קוואמים מופלאים

פייר כעס נורא.

הוא רצה לתלוש קווצות משיערו השחור מרוב כעס, ועורו הבהיר בדרך כלל היה סמוק.

איך הם מעיזים ללעוג לו?

איך הם לא מבינים שאורח החיים שלהם רקוב עד היסוד, שהם אוכלים יותר מדי אוכל ושותים פחות מדי מים?

כשהפרפר השחור התקרב אליו פייר לא נרתע.

הוא הושיט קדימה את בקבוק המים שלו כדי שהאקומה יכול להיכנס לתוכו.

בקבוק המים השחיר והעור סביב עיניו החומות של פייר נעשה אדום.

מסגרת זוהרת בצורת פרפר הופיעה אל מול פניו.

"שלום, איש המים, אני הוא העוזר האישי של עש לילה, נורו."

"אתה בטח צוחק עלי," ענה פייר באי אמון.

"אני לא," ענה נורו.

מסגרת זהה הופיעה מול עיניו של נורו, לצורכי תקשורת.

"כאילו, עש לילה, הנבל שמאיים על פריז, מעסיק מזכירה?" שאל פייר בנימה לעגנית, "מה הלאה? משרדים? כרטיסי ביקור מכוערים? סלוגן מטופש?"

"אם תשתף פעולה עם עש לילה ותסכים להביא לו את המופלאים של החיפושית והחתול השחור, אתה תקבל כוחות על טבעיים ותוכל לנקום באלה שלעגו לך," אמר נורו.

"נשמע כיף," ענה פייר, ומשהו בין דיו שחור לערפל סגול כיסה את גופו.

הפרק הקודם		הפרק הבא