חצוי משונה

כל זכויות היוצרים לפאנפיק זה שייכות לריק רירדן ואין לי שום כוונה להרוויח כסף מפאנפיק זה

אוליבר סמית' לא היה בן 14 רגיל, והוא ידע את זה.
כולם ידעו את זה.
הילדים בכיתה, שצחקו עליו כי הוא לא מצליח לקרוא מהלוח.
המשפחה המאמצת שלו, שהשתדלה למרר את חייו בכל הזדמנות שניתנה להם.
ואפילו אנשים זרים ברחוב הסתכלו עליו ולחששו.

אבל מה הפלא?
בכל מקום שהלך אליו קרו דברים מוזרים:
כשהלך לגן חיות, תמיד הייתה מהומה: חיה נמלטת מהכלוב, עובד שנתקף...
כשהיה מבלה בבריכה, היו הצפות בכל פעם, והאשימו אותו בכולן.
כשהיה מתעצבן? כשהיה מתעצבן קרו דברים מוזרים עוד יותר: המטבח נשרף, מישהו לא יכל להפסיק לשיר ועץ שצומח לתוך הסלון.

והכי מוזר? הכי מוזר היו האנשים. אוליבר ידע, הוא הרגיש שיש אנשים מוזרים, אפילו לא אנושיים שעוקבים אחריו. פעם אחת הוא ראה בארון של השרת תמונה שלו,ומתחתיה כתוב: מי?,
לפעמים היה מסתובב ורואה מאחוריו כמה אנשים, שהצביעו עליו והתלחששו.
אבל שום דבר לא יכל להכין אותו למה שקרה היום.

הבוקר התחיל כרגיל: הוא קם, הכין לעצמו ולמשפחתו ארוחת בוקר, אכל, התארגן ויצא. הוא הגיע לכיתה באיחור, וכמובן שהמורה המכשפה לספרות הייתה שם. ("ריתוק, אוליבר! אתה יודע מה זה אומר?").
שיעור ספרות עבר חלק (אלא אם כן מחשיבים את מבטי בשטנה של המורה ואת עונש הריתוק).
בהפסקה נכנסה לכיתה ילדה חדשה.
אבל משהו היה מוזר. כולם נראו כאילו הם מכירים אותה, כאילו היא בכיתה שלו מהיסודי, והוא ידע שלא.
היא נגשה אליו, ואמרה:"בוא. איתי. עכשיו." אז הוא בא. כבר כמה חודשים שאין לו שום חבר, ולמה שיפספס הזדמנות כזו?
היא הוציאה אותו החוצה, ושאלה: "אתה מזהה אותי?"
"לא... אף פעם לא נפגשנו קודם, ובזה אני בטוח."
"יופי, הערפול לא משפיע עליך הרבה. קוראים לי מאי, ואתה צריך לבוא איתי."
"לאן?" הוא שאל, "אני לא יכול לעזוב הכל וללכת איתך למקום לא מוכר! את חייבת לי לפחות הסבר!"
"אין זמן. יסבירו לך במחנה. זה פלא שהצלחת לשרוד עד עכשיו לבדך, אבל הריח שלך חזק יותר משל חצוי ממוצע, וחייבים ללכת לפני שהמפלצות המעצבנות האלו יגיעו! נו כבר!"
"מחנה? איזה מחנה?" היו לו יותר מידי שאלות, והוא לא ידע איזו לשאול ראשונה, אז הוא שאל את כולן:"מה זה חצויים? איזה ריח יש לי? למה אני לא אמור לשרוד? למה אני לא זוכר אתך? והכי חשוב: מה זה מפלצות?
פתאום נשמע רעש, ומהחלון של בית הספר יצא יצור מוזר, דמוי אריה, אבל נראה כאילו הוא משולב עם עז ונחש.
מאי לא נראתה מופתעת כמוני. "זאת מפלצת, ואם אתה לא רוצה למות אנחנו צריכים לזוז!

		הפרק הבא