נפילת הממלכות

זכויות היוצרים על סדרת נפילת הממלכות (שזו סדרה נפלאה, תקראו אותה!) שייכות למורגן רודס ואין לי שום כוונות להרוויח כסף מהפאנפיק.

אתם יודעים, יש אנשים שאומרים שקסם זה לא אמיתי. אבל הם טועים. הם אומרים שכל ספרי הפנטזיות הם סתם יצרי דמיון של אנשים. הם טועים. אני ההוכחה החיה לכך. 

*** 

היום שלי התחיל דיי רגיל: קמתי בבוקר, והלכתי לשירותים כדי לצחצח שיניים. (כן, אני מצחצחת שיניים בבוקר. ת'כלס, מי לא?) חזרתי לחדר שלי, ולקחתי את הפלאפון שלי.

פתחתי את ארון הבגדים שלי תוך כדי שאני מדליקה אותו. הוצאתי מהארון שלי גופיה ורודה, ג'ינס ירוק, וחזייה. התלבשתי, וירדתי למטה עם הפלאפון לאכול. בזמן ששפכתי

צ'יריוס לקערה שלי הטלפון השמיע צליל שהודיע לי שהתקבלה הודעה. מתלבשת ובאה. תהיי מוכנה וסמיילי לב הופיעו על הצג. השולחת הייתה איזבל, חברה שלי עוד מהגן.

כיביתי את הטלפון והמשכתי לאכול. כשסיימתי שמתי את הכלים המלוכלכים בכיור והלכתי לדלת הכניסה של הבית. אימא שלי ירדה במהירות במדרגות ואמרה "את הולכת?

איזבל אוספת אותך, נכון?" כשהנהנתי היא חייכה ואמרה "טוב, להתראות חמודה, נתראה בצהריים." ונישקה אותי על הלחי. לקחתי את ג'קט העור השחור שלי ואת התיק,

אמרתי ביי לאימא ויצאתי מהבית. חיכיתי לאיזבל כמה דקות עד שהיא הגיעה (סוף סוף! אנחנו עוד נאחר!) עם המכונית החדשה שלה שההורים שלה קנו לה לכבוד השנה

האחרונה שלנו בתיכון -ושמאז היא משוויצה בה כל רגע נתון- ופתחה את החלון. "היי אלכס! כנסי מהר או שאני נוסעת בלעדייך! אנחנו נאחר!" לא רציתי להזכיר לה שבגללה

אנחנו הולכות לאחר, לכן נכנסתי למושב לידה וחגרתי חגורה. יום הלימודים היה רגיל וטיפה משעמם כמו כל יום אחר, חוץ מהעובדה שקייט ואליס יצאו מהארון באופן רשמי, למרות

שכל הבית ספר כבר ידע שהן ביחד, ושקים שפכה על לייזה בקבוק אלכוהול  בגלל שהיא "גנבה" לדבריה את החבר שלה- הוא לא באמת חבר שלה. היא דלוקה עליו שנים ולא מוכנה

להכיר בכך שהוא שונא אותה. היום חלף בעצלתיים- רואים? התחלתי לומר בעצלתיים! @#$5^&*! אני במצב מאוד-מאוד-מאוד גרוע!-  בסוף היום (שהחיינו! למישהו יש סידור? אני

צריכה לברך ברוך מתיר אסורים) יצאנו אני, איזבל, מאיה, ומרי מהבית ספר, ונסענו במכונית של איזבל לגבעה הקבועה שלנו שנמצאת מחוץ לעיר בתוך יער, ואפשר לראות ממנה את העיר.

פרשנו שם מחצלת והתיישבנו. מאיה ומרי (הן תאומות זהות) הוציאו ציוד גזייה, סיר, חלב, ושוקולד חלב והתחילו להכין את השוקו הכי- טעים- שתאכלו- אי- פעם! הן מכינות שוקו ממש טעים.

דיברנו על כל מיני נושאים מפה (בוסטון) ועד כוכב פלוטו, כשפתאום שמענו רעשים מאחורינו מהעצים. הסתובבנו במהירות וראינו אישה בחודש שביעי להערכתי להריון יצאה מבין העצים בשמלה

קרועה קצת בסגנון מיושן ובתסרוקת גבוהה פרועה. היא ראתה ואמרה: "הו, תודה לאלה! אתן יודעות איפה אני?" 

"בבוסטון,"  מאיה ענתה לה. 

האישה ענתה לה בבילבול: "בוסטון? איפה זה? מה זה?" 

כולנו הסתכלנו אחת על השנייה בתהדמה. מה זה בוסטון? "תגידי, הכול בסדר איתך? איך קוראים לך? ומאיפה את?" שאלתי אותה. 

"קוראים לי קליאונה אורורה בלוס, ואני מלכת מיטיקה, ואני לא יודעת איפה אני, אז לא ניראה לי שאני כל כך בסדר."

		הפרק הבא