העץ של ליליאנה-סיפור מקורי.

לבסוף, הגיעה ליליאנה לכניסה ליער ונעצרה, מופתעת.

בכניסה ליער ניצב שלט גדול וצהוב, שליליאנה הייתה בטוחה שלא היה שם אתמול, ובו נכתב:

תושבים יקרים,

בעוד כחודשיים ייכרתו חלק נירחב מעצי היער (המסומנים באדום במפה המצורפת) על מנת לפנות את מקומם לשכונת מגורים חדשה.

הינכם מתבקשים להיתרחק מהאזורים הללו.

בבקשה ותודה מראש,

מר ג'. ג. ג'. גוזר,

ראש מחלקת הבנייה והדיור.

ליליאנה סרקה בעיניים מצומצמות את המפה שהופיעה בתחתית השלט ואת האזורים האדומים הרבים שסומנו בה ונחרדה לגלות שאחד מהחלקים האדומים הוא החלק בו נימצא העץ שלה.

"לא" לחשה ליליאנה בקול נירעד, ורצה מהר אל העץ שלה.

קרחת היער נראתה כרגיל.

הציפורים צייצו, עזי בר, עופרים וצבאים ליחכו את הדשה בנחת, סנאים התרוצצו בין ענפי העצים, ארנבונים הציצו בחשש ממאורותיהם שבאדמה על שועלים אדמוניים שנמנמו לצד זאבים אפורים וגדולים, ודובים גרדו את גבם בעזרת גזע העץ או חיפשו דבש בצמרותיו.

אבל ליליאנה ידעה שמראה העיניים יכול לתעתע.

חלק מבעלי החיים התקרבו אליה בציפייה לליטופים, או לחטיף טעים מהסל שאמה ארזה לה, אבל ליליאנה רצה אל החור שלה, מתעלמת מהם כליל.

הכל נישאר בדיוק כפי שהשאירה אותו.

היא צנחה על רצפת החור שלה, בוכה בשקט ומחבקת את עצמה.

בעלי החיים שגרו על העץ שלה ועוד כמה שיכלו לטפס הביטו בה בתהייה.

"זה לא אמיתי." לחשה בין דמעה לדמעה "לא יכול להיות שזה אמיתי."

הפרק הקודם		הפרק הבא