האח הגדול

בס"ד

"עוד מעט חוזרים מהפרסומות סופסוף! ההפסקה הייתה ארוכה מהרגיל, וזה כי הכותב של הפאנפיק הזה היה קצת עסוק!" הכריז רוברט בהתלהבות.

רד טפח על מצחו בייאוש. "אתה לא אמור לשבור אתה קיר הרביעי, רוברט," הוא אמר בקולו השקט והאופייני.

"אוי לא! רוברט רע! אני אסגור את התנור על האזניימים שלי!" רוברט נחרד.

"טוב, תתאפס על עצמך, חוזרים," אמר רד, מנגינת התונכית נשמעה ועל המרקעים בכל בתי הקוסמים וחדרי המועדון בהוגוורטס הופיעו רד ורוברט.

"האח הגדול, חזרנו!" הכריז רוברט, "ועכשיו נסיים להכניס את כל הדיירים והעונה תתחיל באופן רשמי! מי יצטרף לדדאלוס, אוליב, דין, דפני, פיבס, רודולפוס, וילהלמינה, אליסיה, ג'רמי, אליזבת וקאתברט?"

רוברט הביט ברד ושתק. רד הביט ברוברט בחזרה.

"כן, רוברט? מי יצטרף?" אמר רד לבסוף, משועשע.

"אה, כן, זה התפקיד שלי לומר," אמר רוברט במהירות, "אז בלי הקדמות מיותרות, תכירו את סטאבי."

לוגו התוכנית נראה על המסך, ועל הספה נראה אדם רזה ושדוף, עם שיער שחור ארוך עד הכתפיים, ועיניים שנראות כאילו בעבר היו שמחות וצוחקות, אבל עכשיו היו מתות מבפנים.

"זה אני," אמר סטאבי והראה למצלמה תמונה שלו.

"זה לא אני," המשיך סטאבי והראה למצלמה תמונה שבה היה אדם שנראה כמוהו בדיוק.

"אתה... בטוח שאלה שני אנשים שונים?" שאל האח הגדול.

סטאבי הנהן. "אה, רגע," הוא הביט בתמונות, "התבלבלתי. אני נמצא בתמונה השנייה, ובתמונה הראשונה יש... אותו. האיש שהרס את חיי."

"מי האיש שהרס את חייך, סטאבי?" שאל האח הגדול.

סטאבי הישיר מבט למצלמה. "סיריוס בלק," הוא הרצין.

האח הגדול נראה מהורהר, אבל לא ראו אותו אז לא הייתה לכך השפעה כלשהי. "אתם באמת מאוד דומים," הוא אמר. 

"מה זה דומים? אנחנו זהים!" התלונן סטאבי, "ומעולם לא נפגשנו!"

"וזה הפריע לך?" שאל האח הגדול.

"הפריע זו לא מילה! חוץ מכתבה אחת בפקפקן, שאף אחד לא לוקח ברצינות, כולם חשבו שאני סיריוס בלק!" אמר סטאבי, "וגם ככה הכתבה הזאת הייתה בספטמבר האחרון לפני שסיריוס בלק מת."

"מה היה כתוב שם?" שאל האח הגדול, וסטאבי דיקלם בעל פה:

"אנשים לא קולטים שסיריוס בלק זה שם מומצא, האיש שכולם סבורים שהוא סיריוס בלק הוא למעשה סטאבי בורדנן, הזמר הראשי בלהקה הפופולארית 'השדים משחת', שהפסיק להופיע לפני כ15 שנים אחרי שנפגע באוזנו מלפת במהלך הופעה באולם הכנסייה בנורטון תחתית. אין סיכוי שסטאבי הוא שביצע את הפשעים הללו, כי בדיוק ביום המדובר הוא סעד עם דוריס פרקיס, תושבת דרך אקנת'יה 18 בנורטון תחתית, ארוחת ערב רומנטית לאור נרות. דוריס כתבה על כך למשרד הקסמים, וכעת היא מצפה שבכל יום יעניקו לסטאבי, הרי הוא סיריוס, חנינה מלאה."

