרד הקסמים העניק לי חנינה," אמר סטאבי, "מי רוצה לשמוע שיר של להקת 'השדים משחת'?"

"מה זה להקת 'השדים משחת'?" שאלה דפני כששאר הדיירים שבו בהדרגה לעיסוקיהם.

"הו, זו הלהקה שלי," ענה סטאבי.

"וניגנת בה יחד עם פיטר פטיגרו, ו–?"

"עם מי?" שאל סטאבי, ואז הוא נזכר מי זה פיטר פטיגרו. "כן, כמובן, איתו! כן...."

למזלו הרב, השיחה נקטעה כשמדאם רוזמרטה נכנסה לבית האח.

"היי, הנה רוזמרטה!" אמר ג'רמי.

"היי, הנה וות'רבי!" החזירה לו רוזמרטה באותו המטבע.

"היי, מישהי מזהה אותי!" התלהב ג'רמי וכל הדיירים צחקו.

"חבל שלא הכרנו את ג'רמי לפני כן, הוא נראה ממש אחלה," אמר דין לאליסיה כששאר הדיירים חזרו לעיסוקיהם.

"כן, טוב, יש אנשים שאני שמחה שיצא לי להכיר," היא ענתה לו בחיוך והביטה בעיניו.

"כן..." ענה דין וניכר היה שחש לא בנוח, "היי, תראי מי נכנס!"

הוא אמר את זה כדי לנסות להסיח את דעתה, אבל כשראה שזה מייקל קורנר הוא התחרט שהסב את תשומת ליבה של אליסיה. פתאום הוא הרגיש שהוא כבר לא החתיך היחיד, במיוחד כשמדובר במי שהיה בן הזוג של ג'יני וויזלי.

"היי, 

הנה מייקל קורנר," אמר דין.

"היי, הנה דין תומאס," השיב לו מייקל באותו המטבע.

"היי, הנה מישהו שאני לא מכיר," מלמל רודולפוס לעצמו.

"כן, מייקל, רודולפוס צודק," אמר דין כשרודולפוס התפלא ששמעו אותו בכלל, "לך תכיר את כל הדיירים."

מייקל נעץ בדין מבט מתוח וניגש להכיר את רודולפוס.

"מה קרה, מרגיש מאוים?" שאלה אליסיה.

"זו לא שאלה ששואלים," ענה דין.

"בסדר," היא אמרה בהחלטיות והלכה משם. דין נאנח.

"מה קרה?" ניגשה אליו רוזמרטה, "כל הבנות הלכו לך?"

"כן, זה לא קל," הוא אמר.

"אל תדאג, אנ בטוחה שהחבורה הבאה שתיכנס תהיה לטעמך," אמרה רוזמרטה, ובדיוק מריאטה אדג'קום המחוצ'קנת נכנסה לבית האח הגדול.

"אוי, רוזמרטה, באמת?" שאל דין, אבל רוזמרטה לא הייתה שם. היא כבר התיישבה לצידו של סטאבי. דין נאנח וניגש לשוחח עם מייקל, שלא יהיו לו עוד אויבים בבית.

"שלום מריאטה," קיבלה דפני את פניה של מריאטה.

"אה, שלום," אמרה לה מריאטה, "שלום גם לך," היא אמרה לאוליב שקיבלה את פניה גם כן.

"את נראית לי כמו מישהי שעוד לא ניסתה את תכשירי הקוסמ־טיקה שלי!" אמרה לה אוליב.

מריאטה ניסתה לענות, אלא שבדיוק פיבס שבר צלחת על ראשה.

"תתעלמי מזה, הבית קצת רדוף," אמרה לה אוליב, אבל מריאטה הסתלקה ממנה בעלבון.

"נו טוב, אני כבר אמצא מישהו שירצה לנסות את התכשירים שלי," רטנה אוליב לעצמה.

הדלתות נפתחו בפעם האחרונה לאותו ערב, ואליוט הסקינז נכנס לבית האח הגדול. בגלל ההמולה בבית, אף אחד לא היה שומע אותו אלמלא פיבס המטיר עליו ביצים רכות. אז כולם השתתקו והביטו בו.

"איזו כניסה רועשת, לא ידעתי שהבית רדוף," אמר אליוט בשעשוע, "שלום לכולם, אני–"

"–אליוט הסקינז, הצייר האוונגרדי הראשון! אני מעריץ גדול," אמר דין וניגש אליו.

אליוט חייך בחביבות לעברו.

"צייר? אז אולי... אולי תצר לי את ההיקפים?" שאלה אליזבת מהמסגרת בה היא הייתה.

"אה... רק נכנסתי, אז, אני מצטער, אבל," הוא החל לומר, אבל אז עיניו נעצרו על סטאבי.

"אני לא מאמין," הוא אמר וניגש אליו, "סיריוס בלק! אחרי כל השנים האלה!"

