נפילת הממלכות

הפרק מוקדש להארי443, layla36, ו-the real fangirl

 אני הייתי הראשונה שיצאה מההלם. "מה?! אין מצב!" קראתי. אחרי זה שאר הבנות גם יצאו מההלם והתחילו לגחך. אחרי שתי שניות זה הפך לצחוק ואני הצטרפתי אליהן.

"אבל זה נכון. למה אתן לא מאמינות לי?" קליאו שאלה בבילבול עם קצת כעס לנוכח הבנות שצוחקות עליה. "כי אין מצב שאת באמת קליאונה בלוס. ומלכת מיטיקה. זה פשוט לא יכול להיות.

אין מצב. בטח חטפת מכה בראש או משהו. כי זה פשוט לא יכול להיות." אני אישית לא מאמינה בקסם. (או באהבה ממבט ראשון. או שאם תרצו מספיק חזק במשהו הוא יקרה. אתם צריכים

גם לעבוד קשה באותה מידה כדי שזה יקרה.) אז אם תסלחו לי, אולי אני אוהבת לקרוא ספרי פנטזיה, אבל אני בהחלט לא מאמינה שהם באמת קורים במציאות, או במימד מקביל או איך שלא

תקראו לזה. אז אין מצב שזו באמת קליאו מסדרת נפילת הממלכות. "ולמה לפי דעתך זה לא יכול להיות?" קליאו שאלה, עם כעס מודגש בקולה. "בגלל שקליאונה בלוס ומיטיקה הם רק יצירי דמיון!

הם רק חלק מסדרת ספרים!" מרי אמרה. קליאונה נראתה בהלם. אחרי כמה שניות היא יצאה ממנו ואז היא התחילה לצחוק. "אתן מטורפות! זה לא יכול להיות." היא נינעה בראשה בשלילה. "אבל

אם את באמת מי שאת אומרת שאת," מאיה שאלה, "את לא אמורה לחשוב שזה, לא יודעת, הגיוני?" "הגיוני?" קליאונה שאלה. "לא. מילא קסמים וצופים, אבל זה? ממש לא." ,אז איך זה שאת לא

יודעת מה זה בוסטון?" איזבל שאלה את השאלה לפני שהספקתי בעצמי לשאול אותה. קליאו ענתה: "זאת בטח ארץ שאני עדיין לא הספקתי לשמוע עליה. באיזה יבשת בוסטון נמצאת?" היא שאלה.

"באמריקה," איזבל ענתה. "אמריקה? מעולם לא שמעתי על היבשת הזאת," קליאו אמרה. אוקיי, האישה הזאת בטוח חטפה מכה בראש, חשבתי והסתכלתי לעבר חברותיי. איזבל היסתכלה עליי

ועשתה עיגול עם האצבע ליד האוזן. קוקו. הסכמתי איתה לגמרי. "טוב, אז מה דעתך שנביא אותך לספרייה ונראה לך שאנחנו צודקות, ומה שאת אומרת לא הגיוני?" שאלתי אותה. היא היססה, אז

הוספתי: "אנחנו נוכל אחרי זה להראות לך את העיר בוסטון ולעזור לך לחזור לבית שלך." "זה ארמון, לא סתם בית, אבל בסדר. אבל אני לא יודעת איך תוכלו לעזור לי לחזור לשם. אתן בכלל לא

מאמינות שהוא אמיתי." "אל תדאגי, אנחנו נמצא דרך," הבטחתי לה. "בסדר," היא הסכימה לבסוף. אספנו את כל החפצים שלנו והלכנו לכיוון הספרייה. בדרך מרי תפסה לי בזרוע ועצרה אותי.

נתנו לכל השאר לעקוף אותנו. "איך אנחנו אמורות לעזור לה לחזור את הבית שלה? היא משוגעת!"היא שאלה אותי בכעס. "אנחנו נראה לה שהיא  מדיימנת שהיא קליאו ואז נשלח אותה לבית משוגעים.

הבעיה נפתרה." אמרתי ושחררתי את היד שלי ממנה והתקדמנו לעבר האחרות.

הפרק הקודם		הפרק הבא