"אתה ממש למדת את זה בעל פה," אמר האח הגדול.

"כמובן, זו הייתה ההזדמנות שלי לחזור ולהופיע," אמר סטאבי בורדמן, "אבל לפקפקן אין תפוצה גבוהה, ואלה שקוראים אותו הם אנשים שלא לוקחים אותם ברצינות."

"דווקא לאחר שוולדמורט חזר בסוף הטורניר המשולש, אנשים כן התחילו לקרוא את הפקפקן," העיר האח הגדול.

"רק אחרי שפורסם שם הריאיון של סקיטר עם פוטר," אמר סטאבי, "ועכשיו אין לי סיכוי לחזור להופיע... פעם הייתי אליל הבנות. עכשיו אני מחפש אהבה בצורה נואשת."

הוא נאנח בערגה. "הסיבה שבאתי הנה היא כדי שאחזור לתודעה, כמו שהייתי לפני תאונת הלפת, ושאנשים יפסיקו לחשוב שאני סיריוס בלק. אה, ותבטיח לי משהו אחד, האח הגדול."

"מה?" שאל האח הגדול.

סטאבי הביט למצלמה. "תרחיקו ממני לפת," הוא אמר.

כשסטאבי יצא מהכרכרה ללא הסוסים וצעד לעבר הבית, רוברט אמר, "כן, חברים, זה לא סיריוס בלק, לא להתבלבל!"

"איפה אתה מוצא את האנשים האלה, רוברט?" נאנח רד כשסטאבי נכנס לבית לכל תשואת הקהל. כל הדיירים הביטו בו ואמרו: "אההה!!!! סיריוס בלק!"

סטאבי טפח על מצחו בייאוש. "אני לא סיר-" הוא התחיל לומר, אלא שאז נשמע קולו של האח הגדול: "סיריוס, גש בבקשה לחדר האח הגדול." כל הדיירים הביטו בסטאבי באימה. הרי לא ייתכן שסיריוס בלק חזר מהמתים, נכון?

בזמן שסטאבי הלך בעצלתיים לחדר האח הגדול, רד ורוברט חזרו לבמה. "רוברט, אולי תספר לכולנו למה האח הגדול קורא לו סיריוס?"

"זו חלק מהמשימה הסודית האישית שלו," הסביר רוברט, "תראה, הנה האח הגדול מסביר."

על המסכים נראה סטאבי נכנס לחדר האח הגדול. "אני לא סיריוס בלק!" הוא צעק כשהדלת נסגרה מאחוריו.

"אני יודע, סטאבי," אמר האח הגדול, "אבל הם לא יודעים את זה, וכאן אני מציע לך הזדמנות לחסינות לכל העונה."

סטאבי התיישב על כורסת חדר האח הגדול, שדמתה לכורסת המרואיינים באופן מחשיד. "אני מקשיב," הוא אמר.

"סטאבי, כל עוד דיירי הבית חושבים שאתה סיריוס בלק, אתה חסין מהדחה. אבל אם הם יגלו שאתה למעשה סטאבי בורדמן, ולא סיריוס בלק, אז תהיה דייר מן המניין. כלומר, לא תהיה חסין מהדחה."

סטאבי נראה חוכך בדעתו. "חסינות... אני אצטרך לאבד את הזהות שלי, וזו הסיבה שבגללה נכנסתי לכאן, אבל חסינות... אני יכול לחשוב פה קצת לפפני שאני יוצא?"

"כן," נשמע קולו של האח הגדול.

המצלמה חזרה לרד ורוברט על הבמה. "יש שתי משימות סודיות, רוברט?" שאל רד.

