קר וחם

הארי חיבק אותו בלי לחשוב. הוא ליטף את הראש שלו בעדינות. משום מה, כאב לו הלב על דראקו.

*כעבור כמה שעות

דראקו סיפר להארי את כל מה שישב לו על הלב. זה כבר היה אמצע הלילה והארי הרגיש ממש עייף וככל שעבר הזמן הארי הרגיש יותר רע. היה לו קר והוא לא הרגיש טוב אבל הוא לא רצה להפסיק את דראקו, שמשהו השתחרר בו והוא נרגע.

"הכל בסדר?" דראקו שאל והעביר יד בשיער.

"כן...כן..." הארי אמר והניח את הראש על המשענת של הספה.

"אתה לא נראה בסדר" דראקו אמר והזיז להארי את השיער מהפנים. הצלקת שלו הייתה אדומה והוא היה חיוור ונראה עייף.

"אתה רוצה לישון?" דראקו שאל

"אני יכול לסמוך עליך שלא תסגיר אותי לוולדמורט בשנתי?"

"כבר אמרתי לך, האדון סילק אותי מהבית שלי. אפילו אבא שלי לא רוצה אותי. אמא שלי הייתה צריכה לעצור את כל אוכלי המוות בכח בשביל שלא יעשו ממני חביתה. ושום דבר שאני יעשה לא ישנה את זה. איזה אינטרס יש לי לעשות את זה ?" דראקו אמר ומשך באף ודמעות ירדו לו על הלחיים ללא שליטה. הארי התקרב אליו ונתן לו טישו שהיה על השוחן.

דראקו ניגב את הדמעות וקינח את האף.

הוא נעמד וישר את הבגדים, קינח עוד הפעם את האף והכריח את הדמעות לא לרדת.

"זה נראה כאילו בכיתי?" הוא שאל והניח את הטישו בצד.

הארי חייך. העיניים של דראקו היו אדומות נפוחות וגם האף שלו. הפנים שלו נראו עצובות והיה פשוט ברור שהוא בכה.

"אולי עדיף שתישאר פה עוד קצת אם אתה לא רוצה שיראו שבכית" הארי אמר וטפח על המושב שלידו. "אני אשאר איתך אם אתה רוצה" הארי הציע.

"אבל חשבתי שאתה עייף" דראקו אמר והתיישב.

הארי לא ענה ופשוט נשען על דראקו וקיפל את הרגליי כדי שיהיו על הספה.

"אני לא יודע מה איתך אבל לי מאוד נוח כרגע" הארי אמר בחיוך והניח את הראש שלו על החזה של דראקו.

דראקו חייך וכשהארי הסתכל עליו הוא ראה שהוא עוד בוכה.

"לא הפסקת לבכות?" הארי שאל בעדינות והעביר לו את הטישו.

"אני לא שולט בזה" דראקו ניגב את הדמעות,  משך באף והבתדר ככה שגםלו יהיה נח.

הארי התכרבל בגופייה וניסה להתחמם.

"קר לך?" דראקו שאל.

"קצת" הארי הודה.

דראקו הוריד את השכבה העליונה שהוא לבש והעביר אותה להארי שהתכרבל בה בהנאה. היה לה ריח של דראקו. זה ריח טוב.

דראקו שיחק בעדינות בשיער של הארי עד ששניהם נרדמו.

הפרק הקודם		הפרק הבא