סטאבי היה עסוק בלשתות את כוס הוויסקי-אש החמישית שלו. הוא הביט באליוט במבט מזוגג. "אה- שלום לך! שנים... כן, אין לי מושג מי אתה."

אליוט צחק. "לא היה לי ספק בכך, סיריוס. תן לי קצת ממה שאתה שותה, אני צריך להירגע אחרי היום הלחוץ הזה."

"אה, כן, שום דבר עם לפת, סבבה?" שיהק סטאבי. אליוט משך בכתפיו ומזג לעצמו קוקטייל של וויסקי אש ובירצפת.

"דיירי הבית, נא להתיישב על הספה בסלון," נשמע קולו של האח הגדול.

"הו, התחלנו! ואיך אני אתיישב?" רטנה אליזבת.

"מריאטה, תצמידי את המסגרת הריקה שלידך למסגרת שאליזבת נמצאת בה," ביקש האח הגדול. מריאטה עשתה כך, אליזבת עברה למסגרת בידיה של מריאטה, ומריאטה הניחה את התמונה על הספה. כך אליזבת ישבה על הספה עם כולם.

"תודה," אמרה לה אליזבת חלושות. מריאטה חייכה אליה בחזרה.

"דיירי האח הגדול, אתם בשידור חי בערוץ קסם־שתים־עשרה," הקפיץ קולו של רד את הדיירים שכבר ישבו על הספה בסלון.

"נא להתנהג בהתאם!" הוסיף רוברט. הייתה לו תחושה שהמשפט הזה עוד יהפוך לקאלט.

"כן, זה," אמר רד, "זהו, כולכם נכנסתם לבית האח הגדול. ברוכים הבאים לעונה הראשונה של האח הגדול, שיהיה לכולכם לילה טוב."

"לילה טוב, רד!" אמרו כל הדיירים ונופפו לשלום.

"אפשר לקום?" שאל ג'רמי.

"כן, עכשיו אפשר," אמר האח הגדול, "המזוודות מחכות לכם בחדר השירות וחדר השינה בדיוק נפתח, אתם מוזמנים לתפוס מיטות..."

שלוש עשרה מיטות היו בחדר השינה, מתוכן תשע מיטות יחיד, ושתי מיטות זוגיות.

"אני מניח שאני ואליזבת לא נזדקק למיטה," אמר קאת'ברט.

"היי, קאת'ברט, איך זכרת את השם שלי?" שאלה אליזבת.

"מה זאת אומרת? את מופיעה בהוגוורטס: תולדות!" ענה לה קאת'ברט.

"אז אם השמות שלנו יהיו כתובים בספר היסטוריה, זה אומר שתזכור את השמות שלנו?" שאל ג'רמי.

"לא חשבתי על זה, אבל זה בהחלט ייתכן," ענה קאת'ברט, "האם יש לך קלף, נוצה ודיו?"

"אסרו עלינו להביא," אמר ג'רמי. לדאבונו של ג'רמי, בזמן שיחת החולין עם קאת'ברט, נתפסו כל מיטות היחיד. מיטה זוגית אחת כבר נתפסה על ידי סטאבי שגרר אליו את אוליב המצחקקת. במיטה הזוגית השנייה שכבה מריאטה, לבדה.

ג'רמי ניגש אל מריאטה. "אני מניח שנגזר עלינו לישון יחד, אה?" הוא שאל אותה. מריאטה הנהנה בדממה.

"טוב, בלי שטויות בלילה, בסדר?" הוא צחק. מריאטה לא נראתה משועשעת כלל.

"דיירי הבית, בעוד רבע שעה כיבוי אורות," נשמע קולו של האח הגדול.

המצלמה חזרה לרוברט ורד. "זהו, כך נראה היום הראשון מתוך הבית," אמר רד.

"ראית מה הלך שם עם המיטות בסוף?" שאל רוברט, "ראית? כל הצעירים תפסו מיטות יחיד!"

"חוץ ממריאטה," אמר רד, "והיא תישן עם ג'רמי. לא קרה שום דבר מעניין במהלך הלילה, אתה כבר יכול לתאר לעצמך."

"טוב, עוד פעם עצרנו לרגע ואין פרסומות?" שאל רוברט.

"לא, הפעם יש פרסומות, אבל הפסקה קצרצרה במיוחד," אמר רד, "ואחריה נראה את הדיירים מתמודדים עם משימת התקציב, עם חלוקת התקציב, וכמובן, עם המשימות הסודיות ורשימת ההדחה הראשונה. פרסומות וחוזרים, אל תברחו."

אתם מוזמנים בתגובות לפרק להציע פרסומות שיככבו בהפסקת הפרסומות, ואולי הפרסומת שלכם תופיע ב"מתנת" בפרק הבא! ועד אז, נא להתנהג בהתאם!

הפרק הקודם		הפרק הבא