"כן, יש את המשימה של פיבס, שתימשך בשבוע הראשון, ויש את המ שימה של סטאבי שתימשך עד סוף העונה, או עד שהדיירים יגלו שהוא למעשה סטאבי בורדמן ולא סיריוס בלק. איך הוא ינסה לשנכע אותם שהוא סיריוס שחזר מהמתים? זה לא קשה, הם נראים בדיוק אותו דבר," ענה רוברט.

"עוד ארבעה דיירים בלבד ונסיים עם הסיוט הזה," אמר רד בקולו העבה, "מי הבא בתור?"

"אז ככה, הדייר השלושה עשר בבית האח הגדול הוא בעצם דיירת," אמר רוברט, "אני רוצה שתכירו את רוזמרטה."

שוב נראה לוגו התוכנית, ועל כורסת המרואיינים התיישבה הברמנית הלטינית והיפהפיה בפונדק שלושת המטאטאים, מדאם רוזמרטה.

"אני מניחה שאין מי שלא יודע מי אני, נכון?" שאלה רוזמרטה.

"אני מסכים," אמר האח הגדול. רוזמרטה הרימה גבה. "אתה בחור של ג'וני וויטאקר," היא אמרה לו.

"מה זה ג'וני וויטאקר?" שאל האח הגדול.

"זה שם של משקה בשלושת המטאטאים," אמרה רוזמרטה, "אני זוכרת אותך. אתה ישבת בפונדק כמה פעמים והזמנת בירצפת כל פעם. אתה לא איש של בירצפת."

"את יכולה לתת משקה למישהו על פי המראה שלו?" שאל האח הגדול.

"זה לא המראה, זו הארומה שאתה מקרין," אמרה רוזמרטה, "למה אתה חושב שפתחתי פונדק?"

"ואיך זה לנהל פונדק באחד המקומות הכי מרכזיים בעולם הקוסמים?" שאל האח הגדול.

"תענוג," אמרה רוזמרטה, "לו רק היו רואים בי מעבר לברמנית. אני מרוויחה לא מעט מלנהל את המקום, ואני צעירה ואני נראית טוב, אבל הבדידות הזאת תחסל אותי."

"את רוצה אהבה?" שאל האח הגדול.

"הבאת בנים שנראים טוב?" היא שאלה.

"מה דעתך על סיריוס בלק?" שאל האח הגדול.

רוזמרטה הרימה גבה. "איך סיריוס בלק קשור?" היא שאלה.

"לא משנה, דיברתי מספיק," אמר האח הגדול, "בהצלחה."

את רוזמרטה הקהל קיבל בתשואות, היא הרי דמות מוכרת, וכמעט לא היה מישהו בבריטניה הקסומה שלא בילה לילה שכבר הספיק לשכוח בשלושת המטאטאים כשהוא אוחז בגביע בירצפת ובוכה על מר גורלו ועל מזלו שלא שפר עליו. בדרך כלל רוזמרטה הייתה מאיצה באותם שיכורים לצאת משם, או לעבור לראש החזיר הסמוך, כי כבר מאוחר והיא צריכה לסגור, והיא הייתה מרימה סביבם כיסאות בהפגנתיות ומניפה את שרביטה חזק כל כך שהסמרטוט והמגב היו פוצחים בספונג'ה אינטנסיבית ומשפריצת מים עם שמפו רצפות לכל עבר, אבל המיבבים היו שיכורים כל כך שלמחרת בבוקר הם זכרו לטובה את האירוח של רוזמרטה בפונדק והשאירו לה תשר נדיב. רוזמרטה מעולם לא העמידה אותם על טעותם. זו הייתה חוויה די מוכרת בקרב קוסמי בריטניה כך שלא היה צורך לפרט יותר מדי, ורוזמרטה נכנסה לבית האח הגדול כשהדיירים מביטים בה בהפתעה, חוץ מסטאבי/סיריוס שניהל שיחה עמוקה עם דפני גרינגראס.

"על מה הם מדברים?" שאל רוברט את רד כשהמצלמה שבה אליהם.

