חייה של בלטריקס לסטריינג'

רוחות הסתיו הקרירות של נובמבר נשבו מחוץ לחלון הזכוכית שבו הביטה בלטריקס. היא ישבה על כיסא מתכת מהודר ונסחפה למחשבות עמוקות. היו לה שלוש שנים לחשוב על זה, ומעבר לכך שיום ההולדת שלה היה רק במאי, הוריה, למרות עשירותם, כבר לא יכלו לספק לה כספים. הגיע הזמן למצוא עבודה. בלטריקס שקלה היטב האם להצטרף לאדון האופל מיד, אך הגיע למסקנה שכדאי קודם להתחתן ולהקים משפחה לפני כן, למרות שגם בן-זוג לא היה לה בנמצא, אף על פי הרמזים העבים ששלח אליה רודולפוס לסטריינג', בן שכבתה. 

בלטריקס נמשכה מאוד לאמניות האופל, אולי מפני שנחשפה אליהן בגיל יחסית צעיר. "הכל נמצא בראש שלך," אמר לה פעם ראש הבית, הוראס סלגהורן, בפגישת ההכוונה המקצועית שלהם. היא נאנחה בקול, התרוממה מהכיסא והתכוננה לארוחת הערב. בדרכה חלפה על פני מראות רבות, אפילו ליד מסדרון מראות, וכולן שיקפו אליה נערה כהת עור בעלת שיער מתולתל, מטופח ומסודר בצבע שחור, עפעפיים כבדים ותלבושת אפורה רבת-שכבות.

כשהגיעה לחדר האוכל ציפתה לה שם הפתעה. "רגולוס!" היא קראה. הוריה של בלטריקס, סיגנוס ודרואלה, חייכו חיוכים שנראו כמו קמטים מבעד להבעת פניהם היהירה. גם נרקיסה הייתה שם וכבר פצחה בשיחה עם רגולוס על בחינות הבגרות, וסיגנוס נסחף לוויכוח עם אוריון על דרגתו של טוהר-דם בימינו. בלטריקס הבחינה שאנדרומדה חסרה... כמעט תמיד היא לא הגיעה לארוחות משפחתיות. "איפה סיריוס?" שאלה נרקיסה את רגולוס.

"הוא נשאר בבית," ענה רגולוס, נער רזה יפה-תואר עם שיער שחור מקורזל ועיניים כהות. "לא מתחשק לו לבוא לארוחות משפחתיות. אני חושב שהוא מקנא בי על - אתם יודעים..." הוא הניד קלות בראשו, ובלטריקס הבינה שהוא מדבר על המעשה הנועז שלו, כששיתף פעולה עם וולדמורט כבר בגיל שש-עשרה. 

"הגיוני," אמרה נרקיסה בחנפנות. "אחרי הכל, גם לנו יש מקרה של קרוב משפחה לא-חברותי. אנדרומדה לא אוהבת לשבת איתנו בגלל התגובות שהיא מקבלת. רגו, היא שובצה בגריפינדור," הוסיפה בלחש, כאילו היא פולטת קללה גסה.              "אה," הוא אמר בכבדות. "כנראה גם סיריוס לא בא בגלל זה. אני יודע שזה טיפשי, אבל הוא ברוגז איתי עכשיו - אני לא מבין מה קרה. מצאת עבודה, בלטריקס?" הוא שאל לפתע.                                                  

"לא," היא ענתה, והצטערה שאין לה תשובה אחרת. "היית ממליץ לי על החבורה הקטנה שלכם?"

"אה... לא," אמר רגולוס בעליונות מרתיחה. "זה... זה פחות בשבילך. יותר לאמיצים. חזקים. מוכשרים ונועזים. אבל אם את מתעקשת, כדאי שתחכי עוד קצת. זה לא פעולות של רכי-לב, מה שקורה שם. והוא צריך לראות נאמנות אמיתית לאופל לפני שהוא מקבל אותך."

לפתע עלה רעיון במוחה של בלטריקס - שלב אחד בתכנית של שניים, שיעזור לה להגיע מהר לאוכלי-מוות... עם זאת, היה משהו מרגיז בכך שמי שיעץ לה לחכות הצטרף אליו שנתיים לפני.

"מה כבר עשיתם הפעם?" שאלה נרקיסה בקול נוטף הערצה לוהטת.

"טוב, אני ועוד כמה חבר'ה היינו צריכים ללכת למשרד הקסמים, ובשם שיערו המקורזל של מרלין, אנ'לא יודע למה. כמעט תפסו אותנו, אבל התעתקנו ברגע האחרון. הוא גם אמר שהוא צריך שליחים לאלבניה, אבל הוא לא אומר לנו -"

"וואו," התמוגגה נרקיסה מהתפעלות. "וואו, זה מאוד אמיץ..."

בלטריקס זקפה את ראשה בקרירות והלכה משם. "קריצ'ר!" אמרה כשהגיעה למקום נידח. הגמדון הופיע מולה מייד. "עלמתילי בלה, קרא-קראת לקריצ'ר?"

"כן," אמרה בלטריקס בביטחון. "היית ממליץ לי על עבודה בבורגין וברקס?"

"בורגין וברקס?" תמה קריצ'ר. "החנות לחפצימים אפלימים? אבל עלמתילי, את לא שוקלת ברצינות -"

"דווקא כן," אמרה בלטריקס בלהט.

"אומרים שאדון האופל עבוד-עבד שם בעצמו," אמר קריצ'ר. "אבל אם עלמתילי רוצה להצטרף אליו, כמו אדונילי רגולוס - קריצ'ר הנוח-מניח שצריך להתעסק קודם עם חפצימים אפלימים. בהצלחה, עלמתילי בלה, אבל קריצ'ר חייב לחזור לעבוד." ובקראק רועש הוא התעתק. 

בפעם הראשונה באותו יום, בלטריקס חייכה באמת. היא הייתה משוכנעת שמצאה עבודה...

		הפרק הבא