"אנחנו נגלה בפרק הבא, רוברט, כשנצפה בסיכום של כל כניסות הדיירים. אבל קודם צריך לסיים להכניס את כולם, הפרק הזה נמשל יותר מדי זמן ואני עייף. מי הבא בתור?"

"טוב, שלושת הדיירים האחרונים. תכירו את הדייר הארבעה עשר בבית האח הגדול, תכירו את מייקל."

שוב נראה לוגו התוכנית, ועל כורסת המרואיינים ישב מייקל – בחור בהיר עור ושחור שיער.

"איזה תמונות הבאת, מייקל?" שאל האח הגדול.

"לא הבאתי," ענה מייקל, "אני מניח שמי שמכיר אותי, מכיר אותי."

"ומי שלא?" שאל האח הגדול.

מייקל חייך. "אז שלא יכיר, לא נורא."

"אין לך בעיה שלא יכירו אותך?" שאל האח הגדול.

מייקל כבר כמעט צחק. "האמת שלא, לא ממש."

"אז למה נרשמת לתוכנית?" שאל האח הגדול.

האמת היא שמייקל בכלל לא נרשם לתוכנית, אלא היה זה רוברט שהציע לו, ומכיוון שלמייקל לא היה משהו אחר לעשות הוא החליט שהוא נרשם לתוכנית.

"כי רציתי לראות מה קורה פה מקרוב," אמר מייקל, "תבין, כרייבנקלואי, אני חייב להבין כל דבר שאני רואה. ופתאום יוצאת התוכנית הזאת... אני מת לגלות איך המערכת הזאת עובדת מקרוב."

"אתה רייבנקלואי?" שאל האח הגדול, "זה אופי?"

"כמובן שזה אופי! כל בית זה אופי! ולהיות רייבנקלואי זה לא קל, ההבדל בינינו לבין סלית'רין הוא מאוד דק. שנינו שאפתנים ורוצים עוד ידע ועוד ידע, ורוצים להגיע רחוק עם הכישורים שלנו. אבל להשתתף פה ולנצח לא נראה לי משהו מיוחד כל כך... אולי בשביל הכסף, אתה יודע?"

"אין לך איזו אג'נדה להעביר או משהו?" שאל האח הגדול.

"אג'נדה? למה לי, האח הגדול? מה זה משנה? מישהו בכלל לומד מזה משהו? אנשים יצפו בתוכנית הזאת בשביל בידור זול ולא מעיק. ככל שהדייר מעיק יותר הם פחות יתחברו אליו. כל אנשי ה'עשו לי עוול ואני הולך עם האמת שלי' יפלו פה כמו זבובים, אני אומר לך."

"ומה אתה מייצג?" שאל האח הגדול.

"ניהיליזם. אין לי שום דבר. אני כאן כדי להנות וכדי ללמוד, אין לי משהו להעביר הלאה. אולי יהיה קצת מצחיק. בכל זאת, אני עשיתי את המסלול של פוטר הפוך."

"מה זאת אומרת?" שאל האח הגדול.

"נכון פוטר יצא עם צ'אנג ואז עם ג'יני וויזלי?" ענה מייקל, "אז אני עשיתי הפוך. יצאתי עם ג'יני וויזלי ואז עם צ'אנג. אבל עכשיו אני רווק, האח הגדול. וכשמייקל קורנר רווק, מייקל קורנר משועמם. ואז הוא נרשם לתוכניות הזויות ומדבר על עצמו בגוף שלישי, האח הגדול. אולי פה בבית יהיה... מעניין. יהיה מה ללמוד. כי אני לא יכול לשבת בחוסר מעש אפילו לרגע, האח הגדול. בא לי כבר להיכנס לבית."

"אז בוא ותיכנס לבית," אמר האח הגדול, והמצלמה עברה לכניסה לבית. מתוך הכרכרה ללא הסוסים יצא מייקל וצעד על השטיח האדום לקול תנועות הקהל, ובעיקר צרחות הבחורות.

"כן, אנחנו שומעים את הקהל מתלהב," אמר רוברט, "גם מייקל רווק. מה זה אומר על דין, דפני ואליסיה?"

"בהתחשב בזה שיש מספר שווה של גברים ונשים צעירים? כנראה שלא הרבה," אמר רד, "אלא אם כן אתה תשבור את השוויון הזה עם הדיירים הבאים."

"מייקל, כמו שאתם בוודאי יודעים, היה בצבא דמבלדור," התעלם רוברט, "הוא רייבנקלואי, מהמחזור של טרי בוט ואנתוני גולדשטיין ופאדמה פאטיל, וכתוצאה מכך גם של דין ודפני שכבר נמצאים בבית."

"והנה הוא נכנס... כל הבנות בקהל מאוכזבות שהוא מסתגר בפנים," אמר רוברט בקולו השלו כשדלת הבית נסגרה מאחורי מייקל והוא נכנס.

את פניו קיבלו, כמובן, דין ודפני. "היי, הנה מייקל קורנר," אמר דין.

"היי, הנה דין תומאס," השיב לו מייקל באותו המטבע.

המצלמה חזרה לד ורוברט שחזרו לבמה. "כן... אנחנו עוד נחזור לשניים האלה," אמר רוברט, "אבל עכשיו זה הזמן לדייר הבא."

"תן לי לנחש, זו דיירת," אמר רוברט, "תמיד זה דייר-דיירת-דייר-דיירת."

"ובכן, אתה צודק, רד," אמר רוברט, "הדיירת האחת לפני האחרונה שלנו, החמישה עשר במספר. תכירו את מריאטה."

שוב נראה לוגו התוכנית, ועל כורסת המרואיינים ישבה בחורה עם מצח מצולק. אלא שהצלקת לא הייתה חיננית כמו זו המפורסמת של הארי, אלא נראה היה שהיה כתוב לה משהו על המצח והוא נמחק.

"הקונצנזוס טועה," היה הדבר הראשון שמריאטה אמרה, "מתייחסים לדמבלדור כאילו הוא הטוב המוחלט ולפוטר כאילו הוא שפוי, ואני רוצה לשנות את זה."

"את... את ישירה במיוחד," אמר האח הגדול.

"ולגריינג'ר הזאת כאילו היא מלאך, ולכל הצ"ד האלה כאילו הם אנ'לא יודעת מה!" היא כבר צעקה.

"הרבה משרעים מהעבר, מריאטה?" מלמל האח הגדול.

"תראה!" היא הראתה תמונה למצלמה. בתמונה נראתה נערה שנראית כמו הגרסה בת ה16 של מריאטה, שעל המצח שלה היה כתוב בפצעונים: "מריאטה אדג'קום מלשינה".

"זה... זה קסם ברמה מאוד גבוהה," אמר האח הגדול.

"זו בריונות! והגריינג'רית לא נענשה על זה אפילו!" מריאטה מחתה.

"טוב, את חתמת על זה," אמר האח הגדול, "את הסכמת לזה."

"כי צ'ו צ'אנג גררה אותי!" התגוננה מריאטה, "דמבלדור הוא... הוא משוגע, אתם לא רואים? הוא עשה דברים משוגעים כל החיים שלו! פלא שרק סדריק דיגורי מת כשהוא היה מנהל בהוגוורטס!"

"בסדר, המסר ברור," אמר האח הגדול, "למזלך יש מקום לדיירים כמוך אצלנו בבית."

"יופי! אני אעביר לכולם את המסר שלי! אני הולכת עם האמת שלי!" אמרה מריאטה, "ואני אנצח!"

כשהדלת נפתחה ומריאטה יצאה מהכרכרה, היו מחיאות כפיים כרגיל, אבל בהקשבה היטב היה ניתן לשמוע משהו אחר.

"יכול להיות שאני שומע בוז בקהל?" שאל רוברט.

"לא יודע, יכול להיות," אמר רד, "מה שכן, מריאטה ידועה היום בתור 'המלשינה הגדולה', זו שהסגירה לאמברידג' את צ"ד שעד היום חבריהם זוכים להוקרה. רבים מתלמידי הוגוורטס היום מצטערים שאין בתקופתם מהלך שכזה, ואולי יש מהלך כזה שאננו פשוט לא מודעים לקיומו... אבל מריאטה היא זו שגילתה לכל העולם שצ"ד אכן חי, קיים ובועט. אני זוכר את פגישת האיחוד שלהם בגמר אליפות העולם ב2014... זה היה כל כך מרגש. אבא שלי היה שם גם, כנציג הסגל של הוגוורטס, ו-"

"רד, אני לא מאמין שאני אומר את זה דווקא לך, אבל אתה נסחף. מריאטה נכנסה לבית," אמר רוברט.

ובאמת מריאטה כבר נכנסה. דפני קיבלה את פניה בשלום חביב, ואוליב הנהנה לעברה בנימוס, אבל דין ומייקל התעלמו ממנה בהפגנתיות ופיבס שבר צלחת על ראשה.

"איזו קבלת פנים מלבבת," אמר רוברט בארסיות, "היא לא תהיה חלק מהסיפור הרומנטי של העונה, אה?"

"למה ישר לפסול?" שאל רד, "יכולות להיות הפתעות. טוב, לדייר האחרון, סופסוף?"

רוברט נאנח. "כן, לדייר האחרון. דווקא היה לי כיף הערב. חבל שנגמר."

"אל תשמח מוקדם מדי, יש לך עוד עונה שלמה," נאנח רד, "מי הדייר האחרון?"

"הדייר האחרון, השישה עשר במספר, הוא דייר לא מוכר בכלל," אמר רוברט, "היה לי קשה למצוא אותו ואני אדרוש העלאה על זה שמצאתי אותו ו-"

"רוברט, מי הדייר?" קטע אותו רד.

רוברט נאנח. "תכירו את אליוט," הוא אמר.

שוב נראה לוגו התוכנית על המסך, ועל כורסת המרואיינים ישב גבר מאפיר. "הסטטיסטיקה לרעתי," הוא אמר וחייך בעצב.

"מה זאת אומרת, אליוט?" שאל האח הגדול.

"תראה," פתח אליוט בדבריו, "בממוצע, יש בכל שכבת גיל בהוגוורטס, עשרה תלמידים לכל בית - חמישה בנים וחמש בנות."

"ואתה לא מוכר כי זו הסטטיסטיקה?" שאלה האח הגדול.

אליוט הזדקף במקומו. "כן! איך אתה יודע?" הוא שאל בקול מלא תקווה.

"לא משנה," אמר האח הגדול, "עם מי היית בחדר השינה?"

"היינו חמישה גריפינדורים בחדר השינה," אמר אליוט והראה חמש תמונות, "ג'יימס פוטר, סיריוס בלק, פיטר פטיגרו, רמוס לופין ואנוכי. עם רביעיה כזאת, כל כך מגובשת ומפורסמת, מי בכלל יזכור אותי?"

"אתה היית ה... הקונדסאי החמישי?" שאל האח הגדול.

"אתה יכול לקרוא לזה ככה," משך אליוט בכתפיו, "אני ראיתי את זה כשבע שנים של בדידות, כשלא היו לי חברים מהבית שלי כי הרביעיה הזאת היו כולם אחד בתוך השני... אני בספק אם הם בכלל היו מודעים לקיומי, אתה יודע?"

"עד כדי כך?" שאל האח.

"זה לא הפריע לי במיוחד," הרגיע אותו אליוט, "היה לי די טוב לבד. חוץ מזה שאת כל השיעורים והעבודות סיימתי מוקדם כמעט כמו לילי אוואנס כי לא היה לי מה לעשות, היה לי זמן לא רע לעצמי. וניצלתי אותו ב... בלהסתכל על דברים."

"להסתכל?" שאל האח הגדול.

"להסתכל על דברים, לזכור אותם עד לפרטים הקטנים, ואז לפלוט אותם לאחר שעיבדתי אותם במוחי לקנבס, תוך משיכות מכחול מלאות צבע. אני מצייר את המראות כמו שאני חווה אותן, וכך הפכתי לצייר האוונגרדי הקוסם הראשון. בגלריה שלי תוכל לראות תמונות, נעות כמובן, של טירת הוגוורטס עגלגלה ואימתנית על רקע שמיים ירוקים ודשא סגול. ציירתי את הנוף הנשקף מחלוני – התמנון הענק של בית הספר יוצר גלים באגם, גם כן בסגנון אוונגרדי. בהמשך התקדמתי לדיוקנאות באותו הסגנון."

כעת אליוט הראה תמונה של בחורה עם עיניים גדולות במידה לא פרופורציונלית, ואף כפתורי להחריד. היא נופפה בחביבות ביד עם ארבע אצבעות בלבד.

"זו אוולין, אשתי," אמר אליוט, "הכרתי אותה בהוגוורטס. כן, מתברר שהיו עוד נשים חוץ מלילי אוואנס באותה השנה. אוולין הייתה האדם הראשון שציירתי בסגנון האוונגרדי. כמובן שבמציאות היא נראית... אנושית יותר, אבל ככה אי מביע את רגשותיי כלפיה. אני אוהב אותה כמו שהיא, והיא אוהבת אותי בחזרה. וכשאני מסתכל על החיים שלי היום ועל החיים של הקונדסאים היום... אני לא מתחרט לרגע שלא הייתי קונדסאי."

"אתה מצפה מאנשים להכיר אותך?" שאל האח הגדול.

אליוט הניד בראשו. "אני יודע שאני אנונימי לחלוטין, אולי מלבד קהילת האומנים הקוסמים בבריטניה ומשפחתי שמכירים אותי. הדבר הכי טוב שיצא לי מהתוכנית הוא שאנשים יקנו את הציורים שלי, או שיבואו לבקר בגלריה שלי. תחפשו את הגלריה של אליוט הסקינז בעיירת הקוסמים מיגס, אשתי תשמח לראות אתכם שם."

"אני לא בטוח שמותר לך לפרסם כך את מקום העבודה שלך בחינם," אמר האח הגדול.

"אני משתתף בתוכנית, זה סוג של תמורה, לא?" חייך אליוט.

מחיאות כפיים סוערות נשמעו כשאליוט יצא מהכרכרה ללא הסוסים והלך על השטיח האדום. הוא נופף בחביבות לקהל בעיניים נוצצות.

"לפחות עכשיו יש לו הכרה ציבורית," מלמל רד בקולו השקט, "אני דווקא חושב שהסטטיסטיקה לטובתו."

"ואם זה לא מספיק מעניין," אמר רוברט, "מדובר באדם שהיה גר באותו חדר למשך שבע שנים עם סיריוס בלק-"

"-וג'יימס פוטר, ורמוס לופין ופיטר פטיגרו. אני יודע," קטע אותו רד.

"לא, אני מתמקד בסיריוס בלק. הוא מכיר אותו טוב מאוד. יכול להיות שהוא יבחין בכך שסטאבי בורדמן הוא לא באמת סיריוס בלק?"

"הו, לא חשבתי על זה..." אמר רד כשאליוט נכנס לבית האח הגדול והתנתק מהעולם החיצון. לאחר שזכה למטח ביצים רכות מפיבס, הוא הציג את עצמו בפני הדיירים שהביטו בו בעניין. אלא שלפני שהספיק לדבר, דין ניגש אליו ואמר, "אליוט הסקינז, הצייר האוונגרדי הראשון! אני מעריץ גדול."

אליוט חייך בחביבות לעברו.

"צייר? אז אולי... אולי תצר לי את ההיקפים?" שאלה אליזבת מהמסגרת בה היא הייתה.

"אה... רק נכנסתי, אז, אני מצטער, אבל," הוא החל לומר, אבל אז עיניו נעצרו על סטאבי.

"אני לא מאמין," הוא אמר וניגש אליו, "סיריוס בלק! אחרי כל השנים האלה!"

סטאבי היה עסוק בלשתות את כוס הוויסקי-אש החמישית שלו. הוא הביט באליוט במבט מזוגג. "אה- שלום לך! שנים... כן, אין לי מושג מי אתה."

אליוט צחק. "לא היה לי ספק בכך, סיריוס."

רד ורוברט עמדו על הבמה לקול תשואת הקהל.

"הו, זה היה קרוב!" אמר רוברט.

"כן, אני לא חושב שאליוט היה יודע שזה לא סיריוס גם אם סטאבי היה אומר לו," אמר רד, "הוא הרי ציפה שסיריוס לא יכיר אותו, והוא גם לא ראה אותו שנים רבות... מאז שסיריוס נכנס לאזקבאן, למעשה."

"טוב, אלה היו כל הדיירים! שנפנה אליהם?" אמר רוברט, "שימו אותנו ברמקולים!"

הדיירים כבר ישבו על הספה הארוכה במיוחד בסלון הבית, כשקולו של רד הקפיץ אותם במקומם.

"דיירי האח הגדול, אתם בשידור חי בערוץ קסם־שתים־עשרה."

"נא להתנהג בהתאם!" הוסיף רוברט. הייתה לו תחושה שהמשפט הזה עוד יהפוך לקאלט.

"כן, זה," אמר רד, "זהו, כולכם נכנסתם לבית האח הגדול. ברוכים הבאים לעונה הראשונה של האח הגדול, ואולי אחד מכם יצא מכאן בעוד מאה ימים כמנצח הגדול של העונה."

הדיירים מחאו כפיים לעצמם.

"בבית הזה אתם תגורו בתקופה הקרובה, תאכלו יחד, תישנו יחד, תיצרו קשרים, חברויות, אהבות ויריבויות, ובכל שבוע אחד מכם יודח על פי החלטת הקוראים בבית," המשיך רד, "אתם מוזמנים לבחור לעצמכם מיטות, ובינתיים אתם יכולים לחגוג במסיבה שהאח הגדול ארגן לכם. שיהיה לכולכם לילה טוב."

"לילה טוב, רד!" הם צעקו לו בתשובה.

המצלמה חזרה לרד ורוברט.

"דיברת על הדחה," אמר רוברט.

"כשההדחה תתקרב, נדבר עליה יותר. בינתיים, אלה היו דברינו להערב, נשוב בהמשך השבוע עם סיכום הימים הראשונים, מה יעלה בגורל המימות הסודיות, וכמובן, מה תהיה רשימת ההדחה הראשונה לעונה? ואז נפתח את הקווים, אבל עד אז... שיהיה לכן לילה טוב."

כל דיירי הבית, מלבד אחד, הם דמויות מקוריות מהספרים. האחד שאותו המצאתי הוא, כמובן, אליוט הסקינז הצייר. בפרק הבא תיחשף רשימת ההדחה הראשונה לעונה, יחד עם עלילה אמיתי סופסוף (!) ואז יבוא הסבר מפורט איך ההצבעה תתנהל ואיך אתם, הקוראים, צריכים לבחור מי יהיה המודח הראשון. ההחלטות שלכם ישפיעו על המשך הפאנפיק. אבל עד אז אנחנו נצא לפרסומות, שאותן תוכלו לכתוב בעצמכם בתגובות. אולי אחד מכם יזכה בפרסומת הזהב! ובינתיים, נא להתנהג בהתאם!

הפרק הקודם		הפרק הבא